ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


פריון ללא היגיון - א'
כמה רחוק אתם מוכנים להגיע כדי להיכנס להריון? האם תסכימו לקחת תרופה שאולי לא עוזרת לבעיה שלכם ואפילו מסכנת אתכם? "איקקלומין", תרופה הורמונלית שמטרתה להגביר את הביוץ, ניתנת לנשים רבות שסובלות ממה שמוגדר כ"אי פריון בלתי מוסבר", ועלולה לסכן אותן. אז למה הן מקבלות אותה? התשובה תפתיע גם אתכם.
יפה שיר־רז, מגזין מנטה

כשיעל ויוסי נישאו לפני כשנתיים, יותר מכל דבר אחר בעולם הם רצו ילד. שניהם היו בני 35 ולכן החליטו לנסות להיכנס להריון מיד. אלא שכמעט שנה חלפה וההריון המיוחל לא הגיע. הם פנו למומחה פוריות, שהחל בתהליך של בירור רפואי. הוא ערך להם סדרת בדיקות שכללה את בירור הרמות ההורמונליות וטיב הביוץ של יעל, בדיקות לאיכות הזרע של יוסי, ובהמשך, גם צילום רחם ליעל כדי לשלול מצב של חסימה המונעת הריון.


כשכל התשובות חזרו תקינות, הוא הסביר להם שמצבם מוגדר כ"אי פריון בלתי מוסבר" – כלומר, כזה שהבעיה הגורמת לו לא נמצאה בבדיקות המקובלות, והמליץ להם להתחיל מיד בטיפול באיקקלומין, תרופה הורמונלית המעודדת את הביוץ. לדבריו, למרות הביוץ התקין, התרופה תעלה את מספר הזקיקים הבשלים המתפתחים מדי חודש, וכך תגדיל את הסיכוי להריון.


כבר לאחר מחזור הטיפול הראשון החלה יעל להרגיש רע מאוד. "היו לי בחילות איומות", היא מספרת, "הבטן כאבה לי עד כדי כך, שבקושי יכולתי ללכת, שלא לדבר על קיום יחסי מין. הבטן הייתה נפוחה כל כך, שלמרבה האבסורד נראיתי בהריון". למרות תופעות הלוואי הקשות, המשיכה יעל בטיפול, אבל כשחלפו חמישה חודשים נוספים ושום דבר לא קרה, היא התייאשה. "אמרתי לרופא שאולי כדאי לנסות משהו אחר, משום שנראה שהתרופה לא מועילה ורק גורמת לי סבל, אבל הוא השיב שבמקרים רבים לוקח זמן עד שהטיפול עוזר, ושעלי להתאזר בסבלנות. הוא המליץ לי להמשיך ליטול את האיקקלומין במשך מחזור או שניים נוספים, ורק אז, אם עדיין לא אכנס להריון, לעבור לשלב הבא בטיפול, שכולל הזרעה בשילוב עם הזרקת הורמונים. אני לא יודעת אם לשמוע בקולו או לפנות למומחה אחר ולבקש שיחליף את הטיפול. ברור שאם הייתי יודעת שהתרופה באמת תעזור לי להרות, הייתי מוכנה להמשיך ולסבול. אבל הבעיה היא שאין כל ביטחון שזה יקרה, ובינתיים, לא רק שאני מרגישה רע, אלא שכל חודש שחולף פועל לרעתי".


איקקלומין, או בשמה הגנרי קלומיפן ציטראט, היא התרופה הפופולרית בה"א הידיעה לטיפול בבעיות פריון. הפופולריות הרבה שלה נובעת בין היתר מכך שתרופה זו, שנמצאת בשימוש כבר יותר מ־40 שנה במדינות רבות ברחבי העולם, הוכחה כיעילה מאוד בהשראת ביוץ, עלותה נמוכה, היא פשוטה לנטילה (באמצעות טבליות), ומצריכה רק מעקב מועט מצד הרופא.


מאחר שהיא משרה ביוץ, הגיוני מאוד לתת אותה לנשים המתקשות להרות על רקע היעדר ביוץ או מיעוט ביוצים, וזו אכן ההתוויה הרשומה של התרופה: טיפול בנשים עם כשל ביוצי. אלא שמבדיקת מגזין מנטה התברר שהרבה מאוד גינקולוגים בישראל רושמים את התרופה גם לנשים הלוקות באי פריון בלתי מוסבר, מצב המהווה כ־20% מכלל המקרים של אי פריון. למעשה, הטיפול בתרופה נחשב לאחד הטיפולים השכיחים בבעיה זו בארץ ובעולם, וזאת, למרות שמעצם הגדרת הבעיה כאי פריון בלתי מוסבר, משתמע שהביוץ תקין.


לטפל או ללכת הביתה?

האם באמת תרופה זאת יעילה לטיפול במצבים של אי פריון בלתי מוסבר? מחקר שהתפרסם באוגוסט 2008 בכתב העת היוקרתי British Medical Journal מטיל בכך ספק גדול מאוד. את המחקר ערך צוות חוקרים מארבעה בתי חולים אוניברסיטאיים באנגליה ובית חולים כללי אחד בסקוטלנד, והשתתפו בו 580 זוגות שסבלו מאי פריון בלתי
מוסבר במשך יותר משנתיים. החוקרים ביקשו לבחון את יעילותם של הטיפול באיקקלומין ושל טיפול נפוץ אחר בבעיה זו, הזרעה תוך רחמית ללא תרופות, ולהשוותם ליעילות של שליחת הזוגות הביתה כדי להמשיך ולנסות להרות ללא כל טיפול במשך תקופה מסוימת, תוך מעקב ופיקוח של הרופא על המצב. לצורך השוואה, חולקו הנשים במחקר באופן מקרי לשלוש קבוצות: האחת קיבלה טיפול באיקקלומין, השנייה טופלה בהזרעה תוך רחמית, ואילו קבוצת הנשים השלישית נשלחה הביתה ללא טיפול. קנה המידה העיקרי להצלחה היה לידת תינוק חי.


ממצאי המחקר הראו שבעוד שבקבוצה שלא קיבלה טיפול כלל, 32 זוגות הצליחו להביא לעולם תינוקות, הרי בקבוצה שקיבלה איקקלומין נולדו 26 תינוקות ובקבוצה שעברה הזרעה תוך רחמית נולדו 43 תינוקות. לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שהטיפול באיקקלומין, כמו גם הטיפול בהזרעה תוך רחמית, אינו יעיל יותר מאשר סתם ללכת הביתה ולהמשיך לנסות.


"חשיבותו הרבה של המחקר נובעת מכך שהוא נחשב לאיכותי מבחינת אופן ביצועו, וכמו כן הוא גדול יחסית – מספר הנשים שהשתתפו הן בזרוע שקיבלה איקקלומין והן בזרוע שנשלחה ללא טיפול להמשך המתנה היה גדול יותר מאשר בכל המחקרים הקודמים שבחנו את יעילות התרופה גם יחד", מסביר פרופ' נרי
לאופר, מנהל מחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם והדסה הר הצופים, חוקר מוביל בתחום הפריון בישראל וחבר במועצה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה. "יש אמנם כמה בעיות במחקר, כמו למשל, העובדה שלא ברור מדוע הזוגות בקבוצה שלא טופלה הצליחו להרות דווקא במהלך המחקר, בעוד שבמשך שנתיים קודם לכן הם לא הצליחו, אבל למרות זאת, הממצא שהאיקקלומין איננו יעיל במקרים של אי פריון בלתי מוסבר הוא בהחלט חשוב". גם פרופ' יונה תדיר, מומחה פריון שעמד בעבר בראש היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי רבין (בילינסון), חושב כמוהו. "המחקר רק מוכיח את מה שממילא הגיוני – אם האיקקלומין גורם לביוץ ולאשה יש מלכתחילה ביוץ תקין, מה הטעם לתת לה אותו?"


אם זה כל כך הגיוני, מדוע בכל זאת כל כך הרבה רופאים נותנים את התרופה במצבים של אי פריון בלתי מוסבר?

ד"ר איליה בר: "הסיבה פשוטה, ולאו דווקא רפואית. רופאים גינקולוגים בקהילה שלא עברו התמחות בתחום הפריון אינם רשאים לרשום תרופות 'מתקדמות' שהן מעבר לאיקקלומין, כמו למשל פרגונל. יוצא מכך שהאיקקלומין היא למעשה התרופה היחידה שהם יכולים להשתמש בה לבעיות פוריות, ומכיוון שרוב הזוגות עם בעיות אי פריון מגיעים קודם כל לגינקולוג במרפאת הקהילה, השימוש בה נרחב".
זאת לא העבודה הראשונה שמוכיחה שהתרופה אינה יעילה בהכרח לטיפול במצבים אלה. את המכה הראשונה בהקשר זה ספגה האיקקלומין כבר בשנת 2000, כאשר פורסמה סקירת מחקרים שערכו חוקרים מהארגון קוקריין, ארגון המבצע מחקרי רפואה בלתי תלויים. בסקירה בחנו החוקרים חמישה מחקרים קודמים שהשוו את יעילות התרופה במצבים של אי פריון בלתי מוסבר, ליעילות הטיפול בתרופת דמה (פלצבו) או לאי מתן טיפול, והגיעו למסקנה שכאשר הביוץ של האשה תקין, האיקקלומין אינו מגביר את הסיכוי להריון.






להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites