ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


תרומת ביציות בישראל - א'
פרשת המרפאה לתרומת ביציות ברומניה מסעירה את המדינה ומעלה שאלות רבות ודיון הנוגע בדילמה, של הצדקת מצוקת התורמות בישראל, לנוכח שימוש לא חוקי בביציות של תורמות מחו"ל. אין ספק שפעילותה של המרפאה המדוברת ברומניה לא היתה מתקיימת אם לא היו נאלצות נשים רבות בישראל לחפש תורמות בחו"ל.

בימים אלו מגיש משרד הבריאות הצעת חוק בנוגע לתרומת ביציות בישראל. בנוסף תקיים ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת דיון בנושא. נכון להיום החוק בישראל מתיר לנשים העוברות טיפולי הפרייה בלבד לתרום ביציות. מתוקף מצבן מרביתן מסרבות.


מתוך דו"ח בנושא תרומת ביציות בישראל שהוציאה מחלקת המידע והמחקר של הכנסת לבקשתו של חה"כ רוברט אילטוב מיולי 2006


טיפולי הפריה ותרומת ביציות


טיפולי הפריה הם שם כולל למגוון הטיפולים הניתנים למי שמתקשים להביא ילדים לעולם. ההגדרה המקובלת בעולם לאי-פוריות היא חוסר יכולת להרות לאחר קיום יחסי מין סדירים במשך שנה. לעתים הסיבה לאי-פוריות היא בעיות פסיכולוגיות או פיזיולוגיות, ולעתים הסיבה היא ליקויים הורמונליים. הטיפול בקושי להיכנס להיריון נעשה באמצעות טבליות המעודדות ביוץ (איקקלומין), הזרקת הורמונים המעודדים צמיחת זקיקים בשחלות והבשלת ביציות והפריה חוץ-גופית.


בטיפולי ההפריה החוץ-גופית ביצית האשה מופרית בתא זרע מחוץ לגופה. בתהליך זה מוציאים ביציות מהשחלה לאחר שניתן לאשה טיפול הורמונלי, מוסיפים זרעונים והביציות מופרות בתנאי מעבדה. לאחר מכן הביציות המופרות מוחזרות לרחם (בשנים האחרונות לא נהוג להחזיר יותר משתיים או שלוש ביציות מופרות, כדי למנוע הריונות מרובי עוברים).  בשנת 2004 נעשו בישראל 21,079 מחזורי הפריה חוץ-גופית; 5,318 מהם הובילו להיריון ו-4,414 ילדים חיים נולדו בעקבות טיפולים אלו.


תרומת ביציות היא נטילת ביצית מאשה, הפרייתה והשתלתה באשה אחרת.


תרומת ביציות נדרשת במקרים האלה: 

  • לנשים הסובלות מכשל שחלתי, חסר שחלות או רזרבה שחלתית מופחתת (תגובה שחלתית מופחתת).
  • לנשים שדרך קבע יוצרות ביציות ו/או עוברים באיכות דלה.
  • לנשים שנכשלו בניסיונות חוזרים להרות בטיפולי הפריה חוץ-גופית.
  • לנשים נשאיות של פגם גנטי חמור.
  • לנשים שגילן מעל 45.


המצב החוקי בישראל


עד כה לא עוגנה בישראל תרומת ביציות בחקיקה ראשית. בשנים 2001-2000 נעשו שני ניסיונות לקדם חקיקה בנושא: בשנת 2000 הוקמה ועדה ציבורית מקצועית לבדיקת הנושא של תרומת ביציות (להלן: הוועדה), אשר הגישה המלצות לחקיקה במרס 2001 (להלן בפרק 6).  בשנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק בנושא תרומת ביציות (בשנת 2001, בשנת 2003 ובשנת 2005), אולם אף אחת מהן לא הגיעה לכלל חקיקה.
תרומת ביציות בישראל מוסדרת כיום בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) התשמ"ז-1987 (להלן: תקנות בריאות העם). על-פי התקנות, תרומת ביצית מתורמת ישראלית תתקבל רק מתורמת שעוברת טיפול רפואי עקב בעיות פוריות ורופא אחראי קבע שיש בנטילת הביצית משום קידום הטיפול בה. כלומר, תרומת ביציות תתאפשר רק מאשה אשר עוברת בעצמה טיפולי פוריות, וכך חלק מהביציות הנשאבות ממנה לצורך הפרייתה שלה ייתרמו וישמשו להפריה חוץ-גופית של נשים אחרות (להלן: הנתרמות). ביציות של נשים שנפטרו, ובכלל זה ביציות מופרות, לא יישתלו באשה אחרת, אלא אם כן התורמת נתנה לכך את הסכמתה טרם מותה. אסור להשתיל ביצית מופרית בקרובת משפחה של תורמת הביצית.


בשנת 2001 הוכנסה תוספת לתקנה, והוסדרה האפשרות להשתיל ביציות מופרות שנתרמו והופרו מחוץ לישראל. הרשות לקבל תרומת ביצית מתורמת מחוץ לישראל לא תינתן לרווקות אלא לנשואות בלבד, ובתנאים מסוימים – לאלמנות ולגרושות.


תהליך קבלת תרומת ביציות – היקפו, עלותו והפיקוח עליו


בישראל אין כיום רישום מרכזי של מספר תרומות הביציות לנשים או של מספר הנשים הממתינות לתרומה.  לפי הערכות יש כמה אלפי ממתינות. 
לאחר התוספת האמורה בתקנות בריאות העם, נשים ישראליות יכולות לקבל תרומת ביציות משני מקורות: מנשים ישראליות העוברות בעצמן טיפולי הפריה ומנשים מחוץ לישראל.



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites