ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


תרומת ביציות בישראל - ב'
מידע על תרומת ביציות מנשים ישראליות  ותרומת ביציות מנשים בחו"ל: היקף התרומות, תהליך קבלת התרומה, עלויות, המסלולים האפשריים והפיקוח על התהליכים.
מתוך דו"ח בנושא תרומת ביציות בישראל שהוציאה מחלקת המידע והמחקר של הכנסת לבקשתו של חה"כ רוברט אילטוב מיולי 2006

תרומת ביציות מנשים ישראליות


היקף תרומת הביציות מתורמות ישראליות


אף שתקנות בריאות העם מתירות תרומת ביציות מנשים ישראליות, מספר הביציות הנתרמות מנשים ישראליות נמוך, ומוערך בכמה עשרות ביציות בשנה לכל היותר.  הסבר אחד לשיעור התרומה הנמוך הוא הרצון של "התורמות הפוטנציאליות" (כלומר – הנשים העוברות טיפולי הפריה) לשמור לעצמן את כל הביציות שנשאבו מהן לצורך מחזורי טיפול עתידיים בשעת הצורך. היות שהשגת היריון מוצלח מצריכה פעמים רבות כמה מחזורי טיפול, רוב המטופלות מעדיפות להפרות את מספר הביציות המרבי ולשמור את העוברים בהקפאה ללא הגבלת זמן.  


הנכונות של נשים לתרום ביציות פחתה עוד יותר בעקבות פרסום בשנת 2000 של פרשת סחר בביציות שבה היו מעורבים כמה גינקולוגים. על-פי החשד, הגינקולוגים גרמו למטופלות גירוי יתר של השחלות כדי  שיוכלו לשאוב מהן יותר ביציות ולהעבירן, תמורת תשלום, לנשים אחרות שחיכו לתרומה. הפרשה עוררה חוסר אמון ברופאים המטפלים והפחיתה עוד יותר את נכונותן של נשים לתרום ביציות.


תהליך קבלת תרומת ביציות מתורמת בישראל


כיום אין בישראל מאגר ארצי של ביציות לתרומה. נשים הזקוקות לתרומת ביציות פונות אל המרכזים הרפואיים העוסקים בתחום ונרשמות בתור לקבלת ביצית בכל מרכז. משך ההמתנה לביצית אינו קבוע, והוא נע בין כמה חודשים לכמה שנים. קבלת ביצית מתרומה תלויה במידה רבה במזל. בבתי-החולים הפרטיים יש יותר ביציות לתרומה מבתי-החולים הציבוריים (אם כי מדובר במספרים נמוכים). בדוח נציבת תלונות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לשנת 1999-1998 נטען כי הסבר אפשרי הוא שבתי-חולים ציבוריים אינם יכולים להציע לתורמת שום תמריץ כספי, ואילו במערכת הפרטית אפשר להציע לנשים התורמות ביציות הנחה בטיפול מעבר להשתתפות קופת החולים.


במהלך ההמתנה לקבלת תרומת ביצית הנשים מקבלות טיפול הורמונלי רציף. כאשר מתקבלת תרומת ביצית במרכז העושה טיפולי הפריה, ההחלטה למי לתרום אותה מתקבלת מתוך התחשבות במשך ההמתנה של הנשים לביצית ועל בסיס השיקולים הרפואיים האלה: 


מצבן ההורמונלי של הנשים – הטיפול ההורמונלי נעשה במחזורים. בכל מחזור טיפול יש חלון זמן שבו האשה במצב הורמונלי מתאים להשתלת העובר. המרכז בוחן מי מהנשים הממתינות לביצית היא במצב ההורמונלי המתאים בנקודת הזמן שבה יש ביצית נתרמת זמינה.


בדיקת רירית הרחם – לאחר הסינון הראשוני על בסיס המצב ההורמונלי, נבדק אם רירית הרחם של המועמדת התעבתה די הצורך לקלוט את העובר.


לאחר שהוחלט על הנתרמת, ניתן לה טיפול הורמונלי נוסף המכין את הרחם להשרשת העובר.
העדר מאגר של ביציות יוצר מצב שאי-אפשר לִצפות קבלת ביצית לתרומה. על כן, בעת קבלתה של הביצית יש לפעול במהירות לבחירת הנתרמת ולהכנתה להפריה, ולחץ הזמן עלול לגרום לכך שבחירת הנתרמת והכנתה לא נעשות בצורה האופטימלית. אפשר לפתור את בעיית לחץ הזמן על-ידי הקפאת הביציות, אולם ההקפאה פוגעת בסיכויי ההצלחה של תהליך ההפריה.


עלות קבלת תרומת ביציות מתורמת בישראל


לפי התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי), קופות החולים חייבות לתת טיפולי הפריה חוץ-גופית, ובכלל זה טיפולים שמשמשת בהם תרומת ביצית, למבוטחות הקופה הזקוקות לכך. לפי התוספת האמורה לחוק, קופות החולים יממנו הפריה חוץ-גופית לאשה, ובלבד שאין שני ילדים משותפים לה ולבעלה הנוכחי (כלומר – אשה שיש לה ילדים מנישואים קודמים ואין לה שני ילדים מבעלה הנוכחי זכאית לטיפולי ההפריה); כמו כן יממנו קופות החולים טיפולי הפריה לאשה יחידה המעוניינת להקים משפחה חד-הורית.  לפי הנחיות משרד הבריאות, על קופות החולים להשתתף במימון ההפריה, ובלבד שגילה של הנתרמת לא יעלה על 51.


תרומת ביצית מתורמת מחוץ לישראל


היקף תרומת ביציות מתורמות מחוץ לישראל


כאמור, בתקנות בריאות העם הוסדרה האפשרות לתת לנשים ישראליות ביציות שנתרמו והופרו מחוץ לישראל (אם כי בפועל כבר לפני שינוי התקנה היו רופאים ישראלים מעורבים בתרומת ביציות מחו"ל). מכיוון שאין די ביציות בישראל, נשים רבות נאלצות לפנות לאפיק של תרומת ביצית מחו"ל, שבו זמן ההמתנה לביצית הוא קצר במידה ניכרת – חודשיים-שלושה.  אין למשרד הבריאות נתונים על מספר הנשים המקבלות תרומת ביצית מחו"ל מדי שנה, אולם לפי הערכות כ-250 נשים פונות לאפיק זה מדי חודש (יש לסייג את הנתון, שכן ייתכן שהוא כולל ניסיונות חוזרים של נשים, ועל כן מספר הנשים המעורבות בתהליך עשוי להיות נמוך ממספר הנשים הנוסעות לצורך זה בכל חודש).  המדינות שבהן תרומת הביציות וההפריה מתנהלות: אוקראינה, ספרד, צ'כיה, קפריסין ורומניה.


תהליך קבלת תרומת ביציות מתורמת מחוץ לישראל


כיום יש שני מסלולים להפריית נשים ישראליות מתרומת ביצית מחו"ל:


במסלול הראשון, הן שאיבת הביציות והפרייתן והן השתלת העוברים ברחם הנתרמת נעשים במרפאות מחוץ לישראל. הפנייה למרפאות בחו"ל נעשית על-פי רוב באמצעות מרפאת הפריון בישראל. מידת המעורבות של הרופאים הישראלים בתהליך נעה בין מעורבות מלאה של הרופא הישראלי, ובכלל זה ביצוע ההפריה עצמה בחו"ל, למעורבות חלקית, המתמצה ביצירת הקשר עם המרפאה בחו"ל והכנת הנתרמת להשתלה, שתיעשה בחו"ל בידי רופא מקומי. נשים יכולות לפנות למרפאות הפריון בחו"ל גם באופן עצמאי, אולם הדבר אינו נפוץ.


במסלול השני שאיבת הביציות והפרייתן בזרע נעשים מחוץ לישראל, העובר מוקפא ומוטס לישראל והשתלה ברחם הנתרמת נעשית במרכז רפואי בארץ.


נשים הבוחרות במסלול הראשון חייבות לטוס למדינות היעד כדי לעבור שם את ההשתלה, ואילו במסלול השני הן יכולות להישאר בארץ. כיום, קשה להוציא את העוברים המופרים מרוב המדינות שבהן ההשתלות נעשות (ראו להלן), ועל כן רוב ההשתלות נעשות במרפאות בחו"ל.  בשני המסלולים אפשר לעשות את ההפריה עם זרע טרי של הבעל, אם הבעל מגיע למרפאה בחו"ל, או בזרע שהועבר בהקפאה מהארץ.


אשר ליעילות של כל אחד מהתהליכים, התפיסה הרווחת בקרב רופאים היא שבהשתלת ביציות מופרות טריות סיכוי ההיריון גבוהים יותר. מכל מקום, גם כאשר ההשתלה נעשית בחו"ל, ביציות מופרות עודפות אשר לא הושתלו בנשים מוקפאות ומוחזרות עם הנשים לישראל לצורך טיפול עתידי בארץ, אם יידרש.


עלות תרומת ביצית מתורמת מחוץ לישראל


עלות של תרומת ביצית מתורמת בחו"ל היא 3,000 עד -8,000 דולר, לא כולל טיסות ושהות. המחיר תלוי במדינה שבה ניתנת התרומה.
השתתפות קופות החולים: כאמור, חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי תרומת ביצית היא חלק משירותי ההפריה החוץ-גופית אשר קופות החולים חייבות לספק ללקוחותיהן. בעקבות תלונות של נשים על קשיים שמערימות קופות החולים במקרה של תרומת ביצית מחו"ל, גם אם ההשתלה נעשתה בישראל, פרסם מנהל הרפואה במשרד הבריאות הנחיה לקופות החולים, ובה נכתב כי "מכיוון שביצוע הפריה, גם באמצעות ביציות מופרות כאמור לעיל (מחו"ל), כלול בסל השירותים – על קופות החולים חלה החובה, לכלול לפחות נותן שירות אחד, הערוך ומוכן לבצע טיפולים כאלה בחו"ל. קופות החולים מחויבות בהוצאות הקשורות בטיפולים אלה, מלבד המרכיב של השגת, הפקת והפריית הביציות בחו"ל".  אם כן, קופות החולים חייבות במימון אותו חלק של טיפולי ההפריה הנעשה בישראל. זאת, משום שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו כולל בסל השירותים טיפולי פריון אשר יכולים להינתן בחו"ל במימון קופות החולים.


חשוב לציין כי למעשה, הנחיות חוזר מנהל הרפואה אשר הוצגו לעיל אינן נוגעות לרוב הנשים המקבלות תרומת ביצית. כיום, כדי לזכות במימון שלב ההשתלה, על האשה להביא לישראל ביציות מוקפאות. אולם כאמור, במסלול זה טמונה בעיה כפולה, הן בשל הקושי להוציא ביציות מופרות מרוב המדינות שבהן הנשים מקבלות תרומה והן בשל הפגיעה ביעילותן בעקבות ההקפאה. פועל יוצא מכך הוא שרוב הנשים עושות את השתלת הביצית בחו"ל, ועל כן אינן זכאיות להשתתפות קופות החולים (אלא במסגרת שירותי בריאות נוספים).


מבדיקה בקופות החולים עולה כי הן נוהגות לפי הנחיות חוזר מנהל הרפואה, ומשתתפות במימון הפריה חוץ-גופית מביצית מחוץ לישראל. שיעור ההשתתפות תלוי בכמה גורמים: המדינה שבה נעשתה ההשתלה, המרכז הרפואי שבו היא נעשתה וסוג הביטוח הרפואי של האשה.


כאשר השתלת העובר נעשית בישראל, קופות החולים מממנות את התהליך במרכזים הרפואיים הנמצאים בהסדר עם כל קופה. הפנייה למרכזים פרטיים נעשית בתשלום של המבוטחת, אולם במסגרת שירותי בריאות נוספים בקופות (כלומר, הביטוחים המורחבים) קופות החולים משתתפות חלקית בעלות הטיפול.


כאשר השתלת העובר נעשית מחוץ לישראל, קופות החולים אינן מממנות את התהליך. במסגרת שירותי בריאות נוספים הקופות משתתפות חלקית (כמה אלפי שקלים) בעלות של התרומה וההפריה בחו"ל. כשיש צורך בהשתלה בישראל של עוברים שהוקפאו, קופות החולים מממנות את ההשתלה.


פיקוח משרד הבריאות על הפריה מתרומת ביציות מחו"ל


בישראל פועלים יותר מ-20 מרכזים להפריה חוץ-גופית, וארבעה מהם קיבלו אישור ממשרד הבריאות להשתיל ביציות שהופרו בחו"ל: "אסותא" בתל-אביב, "אמריקן מדיקל סנטר" בראשון-לציון, "בני ציון" בחיפה ו"אסף הרופא" בצריפין. האישור ניתן על סמך בדיקות שערך משרד הבריאות למרפאות בחו"ל שהמרפאות בארץ עובדות עמן – באוקראינה וברומניה. קנה המידה לקבלת האישור היה העמידה של המרפאות בחו"ל בסטנדרטים של יחידות הפריה חוץ-גופית בישראל. עם זאת, אין פיקוח שוטף על המרפאות בחו"ל, ומנהל היחידה (הישראלית) האחראית לתרומת הביצית אחראי שהיחידה תעמוד בכללים הקבועים בתקנות בריאות העם.


תקנות בריאות העם קובעות כי בהשתלה בישראל של ביצית שהופרתה מחוץ לישראל, על תורמת הביצית לעבור את הבדיקות האלה: בדיקה לטיי-זקס; ספירת דם ותפקודי כבד וכליה; בדיקות שתן לכללית ותרבית; בדיקות סרולוגיות לאיתור עגבת (סיפיליס), צהבת מסוג B ו-C ואיידס; בדיקות גופניות, בדיקות שד ובדיקות גינקולוגיות מתאימות טרם שאיבת הביצית. הוחלט כי אין צורך בבדיקות גנטיות מלבד טיי-זקס, מכיוון שבביצית שמקורה בחו"ל הסיכוי שבגנום של בני הזוג יהיו מוטציות זהות שיביאו לפגמים גנטיים מולדים בתינוק נמוך יותר.
כאשר גם ההפריה וגם ההשתלה נעשות בחו"ל, ההליך אינו כפוף לתקנות אלו.



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites