ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


מעמדו של הילד הנולד באמצעות הזרעה מלאכותית
שאלת המעמד של ילד הנולד מטיפולי פריון, קשורה גם לדין האישי, הנובע מהוראות הדת אליה משתייכים ההורים והילד, וגם לדין הכללי של המדינה, והקשור בעיקר לקביעה המשפטית מי הם הוריו של אותו ילד. בעיית המעמד של הילד מתעוררת, בכל מקום שקיימת התערבות של "גורם זר" בתהליך.
אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר – מומחה בדיני המעמד האישי

בשנים האחרונות, עם התפתחות מדע הרפואה, התאפשר ביצוען של פרוצדורות רפואיות חדשניות, אשר יש בהן לסייע, במקרים בהם מסיבות שונות (רפואיות או אחרות), לא מתאפשר, למי שמעוניין בכך, ובמיוחד לזוגות חשוכי ילדים, להביא לעולם, ילדים משלהם, גם אם לא בדרך הרגילה והטבעית של הריון ולידה.
באופן כללי, ישנן שלוש פרוצדורות רפואיות חדשניות שונות. הזרעה מלאכותית, הפרייה חוץ גופית ופונדקאות.
את כל אחת מן הפרוצדורות הללו יש להתאים למקרה הספציפי או לבעיה הרפואית ממנה סובלים בני הזוג. באופן עקרוני, השאיפה היא לבצע

את התהליך המצריך מינימום של התערבות חיצונית.


השימוש בכל אחת מן הפרוצדורות הללו מעורר שאלות והשלכות רבות ושונות, ביחס לכל אחד מהמעורבים בהן ואף ביחס לביציות המופרות ולעוברים כיון שבמקרים כאלה, במיוחד בפרוצדורות של הפריה חוץ גופית ופונדקאות, ההיתכנות להריון מרובה עוברים גבוהה יותר מאשר בהריון טבעי.


במאמר זה נסקור את התהליך של ההזרעה המלאכותית ואת מעמדו של הילד הנולד במסגרת השימוש בטכניקה זו.


בהליך של הזרעה מלאכותית, מתבצעת החדרה של זרע ישירות לרחם של האישה, כשהמטרה היא שהליך ההפריה עצמו, ואח"כ ההיריון כולו, יתבצעו בדרך טבעית בחצוצרות וברחם. הליך כזה הוא חד פעמי ובכל פעם יש להשתמש במנה של זרע ולהמתין להריון.
מבחינה רפואית, הפרוצדורה של הזרעה מלאכותית הינה הפרוצדורה הפשוטה ביותר ויש מקרים שבהם ישנה אפשרות שהאישה תבצע אותה אפילו בעצמה, ללא התערבות של רופא.
כאמור, כל אחת מן הפרוצדורות מתאימה למקרים שונים ולפתרון בעיות רפואיות אחרות.


בפרוצדורה של הזרעה מלאכותית ניתן לעשות שימוש כאשר בעיית הפוריות מקורה בגבר ואין כל בעיה רפואית בפוריות של האישה. במקרה כזה הגבר נותן את מנת הזרע שלו והזרע מוחדר באמצעות מזרק ישירות לרחם של האישה.
מצב נוסף בו ניתן לעשות שימוש בהזרעה מלאכותית הוא אצל נשים רווקות אשר מעוניינות להרות מזרע שמתקבל מבנק הזרע.


שאלת המעמד של ילד הנולד מפרוצדורות כאלה, קשורה גם לדין האישי, הנובע מהוראות הדת אליה משתייכים ההורים והילד, וגם לדין הכללי של המדינה, והקשור בעיקר לקביעה המשפטית מי הם הוריו של אותו ילד. בעיית המעמד של הילד מתעוררת, בכל מקום שקיימת התערבות של "גורם זר" בתהליך. באופן עקרוני, ובמקרים קיצוניים של שימוש בפרוצדורות הרפואיות הללו, יכול להיווצר מצב בו לילד אחד, יש, לפחות מבחינת הפוטנציאל, 5 הורים. לדוגמא, במקרה בו אישה תורמת ביצית, גבר תורם זרע, הביצית המופרית מושתלת ברחמה של אישה נוספת שנושאת את ההיריון ויולדת את התינוק, ולאחר שהוא נולד, הוא נמסר לזוג הורים אחרים שיגדלו אותו. במקרים כאלה יש לקבוע מן הבחינה המשפטית מי נחשבים הוריו של הילד והאפוטרופוסים שלו, עד שיגדל. יש לכך חשיבת מכריעה לגבי התא המשפחתי של הילד ומי הם הוריו.


גורם נוסף שיכול להשפיע על מצב הדברים הוא שאלת הזהות הדתית של כל אחד מהמעורבים בפרוצדורה. ברור שבמצב כזה, כמו גם במצבים פשוטים יותר, מתעוררת השאלה של מעמד הילד: מי הם הוריו וכיצד תוגדר הדת שלו.


בישראל, קיימת חשיבות מיוחדת לשאלת המעמד וההגדרה הדתית של כל אחד, דבר הנובע מכך שכל עניני המעמד האישי – נישואין וגירושין – מוסדרים על פי ההלכה הדתית הרלוונטית, וזאת במסגרת חוקים שונים. שאלות אלה של הגדרת מעמדו של ילד הנולד במסגרת פרוצדורות אלה הינה משמעותית ביותר, ויכולה בעתיד להשפיע על מעמדו של הילד ועל האפשרויות שלו להינשא כשיתבגר, על פי הדת אליה הוא משתייך וביחס ליהודים, כדת משה וישראל, אך לא תמיד נותנים עליה את הדעת מראש.


במטרה לצמצם חלק מן המקרים הבעייתיים הללו, נקבעו בחוק מספר מגבלות על ביצוען של פרוצדורות רפואיות אלה. חשוב לציין כי למרות קיומן של אותן מגבלות הקבועות בחוק, המצב בישראל הינו מהמתקדמים בעולם המערבי ביחס למתן האפשרות לבצע את הפרוצדורות הללו, ומתוך מטרה לאפשר למרבית הזוגות, הסובלים מבעיות רפואיות שונות, ובמקרים מסוימים גם לנשים רווקות,  להביא לעולם ילדים משל עצמם.


בהזרעה מלאכותית המגבלה החוקית היחידה הינה שהזרעה מלאכותית שאינה מזרע הבעל, תהיה אך ורק מזרע שהתקבל באמצעות בנק הזרע. עיקר ההגבלה נובע מהרצון לוודא שפרוצדורה כזו תבוצע מזרע שאינו נגוע במחלות ואשר נבדק לפני השימוש שנעשה בו.


כיון שבפרוצדורה כזו, אין שימוש בתרומה של ביציות, והתהליך וכולו, לרבות ההפריה הינו טבעי לחלוטין ומתרחש בגופה של האישה אשר יולדת את התינוק, הגורם היחיד אשר יכול להשפיע על מעמד הילד הוא הגבר ממנו התקבל הזרע.
אם מדובר בבני זוג נשואים, ומקורו של הזרע בבעל, אלא שהם נזקקים, בשל בעיות פריון שונות של הבעל, לעשות שימוש בהחדרה מלאכותית ולא טבעית של הזרע לרחמה של האישה, לא מתעוררת כל בעיה ביחס למעמדו של הילד וברור ששני בני הזוג הם הוריו לכל דבר ועניין, גם מן הבחינה המשפטית וגם מן הבחינה הדתית ומעמדו האישי של הילד.
הבעיה תתעורר כאשר נעשה שימוש בזרע שאינו של הבעל או כאשר האישה אינה נשואה כלל.


מבחינת החוק בישראל, כאמור, הדרישה היחידה היא שכאשר מתבצעת הזרעה מלאכותית מתורם, הזרע יגיע מבנק זרע מוכר. כאשר האם היא יהודיה, הילד שנולד לה גם הוא נחשב כיהודי ובכך אין כל בעיה. אלא, שעל פי ההלכה היהודית ואף מבחינה רפואית, יש לדעת מי הם קרוביו, כיון שכאשר הוא יגדל ויתחתן, הוא עלול להתחתן עם קרובי משפחה שלו, דבר שאסור מבחינה הלכתית ואף עלול ליצור בעיות של מומים הנובעים מנישואי קרובים.


הבעיה מתעוררת, כיון שעל פי הוראות בנק הזרע, זהותו של התורם נשארת חסויה ולא ניתן לדעת מי הוא התורם, וזאת כדי למנוע מצב בו תיווצר זיקה כל שהיא בין התורם לילד הנולד מהתרומה, שאם לא כן, לא תהיה הסכמה של תורמים לתרום זרע לבנק הזרע. האלמוניות של תורם הזרע מגנה עליו מפני תביעות אבהות ודרישות להכיר בילד כילדו, אך יוצרת בעיה לגבי המעמד של הילד עצמו.


במצב כזה, כיון שלא ידוע מי הוא האב, הילד מוגדר על פי הלכה כ"שתוקי" שאינו יודע מי הוא אביו וכתוצאה מכך יכולה להתעורר לגבי אותו ילד  בעיה, מבחינת המעמד האישי, להנשא, בנישואין על פי הלכה, מהחשש שמא יתחתן עם קרובי משפחה שהם אסורים לו. כאמור, יש לכך גם השלכה רפואית, שכן במקרים של נישואי קרובים, הסכנה למומים שונים גדולה מאוד.


הפתרון היחיד שיכול לבוא בחשבון, במקרה בו יש צורך לעשות שימוש בתרומת זרע, יהיה תוך שימוש בזרע שנתרם בבנק זרע בחו"ל. במצב הזה, כיון שבחו"ל, להבדיל מבישראל, רוב מכריע של התורמים הם גויים, החזקה היא שהזרע הוא של גוי. במקרה כזה נחשב הילד כמי שנולד מזרע של גוי, וכיון שאמו היא יהודיה, הילד יחשב כיהודי כשר, לכל דבר ועניין. כמובן שבמקרים כאלה ישנן הנחיות שונות שיש למלא אחריהן כדי שניתן יהיה לקבוע את מעמדו של הילד כיהודי. בדרך זו, נמנע גם החשש של נישואי קרובים והסכנה הופכת להיות מינימאלית ומזערית.


מן הבחינה המשפטית, אם מדובר באשה נשואה אזי היא אוטומטית אמו של הילד והבעל מוכר אף הוא כאביו. מאידך, אם האישה אינה נשואה, הילד גדל כילד במשפחה חד הורית, שבה יש לו אמא אך אין לו אבא.
כדי לפתור את הבעיה של הגדרת הילד כיהודי, מן הבחינה של הדין האישי, כאשר אישה בוחרת לבצע הזרעה מלאכותית מבנק הזרע, תוך שימוש בזרע שהובא מבנק זרע מחו"ל, ניתן להגיש בקשה לבית הדין הרבני, למתן פס"ד הצהרתי, המצהיר כי הילד הוא יהודי כשר. לבקשה כזו יש לצרף מסמכים שונים וביניהם אישורים על מקור הזרע מבנק זרע בחו"ל ועל דתו של התורם עצמו. בהליך כזה, שבסופו יינתן פסק דין שיקבע שהילד יהודי, הוגדר מעמדו של הילד ובעתיד לא צריכה להיות לו כל בעיה להינשא כדת משה וישראל.


האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.
 הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף.


 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites