ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


המעבר מהנקה או בקבוק למזון מוצק

אם התינוק שלכם בן ארבעה חודשים, אפשר להתחיל ב"טעימות", אם הוא כבר בן  חצי שנה, אפשר להתחיל להוסיף לתזונה שלו אוכל מוצק, אבל בהדרגה. מה המזון הראשון שכדאי לתת, מה נותנים לחוד, ומה אסור לתת? כל התשובות כאן
טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, מתמחה בתזונה בהריון ולאחר הלידה, לאם ולתינוק.

הגיל שכדאי להתחיל

יש להתחיל עם מתן "טעימות" לתינוקות בתקופה שבין גיל 17 שבועות לגיל 26 שבועות (גיל 4 עד 6 חודשים), לא לפני גיל 17 שבועות אך לא אחרי גיל 26 שבועות. לאחר מתן הטעימות, עוברים לארוחות מוצקים בגיל חצי שנה.


הטעימות הן כמות קטנה של מזון, רצוי עשיר בברזל ודל במלח ככל האפשר, אשר מטרתן לחשוף את התינוק לטעמים שונים. הכמות המומלצת אינה עולה על 1-2 כפיות, פעמיים ביום. אין צורך להכין אותן במיוחד עבור התינוק, אלא להשתמש במזון שאוכלים כל בני הבית (וכך גם יהיה דל יותר במלח ובריא יותר לכולם). חשוב כמובן שהמרקם יהיה טחון היטב ומתאים לשלב ההתפתחותי של התינוק.

 


הטעימות יכולות להיות ממגוון מזונות כגון: בשר בקר, הודו ועוף, דגים, קטניות, "דגנים לתינוקות" מועשרים בברזל, ירקות ופירות.
קיימת חשיבות להפרדה בין המאכלים על מנת להרגיל את התינוק לטעמים ומרקמים שונים. בנוסף, השימוש במאכלים יחידים מקל על מציאת הסיבה לתגובה של אי סבילות למזון, אם תתרחש.


ההנחיות החדשות ממליצות על מתן מגוון רחב של מזונות, כולל האלרגניים, דווקא כדי למנוע אלרגיה.
מסתבר שדווקא דחייה של מזונות עלולה להגביר את הסיכון לאלרגיה, בעוד שחשיפה אליהם מנצלת "חלון הזדמנויות" שמאפשר הקטנה של הסיכון לאלרגיה. לכן אין צורך לדחות ביצים, דגים, טחינה, שקדיה ועוד.
מוצרי חלב כן מומלץ לדחות עד גיל 9 חודשים, הואיל ובישראל שכיחות האנמיה בקרב ילדים נחשבת גבוהה, ממליץ משרד הבריאות לדחות מתן מוצרי חלב, אשר מפריעים לספיגת הברזל מחד, ודלים בעצמם בברזל מאידך.
דבש יש לדחות לאחר גיל שנה, לא מטעמי אלרגיה אלא מטעמי חשש לזיהום בנבגי החיידק בוטולינום.


מגיל חצי שנה ועד גיל 9 חודשים


 מגיל חצי שנה, תינוק אמור לאכול את המזונות הבאים: חלב אם (או תמ"ל), תוסף ויטמין D3, ברזל 15 מ"ג, מזון משלים מהמזונות הבאים: בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דייסות לתינוקות מועשרות בברזל, ירקות, פירות, מים.

במתן האוכל, אין עדיפות על התחלת ירקות על פני פירות ולהפך, אין חשש שתינוק שהתחיל לאכול פירות לא יסכים לאכול ירקות. 
אפשר להתחיל עם ירקות שנחשבים קלים יותר לעיכול כמו גזר, קישוא, תפוח אדמה ודלעת ומשם להמשיך ולהוסיף ירקות כמו בצל, עשבי תיבול, שורש פטרוזיליה, שורש סלרי ועוד. שימו לב: יש תינוקות שמגיבים למתן גזר בעצירות, ולכן חשוב להיות מודעים לכך ובמקרה של תגובה כזו, להשמיט את הגזר מהתפריט ולהחזיר אותו בגיל מאוחר יותר.


כמה כללים שכדאי לזכור במתן מוצקים וכבר משלב הטעימות:

  •  ירקות צריך לקלף, ואז לבשל או לאדות, ולטחון עד למרקם חלק מאד, עם תוספת של מי הבישול להקלת פעולת הטחינה. מומלץ להצטייד מראש בבלנדר ידני.
  • טמפרטורת ההגשה צריכה להיות פושרת או חמימה. היזהרו לא לתת לתינוק מזון חם מדי !!! (לי אישית זה קרה פעם ועד היום אני נזכרת בכך בחלחלה...)
  • חשוב לבחור זמן לארוחה, שבו התינוק לא יהיה רעב מדי אך גם לא שבע מדי. בערך 2/3 הזמן אחרי הפעם הקודמת שאכל. למשל, אם יונק כל 3 שעות, לנסות לתת את הארוחה כעבור שעתיים.
  • חשוב שיהיה קשר עין עם התינוק: את התינוק אפשר להושיב בחיקנו או בסל-קל או על "טרמפולינה". בדרך כלל בגיל זה תינוקות עדיין אינם בשלים לשבת על כיסא אוכל.
  • מומלץ להשתמש בכפית פלסטיק או סיליקון או באצבענו הנקייה כיוון שהכפית הרגילה קשה מדי וקרה מדי למגע.
  • קחו מעט מהמזון והראו אותו לתינוק, המתינו שיפתח את פיו ואז הכניסו לתוכו את הכפית או האצבע.
  • אנא זיכרו שהארוחה הראשונה אינה כוללת יותר מאשר מספר בודד של כפיות. כל ארוחה נמשכת כעשרים דקות לערך.  הכמות הנאכלת בארוחה תלך ותגדל תוך מספר שבועות ותגיע לכמות שוות ערך לפחות לצנצנת קטנה של מזון תינוקות – בערך 100 גרם.
  •  אין הכרח במתן דייסות. אפשר להוסיף דגנים כמו אורז, חיטה (פסטה, קוסקוס) ועוד למנת המרק הטחון.


הכנת המזון


אפשר להכין מעין מרק עוף: תחילה מביאים לרתיחה את הבשר בלבד ומסירים את הקצף המתקבל ורק לאחר מכן מוסיפים את שאר הירקות והאורז. כדאי להסיר את העור לפני הבישול, ובתום הבישול יש לסלק את החלקים הלא אכילים של העוף לפני טחינת המרק.
הבשר יכול להיות עוף אך יכול גם להיות בשר הודו אדום (בשר כהה או שווארמה הודו) או בקר. ניתן להשתמש גם בחזה עוף, אך מכיוון שמדובר בנתח יבש ודל יחסית בברזל, עדיף שלא. כמות הבשר הדרושה למרק שמספיק לשלושה ימים היא כ-100 גרם.  ברגע שהגעתם למרק עשיר למדי, בהחלט אפשר להכין סיר למספר ימים ולהקפיא חלק ממנו. אם אינכם מקפיאים, כדאי לשמור את המרק בקירור למשך לא יותר משלושה ימים.


למרק אפשר גם להוסיף קטניות. עדיף להתחיל עם עדשים אדומות, הקלות ביותר לעיכול מבין הקטניות ואין צורך להשרות אותן לפני הבישול. אחר כך אפשר לעבור לאפונה יבשה, לעדשים ירוקות/חומות, למש, לחומוס ולשעועית. אפשר לבשל אותם מראש ואז להוסיף למרק ואפשר גם כמנה נפרדת.


אין הכרח להכין את הארוחה הבשרית כפי שציינתי ואפשר בהחלט לתת אותה כמנות נפרדות: בשר לחוד (אפשר גם קציצות מעוכות היטב! אין בעיה במתן ביצים בשלב זה, לפי ההנחיות החדשות), תוספת לחוד וירקות לחוד, הכל בהתאם למרקם המתאים להתפתחות התינוק.


לקראת גיל 9 חדשים


כדאי להוסיף מגוון רב של מזונות, הן לארוחת הפירות והן לארוחת הירקות, ולאחר שהתינוק אוכל בתיאבון שתי ארוחות, אפשר להתקדם לארוחה שלישית שיכולה להיות דייסה או ירקות טריים (מלפפון, עגבנייה) מרוסקים בתוספת כפית שמן זית ומזונות נוספים המותאמים במרקמם. למשל, מאפה כמו פשטידה המכילה קמח, ביצים וירקות שרוסק כדי שיותאם לתינוק ועוד.


ככל שמתקדמים בגיל ויוצאות עוד ועוד שיניים אפשר לטחון פחות את המזון, כך שהמרקם שלו יהיה גושי יותר.


גיל תשעה חודשים – שלב מוצרי החלב


בגיל תשעה חודשים ממליץ משרד הבריאות להתחיל עם מוצרי חלב פרה, אם כי לא לתת חלב ניגר – אותו יש לדחות לגיל שנה. עם זאת, אפשר בהחלט לתת מזונות המכילים כמות קטנה של חלב ניגר. מוצרי החלב המומלצים הם גבינות ויוגורטים. לא מומלץ לתת מוצרי חלב ממותקים, כיוון שתוספת הסוכר אינה בריאה לשיניים, היא מוסיפה קלוריות מיותרות וחשוב מכל – מרגילה את התינוק לטעם המתוק, כך שהוא עלול לוותר על שלל מוצרי חלב לא ממותקים.


בגיל זה אפשר לתת כבר שלוש עד ארבע ארוחות: מנת פרי בבוקר, מנת ירקות+דגנים+קטניות+בשר בצהרים, יוגורט כארוחת ביניים ופסטה ברוטב עגבניות עם גבינה או פרוסת לחם עם גבינה או אבוקדו וירקות לארוחת ערב.


בסביבות גיל תשעה חודשים מתפתחת אצל התינוק היכולת לאחוז עצמים קטנים בין האגודל לאצבע המורה, יכולת הקרוייה בשם "אחיזת פינצטה", ולכן אפשר כבר לתת חלק מהמזונות בצורה שמאפשרת לתינוק לאחוז בהם כך ולהגישם אל פיו בעצמו. דוגמאות ל"מזון אצבעות" כזה הן: פיסות של פירות רכים כמו מלון, אבטיח, שזיף, אגס, בננה, חתיכות של ירקות מבושלים כמו גזר, דלעת, קישוא, סלק, תפו"א ועוד, רצועות גבינה צהובה, פתיתים של חביתה "מקושקשת", פיסות הודו או עוף שפורקו מעצמות, קוביות קטנות של לחם מרוחות בממרח כלשהו (קודם למרוח ואחר כך לחתוך), צ'יריוס ופסטה מסולסלת.


עד גיל שנה מוסיפים עוד סוגים שונים של מזונות מכל קבוצות המזון. גם הכמויות שהתינוק אוכל גדלות בהדרגה ובשלב זה ארוחה יכולה להיות כמות של כ-180 מ"ל לפחות (כמות שוות ערך לצנצנת גדולה של מזון תינוקות).


מה הכי חשוב לזכור?

ילדים נולדו לאכול, והם יאכלו כיוון שהם צריכים לגדול: בשנה הראשונה קצב הגדילה מואץ מאוד ומצריך מזון. לילדים יש דחף ללמוד ולהתקדם, ולמידת מיומנות האכילה היא חלק מכך.
 אל תכריחו אותם לאכול ואל תאכילו אותם בכוח. לוקח לתינוקות (וגם לילדים) זמן להתרגל למזונות החדשים, כך שגם אם התינוק יורק החוצה את האוכל, אין זאת אומרת כלל שהוא סולד ממנו. כדאי להמשיך לנסות ולהציע לו, ובמידת הצורך לעשות הפסקה עם אותו מזון ולהציע אותו שוב לאחר כמה שבועות. 


תנו לתינוק שליטה ועצמאות עד כמה שניתן: תנו לו להחזיק כפית כבר מההאכלה הראשונה, כדי שבעתיד ילמד להאכיל את עצמו, אפשרו לו "לשחק" עם האוכל גם במחיר של לכלוך הרצפה: זו דרכו של התינוק להתנסות בטעמים וללמוד העדפות שונות.


טובה קראוזה היא מחברת הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון" ומקימת אתר "תזונה טובה".
המאמר עודכן ב 8/09




להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites