ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


איך לספר לילד שהוא סובל ממחלה קשה?

תגובתם של הורים המתבשרים שילדם סובל ממחלה היא קריטית. יש שמתקשים להשלים עם המציאות ונמנעים מלספר לילד על מצבו, ואילו אחרים מאמינים כי עם גילוי המחלה חשוב לספר על כך לילד, לשדר לו אופטימיות ולגרום לו להאמין שלמרות מוגבלויותיו הוא יוכל להגיע להישגים.

פזית חקק, מאמנת מוסמכת בהורים לילדים עם צרכים מיוחדים

מרבית ההורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים מוצאים את עצמם מתחבטים בשאלה האם לספר לילדם על המחלה ממנה הוא סובל, עד כמה כדאי לפרט בפניו את מצבו או שאולי בכלל עדיף לא לספר לו דבר. 

יש שמאמינים בפתיחות ודואגים כבר עם גילוי המחלה לספר עליה לילדם, ויש הורים שמעדיפים לא לשתף את הילד במידע כל כך מהותי משום שהם לא ממש יודעים איך לעשות את זה. הורים אלה לא נותנים את הדעת על כך שיגיע שלב בו הילד יבין בעצמו כי הוא שונה מאחרים, ויתקשה להתמודד עם הידיעה הזו משום שאף אחד לא הכין אותו לכך או דיבר איתו על הנושא.


הכללים:

  • אל תשמרו בבטן - מומלץ לספר לילד על מחלתו מיד עם אבחונה, אולם חשוב לנקוט בגישה אופטימית המשדרת שלמרות המחלה הוא יוכל לחיות חיים רגילים ומאושרים.
    "אצלנו, למשל, הבשורה על הבת שלנו מאי זעזעה אותנו ועברו בנו תחושות עמוקות מאוד של אשמה, אסון, רחמים עצמיים ותסכול", משחזרת חקק. "אלא שבמקום ליפול למרה שחורה, החלטנו להתמודד עם המשבר הזה בצורה הכי טובה שיכולנו. לכן היה חשוב לנו לדבר עם מאי על המחלה שלה כבר בגיל צעיר, להסביר לה מה המשמעות של המחלה ולעודד אותה כי למרות זאת היא יכולה להגיע להישגים. מעבר לזה היה לנו חשוב לשלב את מאי במסגרות חינוך רגילות ולוותר על הנוחות שיש בשליחת ילד למסגרת טיפולית ייחודית, וזאת מתוך שאיפה שהיא תרגיש כמו כולם ותלמד להסתדר בחברה למרות מוגבלויותיה".
  • שינוי בתפיסה - בעזרת שינוי בתפיסת ההורים ואמונה כי גם מוגבלות אפשר לנצח, אפשר לגרום גם לילד להאמין שהוא מסוגל לעשות כמעט כל דבר.
    חקק:"אם לדוגמא הילד סובל מחולשה בזמן הליכה או מקשיים מוטוריים, חשוב להגיד לו באופן ישיר: 'נכון שאתה לא יכול לרוץ ולקפוץ כמו כולם, אבל תמשיך לנסות לעשות מה שאתה יכול. אני בטוחה שלמרות המגבלה שלך אתה תצליח'".
  • תמיכה -  חקק מסבירה כי כשילד מתחיל להפנים כבר בגיל צעיר שהוא חולה או מוגבל, זה ממשיך ומחלחל בו שלמרות המגבלה שלו הוא ילד רגיל כמו כל הילדים האחרים. "כמו כן, חשוב לשדר לילד שיש לו הורים תומכים, שנמצאים שם בשבילו ומאמינים ביכולותיו".
  • היזהרו בדיבורכם - ילד קולט מילים גם אם לא פניתם אליו ישירות. מספיק שסיפרתם למישהו כמה קשה לכם לגדל אותו והוא שמע את זה מבלי ששמתם לב לכך. ילד כזה עלול לפתח חשיבה שלילית לגבי עצמו, ירגיש שהוא נטל על הורים ובמקרים קיצוניים אף עלול לפתח מחשבות אובדניות. 
    "הורים שמתייחסים למוגבלות של ילדם כאל אסון משדרים זאת לילד ובכך משפיעים עליו לרעה", מבהירה חקק. "על ההורים להבין שמוגבלות אפשר לנצח, ולשדר זאת לילדם. אל להם להתייחס לילדם כאילו שהוא לא מבין כלום.
  • שדרו ביטחון - תנו לילדכם הרגשה של ביטחון, ושאתם תמיד תהיו שם בשבילו כדי לעזור לו, לדאוג לו ולגונן עליו. ילד עם צרכים מיוחדים שיגדל במשפחה כזו ילמד להאמין בעצמו וירגיש תמיד בטוח.


פזית חקק הינה מאמנת בוגרת קורס מאמנים מתקדם בבית הספר לאימון 'מאמנים'. מתמחה בסיוע לאנשים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים בשלל תחומים, וכן להורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן
  • תגובה לכתבה - איך לספר לילד שהוא סובל ממחלה קשה? אביתר מיכאליס, פסיכולוג קליני בכיר, מומחה לילדים נוער ומבוגרים - 2/1/2009 | 18:46
    • אני מסכים עם העיקרון החשוב כי ילד ידע, יכיר ויבין את מחלתו ומגבלותיו. יחד עם זאת שיתוף הילד במהות מחלתו ובמגבלותיו הוא מורכב יותר ממה שנאמר בכתבה, וברצוני להדגיש כמה דברים:

      1. יש הבדל בין מצב בו הילד נולד עם מגבלות, נכויות או עם מחלה כרונית, לבין ילד שהיה בריא וחלה או נפצע במהלך חייו ועקב כך נעשה נכה או מוגבל ביכולותיו או חלה במחלה כרונית או סופנית. ילד שנולד עם מגבלות ונכויות פיזיות מכיר אותן וחי עמן מלידתו ולהורים יש זמן "להתאבל" ולעבד את אובדן הפנטזיה על הילד הבריא והמושלם, להכיר וללמוד בהדרגה את המשמעות של המחלה או הנכות והמגבלות השונות, ובהגיע הזמן לדבר על כך עם הילד. כאשר הילד היה בריא ונפגע במהלך חייו ונעשה מוגבל, נכה או חולה, החיים משתנים ביום אחד או בפרק זמן קצר. במקרים אלו, במידה והדבר ניתן מומלץ כי ההורים ישתפו את הילד רק לאחר שהם מבינים מספיק טוב ועיכלו בעצמם את משמעויות השינוי.
       
      2. ילד מוגבל, נכה או חולה אינו ילד רגיל, הוא אינו כמו ילד בריא, וזוהי חלק ממציאות חייו. יחד עם זאת יש לו כל זכויות האנוש כמו לכל ילד אחר ובריא. חשוב לראותו כמי שזכאי ליחס, לקבלה ולהשתייכות לחברת בני גילו כמו כל ילד על אף מגבלותיו ומחלתו. בצד זה יש הוא זכאי להתחשבות מיוחדת ולתמיכה מיוחדת בגין קשיים אלו בכדי לצמצם ככל שניתן את הפער שיש בינו לבין ילדים בריאים.

      3. שילוב ילד עם מוגבלות, נכות או ילד הסובל ממחלות כרוניות מסוימות במסגרת רגילה הוא לעיתים רע יותר משילובו במסגרות המתאימות והערוכות לתת ולספק לו את צרכיו. ההחלטה בעניין זה היא מורכבת . מאבק בלתי מתפשר של הורים לשילוב ילד במסגרות רגילות עלול לא אחת להיות הרסני לילד לאורך זמן. החלטה נבונה בעניים זה צריכה לכלול: הכרה של מידת המגבלות של הילד ומהם צרכיו המיוחדים; האם המערכת הרגילה יכולה להערך נכון לספק את צרכיו היסודיים והחינוכיים; האם ישנן מסגרות ייחודיות מתאימות (לא תמיד יש).
       
      4. הדבר החשוב ביותר, והוא נופל בעיקר על כתפי ההורים, הוא לאהוב את הילד, לחבקו, להאמין בו, ולתמוך בו למרות מגבלותיו, נכותו או מחלתו.

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites