מידי שנה, ערב יום השואה, מתמודדות גננות רבות עם השאלה המורכבת: האם להעלות בפני ילדי הגן את הסוגיה הטעונה הזו, או לא לעסוק בה כלל, על מנת לא לפגוע בנפשם הרכה של הילדים.

ב'גן ירוק בטבע', הפועל בקרית אונו למדו הילדים השנה על השואה, תוך כדי משחק ותנועה. הגנן אלכס פורת, הגה רעיון שיסייע לילדים להבין את משמעות היום הזה, בשני שלבים - בצורה דידקטית ובתנועה.

בתחילה שוחח עם הילדים על יום השואה ועל סמליו ולאחר הצפירה, הניח על הארץ קונוסים באליפסה וביקש מהילדים לרקוד בין הקונוסים התחומים. מידי פעם הצר את היקפי האליפסה וביקש מהילדים להמשיך לרקוד, תוך כדי צמצום המרחב, ובמקביל שוחח עמם על תחושותיהם, בכל פעם שמרחב התנועה שלהם הצטמצם עוד ועוד.

בסופו של דבר, צומצם מרחב המשחק עד כדי כך שלילדים היה קשה מאוד לנוע בתוכו עד כדי מגע פיזי ביניהם, וכך הבינו באמצעות התנועה, חלק קטן מסבלם של היהודים בגטאות. "אני עוסקת כבר שנים בתחום ולראשונה הגנו רעיון התמודדות מקורי  לנושא הטעון הזה", אומרת דפנה בלזר, מנהלת הגן. "תגובות הילדים היו מרגשות ומדהימות כאחד. באמצעות הפעילות הזו השגנו שתי מטרות חשובות - ראשית, הילדים הבינו יותר חלק מהמצוקות עמם התמודדו היהודים בשואה, ומנגד היה לפעילות גם היבט חינוכי, כאשר הילדים הבינו עד כמה חשוב לשמור על כיבוד המרחב של הזולת".

דפנה בלזר מאשרת כי אכן ישנו קושי לנסות ולהסביר לילדים רכים את נושא השואה, ולעיתים גננות רבות מתלבטות אם לדבר כלל על הנושא, בשל החשש שהילדים יפתחו טראומות מכך. "צריך להיות מאוד זהירים כאשר עוסקים בנושא הזה עם ילדים, ולכן אני משוכנעת שלפן החוויתי יש יתרון מסוים. אכן נוכחתי לדעת שהוא מסייע ללמד בגן בצורה אחרת, מעודנת יותר, את נושא השואה. התרשמתי שהילדים ספגו את המסר, מבלי שהדבר יגרום להם נזק".

לשאלות נוספות ותמיכה כנסו לפורומים שלנו

 

יום השואה: לזכור מיליון וחצי ילדים

האם וכיצד לחשוף את הילדים לתכנים הקשים של יום השואה. על הדילמה הטבעית בין הצורך לזכור ולא לשכוח, לבין הרצון לשמור, ולו עוד לרגע קט, על נפשם הרכה של הילדים מסיפורי הזוועה שהתרחשו בזמן השואה.
תרי ונברג

המשך...