ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


קושי בעיבוד חושי-אינטגרציה חושית

דמיינו לעצמכם מצב שאתם לא חשים רעב אף פעם. לא יודעים אם אתם זקוקים לשינה או לא. נוגעים במחבת חם ולא מרגישים את הכוויה שמתפשטת ביד. ואולי אתם דווקא רגישים מידי - המקרר שלכם משמיע קול של רכבת משא, וכל ריח שאף אחד לא מרגיש גורם לכם בחילה. יכול להיות שאתם סובלים מקושי בעיבוד חושי. מה זה אינטגרציה חושית, איך מזהים ילדים עם בעיה בעיבוד החושי ואיך אפשר לטפל בזה?

מישל מוריס
תרגמה: עדיה

בואו נעשה את זה פשוט, כי זה פשוט, בעצם. המידע הנשלח אל מוחנו מכל אחד מהחושים שלנו, התנועה, המגע, המראות, השמיעה, הטעם והריח – מעובד. מוחנו אומר לנו איך זה מרגיש, איך זה נראה, איך זה נשמע או איזה טעם וריח יש לזה. זוהי אינטגרציה חושית פשוטה. מוחנו קולט מידע חושי, מעבד אותו ומדווח לנו בחזרה מה קורה.


חשבו כיצד מידע חושי עובד עבורכם. געו במחבת חם על הכיריים. העצבים שולחים את האות אל מוחכם, המוח חושב על זה ומיידע אתכם שהמחבת חם. אאוץ`! זוהי אינטגרציה חושית שעובדת במיטבה.


נסו עוד. טעמו תפוח עסיסי ומתוק. עברו מעל בקבוק זכוכית שאתם רואים על המדרכה. הקשיבו לקולות הנורמליים שבתוך ביתכם, המקרר הפועל, הכבשן שעובד והתעלמו מהם. שבו במסעדה ושוחחו עם משפחתכם, ללא שימת לב לשאר הקולות שסביבכם. כל אלו הם אינטגרציה חושית. העיבוד הנורמלי של מידע סנסורי.


ליקוי באינטגרציה החושית


ליקוי באינטגרציה החושית (הידוע גם כקושי בעיבוד החושי או בויסות החושי) מתרחש כאשר התהליך הזה אינו עובד נכון. חשבו שוב על הדוגמאות שלמעלה. אתם נוגעים במחבת חם וזה לא מרגיש חם, אז אתם לא יודעים שאתם נכווים. לתפוח שלכם יש טעם מר והוא קשה כמו חצץ. אתם מנסים לעבור מעל הבקבוק על המדרכה ומאבדים את שיווי המשקל שלכם ונופלים. אתם שומעים את קולות הבית שלכם, המקרר שלכם נשמע כמו רכבת משא, הכבשן נושף בקול כמו טורנדו. אינכם יכולים לסבול מסעדות בגלל המולת האנשים המדברים, הרעש של כלי הכסף ודשדוש הרגליים. אינכם מסוגלים להתרכז בשום דבר. אתם שונאים הצטופפות, עם כל ההתנגשויות והצעקות וכל הריחות האלו שגורמים לכם לבחילה.


זהו ליקוי. המוח אינו מעבד את המידע מהחושים בצורה יעילה. דמיינו שאתם מברישים את שיערכם במברשת עשויה משברי זכוכית, השורטים את גולגולתכם. מישהו נוגע בזרועכם וזה מרגיש כמו צריבה. תמיינו שהבד של חולצתכם דוקר כל כך שאתם רוצים לצרוח ולקרוע אותו מעליכם. זה הליקוי.


לליקוי באינטגרציה החושית יש סימפטומים רבים, כולם נובעים מהחושים. יותר מדי או לא מספיק, זה הכלל באופן כללי. כשהוא קיצוני, קושי זה מפריע בחיים ובלמידה נורמלית בחיי היום יום.


כעת כשאנחנו מבינים את המחשבה המאוד פשוטה שהמוח עשוי בצורה לא מדויקת, לקבל, לעבד ולשלוח תגובות נכונות דרך גופינו, בואו ניקח את זה צעד אחד קדימה.


פגיעה במערכות נוספות


ישנם חושים נוספים מלבד ששת החושים שכבר הזכרנו, המושפעים מקושי זה. המערכות הסנסוריות של האיברים הפנימיים. קצב הלב, רעב, עיכול, מצב ערנות, מצב רוח, שליטה על המעיים/שלפוחית השתן, נשימה. אם אנו רואים קושי בששת החושים הראשונים, יתכן שתהיינה רמות מסוימות של קושי גם באיברים הפנימיים.


מה אם לא הייתם יכולים להרגיש רעב? או לדעת מתי אתם צריכים להשתמש בשירותים? נניח שקצב הלב והפעימות לא היו מאיצים כאשר אתם מנסים לרוץ, או לא היו מאטים כשאתם מנסים לישון? דמיינו שאינכם ישנים הרבה הרבה זמן.


מידע חושי נשלח אל מוחנו גם לגבי מנח הגוף שלנו, המתקבל מהשרירים, מפרקים והרצועות. זה משפיע במידה ניכרת על יכולתנו לנוע בצורה נכונה ואם העיבוד החושי אינו עובד בצורה יעילה, אנו עשויים לא להצליח לשבת, לטפס, לדווש על אופניים ועוד. אנו עשויים להתנגש בקירות, או ליפול... הרבה.


איך מתמודדים עם זה?
קושי זה משפיע על אנשים בצורות שונות ובדרגות שונות. חשוב שמרפא בעיסוק מומחה יאבחן את האדם הנחשד כבעל ליקוי באינטגרציה החושית. הוא יכול לאתר איזה חושים מעורבים, באיזו דרגה וכיצד להתקדם בטיפול כדי לעזור לאותו אדם (ראו גם מסגרת – קוים מנחים לטיפול בקושי בויסות חושי).


אינכם יכולים להתגבר על זה עם הגיל. זה אינו נעלם מעצמו. זה יכול ברצינות לדכא את יכולת הלמידה של אדם, את יצירת מערכות היחסים שלו ואת ההערכה העצמית. אבחון הולם, אבחנה וטיפול שתוכנן ספציפית לכל אדם הם הדרך להחלמה. הדרך לעוד תגובות נורמליות של החושים.


ב"ליקוי באינטגרציה החושית – ליקוי לא מובן, מאובחן בטעות ולא מוכר" מאת סנדרה נלסון, היא מצהירה: "איני יכולה לדמיין מקרה של אינטגרציה חושית לא מטופלת שאינו מפריע בחינוכו של ילד. אם הילד מוטרד מקולות, מראות, תנועה (או חוסר שלה), מגע, ריחות וטעמים (בנוסף לעוד תחושות), כיצד מטרדים אלו לא יפריעו בחינוכו? האם זה אפשרי?"


נסו את זה: הפעילו את הרדיו, אח"כ הגבירו אותו לעוצמה הכי גבוהה. עד שזה יכאב. שימו נורות של 150 ואט בכל מנורה בחדר אחד ואז הדליקו את כולם, שימו זוג מכנסיים הפוכים כך שקדמתם תהיה מאחור ונעלו נעליים קטנות מאוד של מישהו אחר. דחפו מברשת נוקשה במורד חולצתכם, כך שתדקור אתכם ותשגע אתכם. כעת נקו את ארגז החול של החתול, החליפו לתינוק את החיתול המלוכלך, או גרפו את הלכלוך של הכלב בחצר והניחו את זה במרכז השולחן כך שהריח יינשא באוויר. שבו לשולחן מול מזון שאתם לחלוטין יכולים להשתנק ממנו, על כסא שרגלו האחת חסרה. עכשיו, זללו את האוכל הזה שאתם שונאים.


כמה שניות תוכלו לסבול את המוסיקה הרועשת? את האורות הבהירים? הנעליים הלוחצות? ומה הריח הזה!?


דמיינו שאינכם יכולים לעצור זאת. אין לכם רגע, אף פעם, ללא ההרגשה שאתם מרגישים כעת.
כעת דמיינו שאתם בסך הכל ילד קטן, שאינו יודע שאין זה כך אצל כולם.


על המחברת:

מישל מוריס היא אימא לשישה, הורה לילדה עם קושי בעיבוד החושי. היא כולה מסורה מכל הלב לקידום המודעות והתמיכה למשפחות עם ילדי SPD. היא פרסמה מעל 30 מאמרים התומכים ומלמדים הורים על SPD. בנוסף, מישל היא המנהלת הארצית של קבוצת תמיכה להורים לילדי SPD ובעליה של קבוצת תמיכה ביאהו. ניתן לפנות אליה דרך אחת מקבוצות אלו.


קווים מנחים כלליים לטיפול בקשיי ויסות חושי

  • היו מודעים, אפשרו וקבלו את צרכיו האינדיבידואלים של ילדכם.
  • עקבו אחרי התזמון, התדירות והעוצמה של הרגעים הקשים, הכינו טבלה כדי לראות אם יש תבנית מסוימת.
  • היו סבלנים, תנו תוקף לקשיים שלהם, תקשרו איתם, שיהיו מודעים לכך שאתם מבינים.

קוים מנחים לטיפול בילדים בעלי תגובתיות-יתר

  • חשפו אותם באופן הדרגתי לגירויים סנסוריים.
  • אל תכריחו ילד לנוע, לטעום, לגעת בדברים אשר גורמים לו לתגובת פחד משמעותית.
  • הכינו וידעו את הילד לגבי הצעד הבא שלכם, או לגבי הפעילות הבאה.
  • אפשרו לילד לחוות תחושה כשהוא מוכן לזה. אתם יכולים לעודד זאת ובאופן יצירתי למצוא דרך לתרום לו לעשות כן.
  • ידעו את הילד כי אתם מבינים ומקבלים את מה שהוא מרגיש.
  • היו סבלניים, שאלו את הילד מה גורם לו לחוש נרגש, עצוב, כועס וכו'. תנו להם מילים שתעזורנה להם להביע את תחושותיהם ורגשותיהם.

קוים מנחים לטיפול בילדים בעלי תת-תגובתיות

  • גרמו לילד להיות מודע לחלקי גופו תוך "עבודה כבדה" או משחק סנסורי.
  • הזכירו לילד לעשות את מה שגופו צריך לעשות, אבל בצורה זהירה. עזרו לו להבין את צרכיו הסנסוריים.
  • השתמשו בלחץ עמוק ו"עבודה כבדה" כמה שניתן וכמה שהילד יכול לסבול.
  • אפשרו לילד יותר התנסויות תנועתיות והפסקות תנועתיות.
  • תנו לילד לבצע פעילויות בצורות ומנחים שונים: בישיבה, בכריעת ברכיים, בשכיבה על הבטן עם תמיכה של המרפקים, בישיבה על כדור פיזיו' וכו'.


קשיי ויסות ועיבוד חושי  -   Sensory Processing Disorder  (SPD) 

  • אינטגרציה חושית הינה תהליך נוירולוגי התפתחותי נורמאלי, המתחיל בזמן שהית העובר ברחם ונמשך לאורך כל חייו כאדם. אולם, 7 השנים הראשונות לחיי אדם הן החשובות ביותר בתהליך זה.
  • עיבוד חושי הינו תהליך בו מערכת העצבים במוח מקבלת מסרים חושיים דרך קולטנים הנמצאים על עורנו ובגופינו ומפרש אותם לכדי פעולה. יכולות העיבוד החושי שלנו עוזרות לנו בתקשורת חברתית, התפתחות הכישורים המוטוריים שלנו, וכן ריכוז וקשב ללמידה.
  • תהליך תקין, יעיל ובעל תגובה מותאמת של עיבוד חושי מתרחש כאשר מערכת העצבים שלנו קולטת מידע חושי ומוחנו מארגן את המידע ומפרש אותו לכדי פעולה, דבר המאפשר לנו לבצע את הפעולה בצורה מתואמת לסביבה. אם תהליך נוירולוגי זה מופרע באחד משלביו (קליטה, ארגון או פלט), אזי התהליך הנורמאלי של התפתחות ותגובה מותאמת, לא יושג. התפתחות לימודית, פיזית, נפשית ואפילו התנהגות יושפעו מכך, לעיתים בצורה חמורה.
  • ילד בעל הפרעה בקשיי ויסות חושי, אינו ילד אלים, מפונק, תוצר של הורות לא טובה, הפרעות כגון: ADD, ADHD או ילד בעל מחלת נפש. מדובר בהפרעה בתגובות לגירוי חושי מסוים, כיצד הגירוי נקלט, מאורגן, מעובד, גורם לגוף להיות מוכן ללמידה, לתזוזה ולויסות דרגות עוצמה ורגשות.
    הפרעה זו היוצרת אי פעילות נוירולוגית נקראת – קושי בעיבוד חושי.


תשעה סוגים שונים של קשיים בעיבוד חושי

  • מערכת המגע (טקטילית): מסרים המתקבלים מקולטנים על פני העור, לגבי מגע, לחץ, מרקם, טמפרטורה, כאב ותנועת השערות על העור.
  • מערכת שיווי המשקל (וסטיבולרית):   מסרים המתקבלים מקולטנים באוזן הפנימית לגבי שינויים בשיווי המשקל, התאמת תנועות הגוף לתנועות הראש, התנסויות תנועתיות בחלל ומיקום הגוף ביחס לפני האדמה וכוח הכובד.
  • מערכת חישת הגוף (פרופריוצפטיבית):    מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים בשרירים ובגידים בנוגע למנח גוף, משקל, לחץ, מתח, תנועה ותנוחת אברי הגוף.
  • מערכת השמע (אודיטורית):   מסרים המתקבלים מקולטנים הנמצאים באוזן הפנימית, לגבי קולות, דיבור, היכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב לקולות בצורה נכונה.
  • המערכת האוראלית:  מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים על הלשון, הקשורים ביכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב למסרים בתוך הפה.
  • מערכת הריח:  מסרים המתקבלים מקולטנים המצויים בחלל האף, הקשורים ביכולת לקלוט, להבדיל, לעבד ולהגיב לריחות שונים.
  • מערכת הראיה (ויזואלית):  מסרים המתקבלים מקולטנים ברשתית העין, הקשורים בראייה, ביכולת לקלוט, לעבד ולהגיב למה שרואים.


חשוב לזכור, תהליך חושי מתפקד על רצף. לכולם יש קשיים בעיבוד גירויים חושיים מסוימים (מגע מסוים, ריח, טעם, צליל וכדו'), לכולם יש העדפות חושיות. הפרעה בעיבוד החושי מתרחשת כאשר נמצאים על אחד מקצוות הרצף או כאשר חווים תנודות מפריעות, בלתי צפויות אשר משפיעות בצורה משמעותית על תפקוד יומיומי או כישורים התפתחותיים. תדירות, משך, עוצמה והשפעה תפקודית של סימפטומים אלו, הם אשר מגדירים אי תפקוד של המערכת.


 

 לשאלות נוספות ותמיכה כנסו לפורומים שלנו
להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites