ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


דימוי גוף בהריון

כולם יודעים שגוף האישה מתרחב בהריון, אבל למרות שמדובר בעובדה טבעית וברורה, נשים רבות מתקשות לחיות איתה בשלום. איך אפשר להתמודד עם זה?בתיה בכר

נפתח בגילוי נאות: הכותבת הרגישה נפלא בהריון, קיבלה אלפי מחמאות על פינת הליטוף שייסדה ואפילו העובדה שהיא מגדלת עוברית לא גרמה לאף אחד להגיד לה "שיואו, איך לקחו לך את כל היופי". ובכל זאת. מהרגע בו חלקתי עם סובביי את העובדה המרגשת זכיתי לשמוע בכל חמש דקות לערך את המשפט "מזלטוב. איזה יופי שאת בהריון". ואז הם החלו לבדוק כמה גדלתי.


בפרסומות ההריוניות מגדלות בטן לתפארת, ושום דבר לא גדל להן פרט לחזה סקסי וכרס לתפארת מדינת ישראל. הן לא אמיתיות הנשים האלה. הן כל כך יפות שבאמת בא לך להקים עליהן פינת ליטוף. אבל לא יעזור בית דין, רוב הנשים, גם אלו שרוב הזמן מרגישות נפלא עם גופן, מאבדות קצת פרופורציה כשהאיברים מתרחבים. ורובנו הרי מתרחבות.

"בכלל לא רואים"
המחמאה  הכי נפוצה בהריון היא "את בחודש שישי? בכלל לא רואים!". הו אז, את מרגישה שכבשת את האברסט, אפילו שממרומיו אפשר לראות את הצלוליטיס, שנקרא בהריונית מדוברת – סימני מתיחה בבטן, ברגליים ואיפה שאפשר.


ביום בו פסעתי בבטחה בדרכי לבית מלון באילת, מדדה את צעדי הכבדים, לובשת חצאית קצרה וגופיה,  עצרו אותי שני גברים שהסתנוורו קלות מהבלונד בשיער והחזון התפוח. זה הספיק להם, הם הרי לא מתמקדים במה שמתחת לעליונים... "אפשר לקבל את הטלפון שלך?" ניסה אחד מהם, ואני, בתמימות של ילדה בת 16, הסמקתי כאילו התחילו איתי בפעם הראשונה. הם לא ראו את הבטן, הם לא האמינו שאני בהריון, כמה טוב לי. אולי אני בכלל כוסית-על שיכולה לכבוש את העולם? אם כך אני נראית בהריון, בשנייה שאלד הבטן תיעלם, אגור בחדר כושר ואחטב כל שריר ושריר. קטן עליי, תביאו לי עוד הריונות ועכשיו.

חרדת המאזניים ברגעים כאלה את מזלזלת בחברותיך האמהות הטריות, את לא מבינה על מה הטענה ומגלגלת בראשך את המשפטים שעוד יגידו לך בהתפעלות- "תראו אותה אחרי לידה", "בכלל לא רואים שהיית בהריון!". אל דאגה, רגעי השפל עוד יגיעו...


השקילה החודשית במרפאה או בטיפת חלב, הופכת מרגע כניסתך להריון למרתון מטורף. עליתי רק 4 קילו ואני כבר בחודש השביעי! מספרת לך השכנה ואת לא מאמינה. אף אחד לא מאמין שאני בהריון למרות שאני כבר בחודש חמישי, מספרת הבחורה בתור לטיפת חלב ואת שוקלת לדחוף לה עוגת קצפת לפרצוף או לבטן. "היא לא נראית כל כך טוב", את משלה את עצמך ומתנחמת בקרואסון טרי. "תחרות השקילה הזו היא תופעה חדשה יחסית, משהו שנהיה נפוץ בשנים האחרונות. הסגידה למראה ונגיעה במה שהיה עד לפני כמה שנים לוטו. ההיריון הנשי" אומרת הפסיכולוגית רות כהן, שראתה לא מעט הריוניות החרדות למשקלן וגופן בהריון, "אפילו בקטלוגים מצלמים דוגמניות עם בטן קטנה או שמטשטשים אותה. זאת תופעה מלחיצה שקיימת רק בשנים האחרונות".

איזה מין הריון
דימוי גוף האישה בהריון הופך לבעייתי ברגע שהאישה משליכה מהמראה המתרחב שלה גם לתחומים אחרים, למיניות שלה, למשל. נשים רבות מרגישות שהן מאבדות את המיניות שלהן בהריון, אולי בגלל הלחץ הסביבתי שמשדר שגם בהריון יש אידיאל יופי, והוא לגמרי דקיק.


ישנם גברים שנרתעים ממגע אישי עם בת זוגם ברגע שהיא נכנסת להריון. חברתי א' סיפרה לי באדישות שהיא ובן זוגה לא קיימו יחסי מין כמעט שנה. "זה התחיל בהריון ונמשך לאחר הלידה" היא מספרת. "הוא לא יכול לחשוב על יחסי מין כשיש עובר בבטן", הסבירה לי. אין ספק שלבן הזוג יש השפעה רבה על הדימוי הנשי. גברים רבים מתרחקים ממגע מיני בזמן ההיריון ונשים מרגישות שהן כבר לא יכולות להיות מיניות, למרות שמבחינה פיזיולוגית מחזור הדם דווקא תומך במיניות בהריון. ויש את תפיסת הקדשה והקדושה אצל גברים מסוימים, כלומר, שאם את אמא, את לא יכולה להיות מינית. זו תופעה ידועה וחייבים להתמודד איתה.

רפדי עצמך בחברות תומכותהסביבה התומכת מאוד חשובה. אישה בהריון שמקבלת פידבקים טובים ובן זוגה מפרגן ומחמיא תרגיש טוב יותר מזאת שדרוכה כולה לשינויים החלים בגוף - הבטן גדלה בזווית מוזרה, הורידים מתחילים לבלוט, הבחילות והצרבות מעיקים על חיי היום-יום, ואפשר בקלות לשקוע בדכדוך שלפני לידה.


"לחיבור עם נשים אחרות יש משמעות ענקית. הרבה פעמים נשים מדברות על המראה אבל בעצם מבטאות את תחושת הבדידות. ברגע שיש סביבה נשית תומכת ובן זוג מפרגן, אפשר להגיע למקום של צמיחה, לא להציע פתרון בתכנון הדיאטה, אלא באמת לתמוך אחת בשנייה ולנטרל את סממני היופי שמשתקפים בקטלוגים, הרי תלונות על המראה לא באות רק מהמקום הזה, הן מצביעות על תהליך רגשי שעובר על האישה ושם המקום לתמיכה.



ימים ארוכים ישבתי ותכננתי את הדיאטה של אחרי ההיריון. אכלתי סופגניות וחלמתי על מכון כושר. נכנסתי לדיכאון מהגוף שאיבד כל פרופורציה, והתנחמתי בריצות שעשיתי בעיני רוחי מסביב לבלוק. איזה בלוק, את כל העיר הקפתי. חזרתי צ'יק צ'ק לגוף שהיה לי. אבל אחרי הלידה? אף אחד לא סיפר לי שלא יסתכלו עליי יותר. התינוקת הקטנה שלי גנבה את ההצגה, את רוב שעות היממה העברתי בניסיונות להאכיל, להרדים, לקלח ולהרגיע. החלומות שלי נדדו ממכון כושר למיטה ושינה רצופה ללילה אחד. טוב שיש פרופורציה בחיים, גם אם לא במותניים...



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites