ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


סליחה דוקטור, אתה אומר שהילד אוטיסט?
יובב, בנה של השחקנית עידית טפרסון, היה תינוק רגיל לכל דבר. הוא אפילו התחיל ללכת כשאחרים עדיין זחלו. אבל מגיל שנה וחצי חלה רגרסיה בהתפתחות שלו, וכעבור שנה הוא אובחן כאוטיסט. טפרסון משוכנעת שהרגרסיה נגרמה בעקבות חיסונים
גלי כרמלי-שרים

יובב, בנה הבכור של השחקנית עידית טפרסון, נולד תינוק בריא וחמוד. נכון, כל ההורים חושבים שהילד שלהם הכי חמוד. כבר בגיל 10 חודשים יובב קרא לאימו "אימי", גילה ערנות וקשר עין, וכשטפרסון הייתה יוצאת לטייל איתו בעגלה הוא היה מתחנחן לעוברים ושבים. כולם אמרו לה "איזה ילד מקסים יש לך", "איך הוא מדבר עם כולם", ו"הוא מחייך לכולם". הוא היה תינוק נורמטיבי וחברותי מאוד. גם ההתפתחות המוטורית שלו הייתה מהירה. בגיל עשרה חודשים הוא התחיל ללכת, והקדים רבים מבני גילו.


צילום אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה
אבל אז, בסביבות גיל שנה וחצי, הוא התחיל ללקות בדלקות אוזניים חוזרות, היה פורץ בהתקפי בכי בלתי מוסברים, ומטופל לעיתים תכופות באנטיביוטיקה. עידית שמה לב שיובב מתחיל להשתנות ומגלה נסיגה בהתפתחות. הוא הפסיק לומר מילים שכבר ידע להגיד, חיוכים ומבטים החלו להיעלם ויובב התחיל לשדר משהו עצור ומסוגר.


"כששמנו לב לכל התופעות האלה, שהתפרשו על-ידינו כרגרסיה, חשבנו שזו כנראה האישיות שלו שמתחילה להתפתח", מספרת טפרסון, "כשהיה בן שנה ו-8 חודשים התייעצנו עם הגננת שלו ואף היא אמרה שזו ההתפתחות האישית שלו, אבל כשהגיע לגיל שנתיים ו-4 חודשים היא התחרטה ונדלקו אצלה אורות אדומים. היא אמרה שיובב איטי מאוד ושכדאי שנלך להיבדק. אני אסירת תודה לה".


"סליחה דוקטור, אנחנו אמורים להבין מזה שהילד אוטיסט?"


"התחלנו את המסע הנורא. הלכנו לבדיקה נוירולוגית ובדיקות פיזיולוגיות, עשינו סריקות מוח. הכל יצא תקין. הגענו לפסיכיאטר. הפסיכיאטר ראה את יובב 3-4 פעמים עד שנתן את האבחנה – PDD. הוא היה מאוד נחמד ומאוד סימפטי. הוא בדק את יובב בצורה מאוד רצינית. הוא נפגש קודם איתנו, אחר כך הלך לראות את הילד בגן ובהמשך ראה אותו פעמיים אצלו בקליניקה. אחרי כל תקופת האבחון הזו, ובתוך כך אני יולדת את הבת שלי, באנו לפגישה כדי לשמוע את התוצאות. איך שהתיישבנו המשפט הראשון שלו היה: 'לאוטיסטים יש כמה מסגרות חינוכיות'. בלי להסביר מה זה, בלי לעשות איזשהו סוג של הכנה. חטפנו שוק במקום. בעלי אומר לו – 'סליחה, אנחנו אמורים להבין מזה שהילד אוטיסט?' אז הוא אמר- "חשבתי שהבנתם"".


"עכשיו, אתה מסתכל על הילד שלך, הילד היפה והבריא והמתוק הזה, ופתאום אומרים לך שהוא אוטיסט", טפרסון ממשיכה לשתף, "הרבה דברים היה לנו קשה לקבל. בעלי רופא נשים במקצועו והוא הציג לו כל מיני שאלות. למשל הוא שאל מה קורה אם אני אומר לו 'לא'. הוא ייעלב? והפסיכיאטר עונה- 'לא, הוא לא ייעלב. הוא לא יודע מה זה להיעלב'. אני מכירה את הילד שלי, והוא כאילו לא מדבר על הילד שלי. כי יובב הוא  ילד שנעלב, ילד שכועס ושמביע רגשות. בהתחלה זו מכה עצומה שניחתת עליך ואת לא מבינה איך לקשר את הממצאים לעולם שלך".


"אני חושבת שזה קשור לחיסונים"


עידית טפרסון משוכנעת שההידרדרות במצבו של יובב קשורה באופן ישיר לחיסונים שקיבל. "אני חושבת שההידרדרות במצבו של יובב קשורה לחיסונים של גיל שנה. אנשי רפואה יגידו שאי אפשר להוכיח את זה, אבל זאת עובדה שמדובר במגיפה, כי לפני 15 שנה היה ילד אוטיסט אחד מתוך  10,000 ילדים, ואילו היום היחס הוא אוטיסט ל-250 ילדים, כך שזה חייב להיות משהו שאנחנו עושים. יש משהו שמאיץ את התחלואה. לא יכול להיות שהכל מולד. יש תיאוריות שלחיסונים יש חלק בזה, וזה נשמע לי הגיוני. בגיל שנה התינוקות מקבלים חיסון מרובע שכנראה מכיל כספית. בעיקר המרכיב של השעלת. הכספית עלולה לגרום לאוטיזם וגם לכל מיני בעיות אחרות. בעשר השנים האחרונות יש מגפה של ילדים שלקו באוטיזם או סובלים מבעיות התפתחות. פעם היה קשה להצדיק את קיומו של בית-הספר לאוטיסטים. היום הוא בית-ספר מאוד מבוקש למרבה הצער".


עידית טפרסון עושה חסד עם משפחות רבות שנאלצות להתמודד עם האוטיזם בכך שהיא מוכנה לדבר על זה. גם הסביבה הקרובה משמשת רשת תמיכה ומקלה את ההתמודדות הלא-פשוטה. "המשפחות שלנו מאוד עוטפות אותנו. אנחנו מוקפים באנשים נורא חמים ואוהבים שקיבלו אותנו, את יובב ואת כל המצב בצורה כל כך אוהבת ותומכת, אבל זה גם נורא תלוי בתגובה של ההורים", טפרסון מסבירה, "אם אתה מרגיש שיש לך במה להתבייש, אתה משדר את זה. זה מאוד טבעי שאנשים מסתכלים על אנשים שנראים קצת שונה או מתנהגים קצת שונה. התרגלתי למבטים, ולא זה מה שמעניין אותי. אני מרגישה שזו זכות גדולה לגדל ילד כזה מיוחד, מרגישה שהוא נתן לנו דרך להסתכל על החיים בצורה שונה, במשקפיים שונים".


"זה לא סוף העולם"


כשילד בן שנתיים מתחיל להגיד משפטים- זה הישג גדול. כשילד בן 7 לומד משפטים שלמים – זה הישג ענק, כשמדובר בילד אוטיסט. כשיש ילד מיוחד הדברים הכל כך טריוויאליים הופכים לבלתי מובנים מאליו. "בסביבות גיל 7 חלה התפתחות עצומה אצל יובב. הוא למד בבית ספר "יחדיו", שהוא בית ספר נפלא ברמת אביב. הילד נתן שם קפיצה אדירה, הוא פיתח שפה והוא אומר עכשיו משפטים שלמים", מתגאה טפרסון, "זה אושר גדול, זה ניצחון. הוא אמנם לא מדבר באופן שוטף, אלא במשפטים קצרים, אבל זו התקדמות נהדרת שהוא עשה".


ויש גם את הסוגייה החברתית. "זה לא פשוט. היום יובב כבר בן 12, וזה גיל שלחברים יש חלק גדול בחיים שלך, אבל הוא מאוד מודע, הוא מודע לכך שהוא לא ילד רגיל והוא ילד מאוד רגיש. אני שמחה שיש לו קשר טוב עם אחותו. היא בת תשע, ילדה מאוד אינטליגנטית. הוא גם משחק עם הבני-דודים שלו. זה לא מצב פשוט, אלה לא חיים רגילים, אבל כשישבתי באותו יום מול הפסיכיאטר, חשבתי שחרב עלי עולמי. הפסיכיאטר לא נתן לנו תקווה. היום, עם הרבה אמונה בילד ותמיכה ועידוד ועבודה אינטנסיבית, אני יודעת שזה לא סוף העולם".




להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites