ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה




על הידבקויות - סיבוך נפוץ של ניתוחים קיסריים.
הניתוחים הקיסריים בישראל במגמת עלייה ובעקבותיהם הסיבוך הנפוץ: הידבקויות. 1 מכל 5 נשים בישראל יולדת בניתוח קיסרי. כל אישה שנייה תסבול מהידבקויות בעקבות הניתוח. הידבקויות גורמות לבעיות פריון וקושי להרות, לכאבים כרוניים בבטן ובאגן, לחסימות מעיים ולניתוחים חוזרים.
פרופ' חגי ציון, מנהל חטיבת נשים ויולדות, מרכז רפואי קפלן

בגיל 23 הגיעה יעל (שם בדוי) לבית החולים קפלן כשהיא סובלת מכאבי בטן עזים. בבדיקה אבחנתית מצאנו שהגורם לכאבי הבטן היא ציסטה בשחלה שגודלה כ – 10 ס"מ. החלטנו להוציאה בניתוח לפרוסקופי (זעיר פולשני) שאינו כרוך בפתיחת בטן, המתבצע דרך שלושה חתכים קטנים. זו לא הייתה הפעם הראשונה שיעל עוברת ניתוח להוצאת ציסטה מגופה. 3 שנים קודם לכן, בהיותה בת 20 עברה יעל ניתוח להסרת ציסטה מהשחלה השנייה, בגישה זעיר פולשנית. אחרי הניתוח חזרה לשגרה ובמשך שלוש השנים שעברו לא סבלה מבעיות מיוחדות. אבל עכשיו, כבר

בתחילת הניתוח ראינו שהיא סובלת מהידבקויות רבות בבטן: המעיים היו דבוקות לרחם ולשחלות והיה צורך להפרידם. מאחר ולא ניתן היה להפריד אותם בניתוח זעיר פולשני, כפי שתכננו, נאלצנו לערוך ליעל ניתוח בפתיחת בטן מלאה. כשפתחנו את הבטן מצאנו כי גם החצוצרות חסומות. המשמעות היא שבהיעדר טיפול יעל הייתה עתידה לסבול מבעיות פוריות והייתה מתקשה להביא ילדים לעולם. הניתוח שהיה אמור להיות פשוט, קל ומהיר הפך למורכב ואף מסכן חיים. הכל בגלל ההידבקויות שנוצרו לאחר הניתוח הראשון שלוש שנים קודם לכן.


מהן הידבקויות?


כדי להבין מהן הידבקויות וכיצד הן נוצרות צריך להתחיל משיעור קטנטן באנטומיה: את איברי האגן, בהם: מעיים, רחם ושלפוחית שתן, עוטפת שכבה של קרום דק ששמו "פריטונאום" ובעברית קרום הצפק. תפקידו של קרום הצפק הוא להפריד בין האיברים השונים באגן ובחלל הבטן. בניתוחי בטן ואגן הנעשים בפתיחת בטן מלאה, או בגישה זעיר פולשנית,, הפריטונאום "נפצע" וניזוק באופן בלתי נמנע. רקמת קרום הצפק העדינה ניזוקה על ידי הכלים בהם משתמש המנתח. הנזק שנגרם הוא בלתי נמנע ואינו קשור למיומנות המנתח. בד"כ הפגיעה בקרום הצפק תהיה קטנה כשמדובר בניתוחים זעיר פולשניים ורחבה יותר בניתוחים בפתיחת בטן מלאה. כתוצאה מהנזק לקרום הצפק, נוצרות הידבקויות תוך בטניות, כלומר רקמות שבאופן טבעי היו אמורות להיות מופרדות מתחברות ומחברות בין איברים בחלל הבטן והאגן.


50%  מהנשים שילדו בניתוח קיסרי יסבלו מהידבקויות


מספר הניתוחים הקיסריים בישראל, בדומה לעולם המערבי, נמצא במגמת עלייה. אנו עדים לכך שיותר ויותר נשים בוחרות ללדת בניתוח קיסרי. במספרים: אחת מכל אישה חמישית תלד בניתוח קיסרי. הידבקויות לאחר ניתוח קיסרי הן סיבוך נפוץ, אשר מופיע לאחר לידה ראשונה בניתוח קיסרי אצל אחת מ-2 נשים, לאחר 3 ניתוחים קיסרים  תופענה הידבקויות אצל 76% מהנשים והמספר אף עולה ל - 83% לאחר 4 לידות.
הידבקויות מופיעות גם בעקבות ניתוחים קיסריים, אבל לא רק. 70% מהמנותחות להסרת ציסטה שחלתית, כמו יעל, עשויות לסבול מהידבקויות. למעלה משני שליש מהנשים שעברו ניתוח להסרת מיומה (גידול שרירני), או לאחר טיפול התערבותי באנדומטריוזיס, או לפתיחת חצוצרות יפתחו הידבקויות. ועוד, אחת משתי נשים שעברו ניתוח לסיום הריון חוץ רחמי. 


הידבקויות גורמות לקושי להרות


כתוצאה מההידבקויות נשים מפתחות בעיות רפואיות שונות, בהן: חסימת חצוצרות, המתבטאות בבעיות פוריות ובקשיים להרות. מקורן של כ – 20 עד  40 אחוז מבעיות הפריון בקרב נשים בהידבקויות באזור השחלות והחצוצרות. הידבקויות אלו גורמות לחסימת המעבר של הביצית המופרית מהחצוצרות לרחם, ומונעות מהזרע להגיע לביצית ולהפרותה.
חסימת מעיים – טיפלנו בנשים שהגיעו עם כאבי בטן עזים ובבדיקה התברר כי הן סובלות מחסימת מעיים שמקורה בהידבקויות, חלקן נזקקו לסטומה (שקית חיצונית לניקוז צואה) בעקבות נזק בלתי הפיך שנגרם למעיים.


כאבי אגן כרוניים המפריעים לפעילויות ולשגרת היום יום. אלו מופיעים משום שההידבקויות "קושרות" את האיברים ומגבילות את תנועתם. במחקר שנערך בברזיל בשנת 2002 נמצא, כי נשים שילדו בלידה קיסרית סבלו יותר מכאבי אגן כרוניים בגלל הידבקויות.  כאבים יכולים להופיע גם בזמן ביוץ ובעת קיום יחסי מין.   


נשים רבות נאלצות לעבור ניתוחי בטן חוזרים במטרה להפריד הידבקויות. במקרים מסוימים ניתוחים אלו כרוכים בסיכון חיים משום החשש לנזק לאיברים פנימיים כמו מעי ושלפוחית שתן בזמן הניתוח, תוך כדי המאמץ להפריד בין האיברים. 


חשוב לציין, כי על אף שבין 60% – 80% מניתוחי הבטן מסתיימים בהיווצרות הידבקויות, ישנן נשים שלא תפתחנה הידבקויות. יחד עם זאת, ניתוחים חוזרים, מגבירים הסיכון להידבקויות ואלו יופיעו, כמעט, במידה שווה בניתוח זעיר פולשני, בהם הנזק לפריטונאום קטן יחסית ובוודאי בניתוחים הכרוכים בפתיחת בטן מלאה. 


יש פתרונות!


במשך שנים התייחסו הרופאים לבעיות הידבקויות כאל צרה בלתי נמנעת. גם במערכת הבריאות הנושא לא טופל לעומק, משום הנטייה המערכתית שלא לעסוק ברפואה מונעת.   אבל, בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות רפואיות מוכחות שבכוחן למנוע 80% מהסיבוכים הללו ולחסוך לנשים רבות עוגמת נפש, בוודאי כשמדובר בניתוחים "משמחים" כמו ניתוחים קיסריים.


החומרים למניעת הידבקויות, בהם משתמשים הרופאים המנתחים בזמן הניתוח, יוצרים הפרדה וחיץ בין הרקמות ומאפשרים לפריטונאום להחלים, דבר האורך בדרך כלל כשבוע. ליתר ביטחון החומרים המגנים על האיברים הפנימיים מפני הידבקויות נותרים בגוף כחודש ומספקים רשת ביטחון נוספת לצורכי החלמה מלאה.


לצערי מערכת הבריאות משקיעה כיום פחות משאבים ברפואה מונעת ואינה מביאה בחשבון את העלויות הניכרות הכרוכות בטיפולים ובהתערבויות שיידרשו לצורכי טיפול בהידבקויות, בהם: ניתוחים חוזרים, ימי אשפוז ועוד. בוודאי שלא נלקח בחשבון הטורח הטרדה, עוגמת הנפש והסכנה לבריאותן של הנשים.


איפה וכמה זה עולה לנו?


חומרים למניעת הידבקויות אינם כלולים בסל שירותי הבריאות. ניתן לרכוש אותן באופן פרטי וחלק מקופות החולים מחזירות כ-50% ממחירם.
אני מאמין שבעתיד יותר ויותר כירורגים וגיניקולוגים ישתמשו, דרך קבע, בחומרים למניעת הידבקויות, ובכך יסייעו במניעת סיבוכים עתידיים. זכותן של נשים לדעת שהידבקויות אינן צו הגורל והן ניתנות למניעה. ועד שמערכת הבריאות תסדיר שימוש קבוע בחומרים אלו, המנותחות צריכות לעמוד על זכותן ולדרוש זאת ובכך להימנע מסיבוכים רפואיים עתידיים.


"כמי שמנתח מדי חודש נשים רבות, בעיקר מצער אותי חוסר המודעות של הנשים שאינן ערות לחידושים הטכנולוגיים הרבים, שפותחו כדי לתרום לאיכות חייהן ולשמירה על  בריאותן" אומר דר' יצחק פיינשטיין, מומחה לגינקולוגיה, לשעבר מנהל תחום גיניקולוגיה בקופת חולים לאומית. "הידבקויות הינן רעה חולה שעשויה להופיע לאחר כל פעולה כירורגית בחלל הבטן והאגן. ההידבקויות גורמות לסיבוכים קשים : לכאבי בטן, לבעיות פריון, לחסימת מעיים ולהידבקויות של איברים אחד לשני בתוך חלל הבטן", מסביר דר' פיינשטיין.


מהם התכשירים בהם אתה נוהג להשתמש למניעת הידבקויות?

בשוק קיימים היום שלושה תכשירים למניעת הידבקויות: אדפט, אינטרסיד ואינטרקוט.  האדפט הינו נוזל המוכנס לחלל הבטן בזמן הניתוח, במטרה ליצור חיץ בין האיברים. הנוזל נספג לאחר מספר ימים ללא תופעות לוואי. לצידו עומדים לרשות הרופאים שני אמצעי מניעה מוכחים ויעילים : רשת האינטרסיד, האמצעי הוותיק מכולם וזה שנצבר, תודות לשימוש בו, הניסיון הרב בעולם. האינטרסיד הינה רשת דקיקה שהמנתח מניח באזור הניתוח. לאחר מספר שעות הופכת הרשת לג'ל המפריד בין האיברים. הג'ל  מאפשר זמן החלמה נדרש ומניעת הידבקויות. לאחר כחודש האינטרסיד, שיעילותו הוכחה באינספור מחקרים, נספג בגוף ללא כל תופעות לוואי. אמצעי נוסף שיעילותו הוכחה הינו ג'ל האינטרקוט, אותו מורח המנתח על פני אזור הניתוח. בכך נוצרת הפרדה מלאכותית בין האיברים הפנימיים ומתאפשרת להם החלמה מלאה.


מה אתה ממליץ לנשים  לדעת רגע לפני הניתוח?

כמי שרואה איך נראית בטן כשעושים שימוש באמצעים הללו ובלעדיהם, אני מכיר ביתרונות הגדולים של הטכנולוגיות למניעת הידבקויות. לצערי המודעות לשימוש בטכנולוגיות אלו, הן בקרב הרופאים והן בקרב הנשים נמוכה מאוד. בנוסף, התכשירים אינם כלולים בסל הבריאות ולכן על האישה לבקש מהרופא להשתמש בהם בזמן הניתוח.
האינטרסיד והאינטרקוט נמצאים ברוב בתי החולים בארץ. בבתי החולים הפרטיים  עושים שימוש רחב יותר בתכשירים. מומלץ לכל אישה העתידה לעבור ניתוח גיניקולוגי, פרטי או בבית חולים ציבורי, לברר, לפני הניתוח, עם הרופא המטפל והקופה המבטחת מהן עלויות רכישת האינטרסיד והאינטרקוט ומה גובה ההחזר.




להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן
  • הדבקיות אורן יצחק - 10/9/2011 | 12:44
    • אישתי עברה לפני שנה ניתוח להסרת שחלות וכל המשתמע מכך, בעקבות גידול בשחלה, מזה שנה סובלת מנפיחות וכאבים בבטן, עם יציאות קשות. שאלתי מה הדרך שיש לפעול ע"מ לפתור את בעיית ההידבקות או לפחות לצמצמה בתודה מראש

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites