ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


ירידה תלולה באיכות הזרע בישראל, האם הולך ופוחת הדור?
לפני  יותר מעשור החלו להופיע בספרות העולמית מחקרים שטענו שאיכות הזרע מתדרדרת. סקירה מדוקדקת של הספרות הראתה ירידה תלולה בספירות הזרע ממאות לעשרות מיליונים לסמ"ק בגברים פוריים ב50  השנים בין 1940 ל1990.  
ד"ר רונית חיימוב-קוכמן, היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית, המרכז הרפואי הדסה הר הצופים

בשנים האחרונות נתפרסמו עבודות המורות על עליה בשיעורי מומים במערכת המין הזכרית בעולם, כדוגמת היפוספדיאס (מוצא שופכה נמוך באיבר המין) ואשך טמיר (אשך שלא ירד לשק האשכים).


ביוני 2008, בכנס של הקרן לבריאות ואיכות הסביבה נמסר שבשנים האחרונות חלה בישראל עליה דרמטית של כ-30% במספר התינוקות שנולדו עם היפוספדיאס או עם אשך טמיר מ-309 תינוקות בשנת 2001 ל-434 תינוקות בשנת 2005 . בד בבד נתגלה לאחרונה כי בתוך כעשר שנים הוכפל מספר החולים בסרטן האשכים בקרב הגברים בישראל. ב־1992 אובחנו כשני חולים חדשים ‭(2.16)‬ מתוך כל מאה אלף יהודים. ב־2002 הוכפל שיעור המקרים והגיע לכארבעה חולים חדשים ‭(4.23)‬ מתוך כל מאה אלף יהודים. העלייה נמשכה בשלוש השנים שלאחר מכן ובסוף 2005 הגיע שיעור החולים החדשים לחמישה מתוך כל מאה אלף. כמו כן, הגיל שבו מתגלה המחלה יורד בהדרגה. במשך עשור ירד הגיל הממוצע של החולים מ־‭34-30‬ בממוצע בתחילת שנות ה־‭- 90‬ לגיל ‭29-25‬ בממוצע ב־‭.2005‬ בכך הפך סרטן האשכים למחלה הממארת השכיחה ביותר בגברים בני 15 עד 35.


לאחרונה נערך מחקר בראשותה של ד"ר קוכמן בבנק הזרע של המרכז הרפואי הדסה הר הצופים, שבדק את איכות הזרע בגברים שתרמו זרע לפני כעשר שנים (1995-1999) ובשנים האחרונות (2004-2008). המחקר נועד לבסס את הרושם של מנהלת בנק הזרע הותיקה, גב' רות הר ניר שהולך ופוחת הדור ואיתו איכות הזרע. למרות שהיום בדומה ללפני עשור מדובר בגברים צעירים (בני 25 בממוצע), בריאים, לא מעשנים, בעלי השכלה אוניברסיטאית ופוריים, איכות הזרע בשנים האחרונות נופלת באופן משמעותי מן האיכות לפני עשר שנים, הן בריכוז תאי הזרע והן בשיעור תנועתם. מסתבר שתוך 10 שנים בלבד ירד ריכוז הזרע הממוצע בקרב קבוצה זו מ106 מליון לסמ"ק ל67 מליון לסמ"ק ושיעור התנועה של תאי הזרע ירד מ79% ל67%.


בשל הרושם של צוות בנק הזרע של ירידה באיכות הזרע עם השנים, הוקלו הקריטריונים לקבלת תורמים לבנק הזרע, אך למרות זאת נאלץ הבנק לדחות היום 2/3 מן הפונים בבקשה לתרום זרע על בסיס של איכות זרע נמוכה בעוד בעבר נדחו 1/3 בלבד. זאת ועוד, לולא הוקלו הקריטריונים לקבלת תורמי זרע, 65% מן התורמים בשנים האחרונות היו נדחים אף הם.


נתונים מדאיגים אלה בקרב קבוצת הגברים הפורייה ביותר עשויים ללמד על מצב הפוריות המתדרדר בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל, משל "אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר". הסיבות לירידה התלולה באיכות הזרע כמו גם לעליה המואצת בסיכון להיפוספדיאס, אשך טמיר וסרטן האשכים בארץ אינן ידועות. אך ההשערה המובילה להסבר התופעות האלה מבוססת על חשיפה בלתי מודעת של האדם לחומרים בעלי פעילות הורמונאלית, הנקראים endocrine disrupters. כימיקלים אלה יכולים להתערב בייצור, בשחרור, בקשירה, בהעברה, בפעילות או בסילוק של הורמון טבעי בגוף האחראי על רבייה, התפתחות או התנהגות. מפגש עם תרכובות אלה יכול להתרחש בחשיפה לסביבה (אויר, קרקע, מים, מזון) או בעקבות תעסוקה ספציפית (חומרי הדברה).


רמזים להיתכנותה של השערה זו עולים ממחקרים העוסקים בהשפעת  endocrine disrupters על הרבייה בחיות מעבדה. לדוגמה: ביספנול A, פולי קרבונט, המשתחרר מבקבוקי פלסטיק בחום, גרם בעכברות הרות להשפעה דמוית אסטרוגן על העובר. אצל הזכרים שנולדו מאותן עכברות התגלו הפרעות קשות בגודל האשכים, באיכות ובכמות הזרע.  בעוברי עכבר נמצא לאחרונה שקשירה של תרכובות דמויות אסטרוגן (קסנו-אסטרוגן)  לקולטן אלפא של אסטרוגן בתאי האשך מונעות את ירידת האשך לשק האשכים. גם באדם נמצא קשר אפידמיולוגי בין חשיפה לקסנואסטרוגנים למומים במערכת המין הזכרית. בבדיקת השליה של ילודים שנולדו עם אשך תמיר או היפוספדיאס נמצא ריכוז גבוה פי 3 של תוצרי פרוק של חומרי הדברה בעלי פעילות דמוית אסטרוגן  מאשר בעוברים בריאים.


בישראל תתכן חשיפה של ילדים, מתבגרים, גברים בוגרים ונשים הרות להורמונים המצויים במזון ובמי השתייה. בקרקע מצויים הורמונים מסוגים שונים, המחלחלים אליה דרך שפכים, שחלקם הם תוצר של הפרשות אדם ובעלי חיים, וחלקם תוצר של חומרים המשמשים בתעשייה. הקרקע רווית האסטרוגן מצמיחה פירות, ירקות וצמחים, שגם הם רוויי אסטרוגן. גם ריכוז ההורמונים במקורות המים עלול לעורר דאגה. במחקר מטעם המכון הוטרינרי של האוניברסיטה העברית בבדיקת מי מעיין באזורי מרעה, נמצאו ריכוזי האסטרוגן של-5 עד 6 ננוגרם לליטר. הריכוז צריך היה להיות נמוך הרבה יותר ואפילו בלתי מדיד. במי שפכים נמדד אסטרוגן בריכוז עצום של 150 עד 300 ננוגרם לליטר.


המחקר מצטרף לשורה ארוכה של מחקרים מן הארץ ומן העולם המראים ירידה תלולה במדדי איכות הזרע ושיבוש בהתפתחות המינית הזכרית.  אלה קוראים לברור מיידי לבחינת הסיבות לתופעה מדאיגה זו ולטיפול בשיבוש האקולוגי המתהווה במהירות מול עינינו.



מחקר שהתפרסם בכתב העת המקצועי  The Journal of Urology גליון יוני 2009, בדק את איכות ותנועת הזרע בגברים אשר נטלו 300 מ"ג קו אנזים קיו 10 במשך 26 שבועות לעומת קבוצת פלצבו (דמה).
לצורך העבודה גויסו 212 גברים לא פוריים אשר חולקו בצורה אקראית ל-2 קבוצות שאחת קיבלה את 300 מ"ג  תוסף קיו-10 והשנייה קיבלה תוסף ריק (פלצבו). החוקרים דיווחו על שיפור משמעותי בצפיפות ותנועתיות אצל הקבוצה שנטלה קיו 10.


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites