ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


פריון ללא היגיון - ב'
כמה רחוק אתם מוכנים להגיע כדי להיכנס להריון? האם תסכימו לקחת תרופה שאולי לא עוזרת לבעיה שלכם ואפילו מסכנת אתכם? "איקקלומין", תרופה הורמונלית שמטרתה להגביר את הביוץ, ניתנת לנשים רבות שסובלות ממה שמוגדר כ"אי פריון בלתי מוסבר", ועלולה לסכן אותן. אז למה הן מקבלות אותה? התשובה תפתיע גם אתכם
יפה שיר־רז, מגזין מנטה

מחיר המתח


אבל לא כולם חושבים כך. "הטיפול באיקקלומין גורם לגירוי יתר של הביוץ, וכך מגדיל את מספר הזקיקים והביציות, ולכן אין ספק שבדרך זו מגדילים גם את הסיכוי להשיג הריון", טוען פרופ' עמי עמית, מנהל המכון להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "נוסף על כך, בלא מעט מקרים, גירוי היתר גורם

לשיפור ניכר ברירית צוואר הרחם של האשה, שהוא המארח הראשון של הזרע, ובכך תורם גם כן ליכולת חדירת הזירעונים ולהפריה. חוץ מזה אי אפשר להקיש מממצאים של מחקר שבוצע על זוגות באנגליה על זוגות ישראלים. לזוג באירופה שרוצה ילד אפשר לומר ללכת הביתה ולחכות שש שנים עד שיגיע הריון. לישראלים, שאין להם סבלנות ושרוצים להיכנס להריון היום, אי אפשר לומר דבר כזה".


אבל אם הטיפול באיקקלומין הוכח לכאורה כבלתי יעיל במצב של אי פריון בלתי מוסבר, מה הטעם לתת אותו לזוגות ישראלים, גם אם הם לחוצים יותר?


"מי ששולח זוג שניסה להיכנס להריון כבר שנתיים, להמשיך לקיים יחסי מין, מתעלם לחלוטין מהלחץ שבו הם נמצאים, שלא רק משבש את איכות החיים שלהם, אלא גם מפריע להם להיכנס להריון. לפעמים עצם הטיפול והתזמון המדויק של מועד הביוץ באמצעות התרופה מחפים על הכל, ואין צורך להוכיח כל דבר שכבר הוכח בעבר לא מעט פעמים".


האם מתח הוא סיבה מספקת לתת לאשה תרופה שמתפקדת למעשה כתרופת פלצבו – תרופת דמה, שהשפעתה פסיכולוגית?


ד"ר איליה בר: "בהחלט לא. מתח אכן עלול להוות מחסום פסיכולוגי בתהליך הכניסה להריון, ואצל לא מעט זוגות הסובלים מאי פריון בלתי מוסבר הוא יכול להוות סיבה מרכזית לקושי להרות. אבל במקום לתת תרופה שבמצב כזה היא מיותרת, אפשר לטפל ישירות בגורם הפסיכולוגי. כיום יש מודעות רבה לנושא, ויש אפילו תחום התמחות ספציפית של קואוצ'ינג (אימון) לפוריות. שיטה זו מבוססת על כמה מפגשים עם מאמן אישי, שבהם עוזרים לזוג לזהות היכן המחסום שלהם ולהתגבר עליו".


האם זוגות ישראלים לחוצים יותר מזוגות אחרים בעולם המערבי להיכנס להריון והאם הלחץ הזה מוקרן לרופא?


"כן. בתקופה שבה ניהלתי את יחידת הפריון במרכז הרפואי רבין (בילינסון), ההצלחות שהייתי הכי גאה בהן היו עם זוגות שהרו אחרי ששלחתי אותם הביתה להמשיך לנסות בלי שום טיפול. זו גם הסיבה שלא הייתה לי כמעט מרפאה פרטית. ברוב המקרים, כשאמרתי לזוג ללכת הביתה, ידעתי היטב שכבר למחרת, לא בעוד חצי שנה, הם ילכו לרופא אחר, שכן ירשום להם את התרופה".


חשש לסיכון מוגבר לסרטן


אילו היה מדובר בתרופת דמה שבוודאות אינה גורמת לשום תופעת לוואי ושאין כל חשש שתגרום לסיכון פוטנציאלי, ניחא. אבל כמו כל תרופה, יש לאיקקלומין גם תופעות לוואי וסיכונים פוטנציאליים.
התופעות השכיחות כוללות, כאמור, כאבי בטן, תחושת נפיחות וגלי חום. נוסף על כך, האיקקלומין מעלה בעד 10% את הסיכון להריונות מרובי עוברים, שכיום מנסים הרופאים להימנע מהם ככל האפשר בשל סיכון היתר הקיים לבריאות היולדת, העובר או שניהם. לדברי ד"ר איתן פאר, גינקולוג בכיר במרכז הרפואי רמב"ם, אצל חלק מהנשים התרופה עלולה לפגוע ברירית צוואר הרחם וברירית הרחם משום שההפרשה המוגברת של האסטרוגן עוזרת לרחם להתכונן להריון, בין היתר בכך שהיא מכינה את דופן הרחם באמצעות עיבויו בכלי דם. כך שחומר בעל פעילות אנטי אסטרוגנית כמו איקקלומין עלול לפגוע בתהליך.


אבל זה עוד לא הכל. בשנים האחרונות הועלו בכמה מחקרים חששות מפני סיכון פוטנציאלי לסרטן השחלות, הרחם והשד. כך למשל, במחקר אמריקאי שפורסם ב־2005 בכתב העת American Journal of Epidemiology הסיקו החוקרים שהאיקקלומין עלול להגדיל את הסיכון לסרטן הרחם, ושככל שהמינון גבוה יותר, כך הסיכון עולה. בסקירת מחקרים שפורסמה ב־2006 בכתב העת הרפואי Fertil Steril, מצאו החוקרים קשר בין תרופות אלה לסרטן השחלות. "למרות סך כל הממצאים המרגיעים מן המחקרים הקיימים, יש צורך במחקרים קליניים מתוכננים היטב כדי להבין את ההשפעות הסרטניות האפשריות של תרופות הגורמות להשראת ביוץ", כתבו החוקרים במסקנת המחקר.


מחקר ישראלי שפורסם ב־2006 בכתב העת Breast Cancer Reserch & Treatment, מצא שכיחות גבוהה יותר של סרטן השד בקרב נשים שטופלו באיקקלומין. במחקר, שנערך בחמישה מרכזי פריון בארץ על בסיס תיקים רפואיים של 5,788 נשים שטופלו בשנים 1964־1984, נמצאו 40% יותר מקרי סרטן השד ממה שהיה צפוי על פי השיעורים הידועים באוכלוסייה הכללית.


חשוב לציין שלעומת המחקרים האלה יש גם מחקרים מרגיעים, שלא מצאו עלייה בשכיחות הסרטן אצל נשים שעברו טיפולים בתרופה, וגם באותם מחקרים שכן זיהו קשר בין התרופה לסרטן, החוקרים עצמם מסייגים את הממצאים ומסבירים כי העובדה שנמצא קשר כזה, אין פירושה שהתרופה היא הגורם לסרטן, וכי למעשה, ייתכן שאותה בעיה הורמונלית שגרמה לאי הפריון היא גם זו שגורמת לסרטן. עם זאת, הקשר בין התרופה לסרטן לא נשלל לחלוטין, כך שבכל זאת עבור נשים שמבחינתן התרופה אינה מועילה, מדובר בהסתכנות מיותרת.


מחברת טבע נמסר כי ההתוויה הרשומה לתכשיר האיקקלומין היא לטיפול בנשים הסובלות מכשל ביוצי. התכשיר, שנמצא בשימוש עשרות שנים, רשום במדינות רבות בעולם וסייע לנשים רבות שסבלו מאי פריון.


לא מצליחים להרות? מה תעשו?


האלף־בית של כל העניין הוא אבחון. "התעקשו על זה", מציע ד"ר איליה בר. "בשום תחום ברפואה לא עולה על הדעת לתת טיפול לפני שעורכים אבחון. משום מה, תחום הפוריות יוצא מכלל זה. בלא מעט מקרים, הטיפול הוא ניסוי וטעייה. מנסים מהטיפול הקל לכבד, ואם הטיפול באיקקלומין לא מצליח, עוברים הלאה, לטיפול 'כבד' יותר. זו שיטה שגויה. השיטה הנכונה היא להמשיך לחפש את הסיבה לאי הפריון, וברגע שעושים זאת, האבחנה של אי פריון בלתי מוסבר מצטמצמת למקרים ספורים".


בירור הפוריות כולל בין היתר בדיקות דם לאורך המחזור החודשי כדי לראות כיצד ההורמונים משתנים במהלך המחזור החודשי, בדיקת דם לזיהוי נוגדנים נגד זרע בן הזוג, בדיקת אולטרסאונד לבדיקת מערכת הרבייה (של האשה ושל הגבר) ובדיקת זרע לגבר. בדיקות מתקדמות יותר כוללות היסטרוסקופיה (בדיקה שבה מוחדר סיב אופטי לרחם במטרה לאפשר הסתכלות), צילום רחם שנועד לשלול בעיה מכנית כמו חסימה של החצוצרות, ולפרוסקופיה (הסתכלות לתוך הבטן באמצעות צינורות דקיקים המכילים מערכת עדשות משוכללות וסיבים אופטיים) לאשה, ולפעמים גם ביופסיה של האשכים אצל הגבר.


איך זה פועל?


מנגנון הפעולה של האיקקלומין משפיע על ההיפותלמוס, המרכז במוח המפקח על הביוץ. התרופה מגרה את הביוץ בכך שהיא מתחרה עם ההורמון אסטרוגן על אותם קולטנים בהיפותלמוס. חסימת קולטני האסטרוגן מעודדת את הפרשתו של הורמון אחר שנקרא GnRH, שמצדו מגביר את הפרשתו של הורמון שלישי, הורמון הזקיק (FSH) מבלוטת יותרת המוח, המגרה את הבשלת הזקיקים בשחלות ואת צמיחתם עד לשחרור הביציות.

 

תגובות:

* משרד הבריאות: לקבל אישור לשימוש חריג בתרופה

"הספרות קובעת כי החומר עשוי להיות יעיל במצבים של אי פוריות הנובעת מסיבות אחרות ואף במצבים של אי פוריות מסיבה לא ברורה. ככלל, יש להשתמש בתרופה בהתאם להתוויה הרשומה לה בארץ. אם יש הצדקה להשתמש בה להתוויה אחרת, על הרופא לקבל אישור לכך מהמוסד הרפואי בו. אחריות הרופא להתאים את התרופה למטופלת, לפי שיקול דעת מקצועי".


* האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה): אסור שיהיה שימוש מוגזם בתרופה

פרופ' איתן לוננפלד, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה), יו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי סורוקה של שירותי בריאות כללית והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון: "ככלל, כאיגוד מקצועי אנו לא נותנים הנחיות אם להשתמש או לא להשתמש בטיפול מסוים. אנו מוציאים ניירות עמדה שמסבירים מה אנו חושבים על עניין מסוים ומה אנו ממליצים לעשות בנדון. נייר העמדה שלנו אינו מחייב ומהווה את עמדת האיגוד".


האם פרסמתם נייר עמדה בנושא אי פוריות בלתי מוסברת?


לא לאחרונה. נושא הגדרת אי פריון מסיבה בלתי מוסברת הוא מורכב ותלוי מאוד בעומק בירור ואבחון האי פריון. עם זאת אפשר למצוא באתר שלנו (ayala.org.il) נייר עמדה בנושא בירור הזוג הלא פורה".


מה אתה יכול לומר על עצם השימוש הנרחב באיקקלומין למקרים שאינם רשומים בהתוויה של התרופה?


"אסור שיהיה שימוש מוגזם בתרופה הזאת. אנו כרופאים צריכים להיות זהירים מאוד בשימוש בה ולתת אותה רק לאחר הבירור המתאים, במיוחד לאור העובדה שבתרופה זאת עלולים להיות סיכונים לטווח רחוק".


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites