ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


במקום "קוצי-מוצי" דברו עם התינוק בעברית
ממחקר חדש שנערך בבית החולים לגליל המערבי נהריה, עולה, כי כבר עם לידתם, לתינוקות יש יכולות קוגניטיביות של עיבוד וקליטה.
מערכת TheMEDICAL

תוצאות מחקר שנערך בבית החולים לגליל המערבי נהריה, מגלות, כי כבר עם לידתם, לתינוקות יש יכולות קוגנטיביות (הכרתיות) של עיבוד וקליטה.


מדובר במחקר מדעי גדול ומקיף, שנערך במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר מיקי חפר מאוניברסיטת תל אביב, ובהנחייתו של ד"ר זלמן וינטראוב, מנהל מחלקת הפגייה בבית החולים לגליל המערבי נהריה.


המחקר, שנמשך חמש שנים והקיף בדיקה של 100 תינוקות, בחן האם לתינוק בן יום יש יכולת קוגניטיבית של עיבוד נתונים שהוא קולט ושומע מהסביבה הקרובה.


במהלך המחקר, הושמעו תחילה לתינוקות קטעי מוסיקה קלאסית (מוצרט). לאחר מכן השמיעו להם קטעי מוסיקה רנדומאלית (אקראית). בשלב השלישי והאחרון הופסקה המוסיקה והחוקרים יצרו סביב התינוקות סביבה שקטה.


"עד לפני כמה שנים, ההתייחסות המילולית לתינוקות היתה כמו אל בובות חסרי פעילות מוחית", מסביר עורך המחקר ד"ר וינטראוב. "דיברו איתם בשפה מצוקצקת של קוצי-מוצי ולא בשפת בני האדם. דאגו בעיקר לאוכל ולשינה. הקשר המילולי היה רדוד ולא מובן. בספרות הרפואית ידוע, כי גם לעוברים יש רמה בסיסית של מודעות ויכולת למידה. במחקר שלנו גילינו, שאחד הדברים הקרובים ביותר ליכולת הקוגניטיבית של תינוקות זו קליטת השפה. הם אומנם מוגבלים מבחינה מוטורית לדבר כבר בגיל יום, אבל בהחלט יש להם יכולת עיבוד וקליטה של רעשים וקולות מהסביבה הקרובה". לכן, ד"ר וינטראוב ממליץ שכדי שתינוק יתפתח בצורה תקינה, יש לדבר איתו בדיוק כמו שמדברים אל אדם בוגר.


צוות החוקרים, בהנחייתו של ד"ר וינטראוב, בדק את תגובותיהם של התינוקות לקטעי המוסיקה השונים, ובחן את השפעותיה על ידי מעקב אחר תנועות הפנים ושינויים בגלי המוח. החוקרים עקבו, באמצעות תוכנת מחשב מיוחדת, אחר עוויות בפנים, בעיניים ובפה של התינוקות, ובסיום מיפו את התוצאות.


"כשברקע התנגנה מוסיקה קלאסית, התנועתיות היתה קבועה ושלווה, לא היו קפיצות גוף וזיהינו נטייה לריטמיות (קצביות) של הלשון וכפות הידיים, ממש כמו שאדם מנצח על מוסיקה. גלי המוח נעו בתנועות מאורגנות והומוגניות ודופק הלב היה יציב. במוסיקה אקראית, התינוק נכנס לאי-שקט, היו לו תנועות לא רצוניות באזור הפנים, תנועתיות מוגברת בגלי המוח וקצב לב לא סדיר. בסביבה שקטה, גלי המוח נעו בין מצב שינה לערנות, לא היו תנועות חדות והגוף נראה רגוע".


"יש עוד הרבה מה לחקור ולהבין, אך תוצאות מחקר זה הן יותר ממרמזות על כך שלתינוקות יש יכולת קוגניטיבית כבר עם לידתם", סיכם ד"ר וינטראוב.


בספרות הרפואית, המתבססת על מחקרים בנושא, מצוין, כי עובר שנחשף עוד בבטן אימו למוסיקה ולסיפורים - כשהוא נולד, הגוף שלו, מבחינה פיזיולוגית, מזהה את המוסיקה והסיפור.


ד"ר וינטראוב מסביר, כי בתקופה התוך רחמית, נמצא המוח בשיא התפתחותו. התפתחות זו כוללת יצירת נוירונים בקצב מרבי, נדידת נוירונים לקליפת המוח ויצירת דנדריטים וסינפסות. תהליך זה מלווה בהתפתחות כימית מואצת, ולכן המוח בעובר רגיש מאוד לקולות ולשינויים בסביבה התוך רחמית.


ד"ר וינטראוב מציין עוד, כי אחת הדרכים בעזרתן תינוקות לומדים את הסביבה ומפתחים קשרים היא על ידי חיקוי. לכן, הטיפול ההתפתחותי צריך להתחיל כבר ביום הראשון להיוולדם.


מנהל בית החולים נהריה ד"ר מסעד ברהום, ציין כי מדובר במחקר בעל חשיבות רבה בהבנת התפתחות מוחו של תינוק וההשפעה הפסיכולוגית על עתידו, והדגיש כי בית החולים ימשיך להשקיע, לתמוך ולעודד קיום מחקרים למען קידום ופיתוח הרפואה.
 

באדיבות מערכת TheMEDICAL



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites