ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


קשיים רגשיים וזוגיות במהלך טיפולי פוריות
התהליך נראה פשוט - מתאהבים, מתחתנים, חוזרים מירח דבש ומתחילים "לעבוד" על ההיריון. אבל אז ההיריון לא מגיע, הפסים הבודדים על המקלון מעכבים את התגשמות החלום, והזוג נאלץ לפנות לטיפולי פוריות. מה קורה לזוגיות במהלך הטיפולים, ואיך אפשר להתמודד עם זה, ביחד.
נירה דישי

כש-א' פגשה לראשונה את ד' היא לא העלתה בדעתה שיבוא יום בו הוא יעמוד מולה ויבקש ממנה לעזוב אותו ולמצוא גבר אחר שמסוגל להביא ילדים לעולם. הוא היה יפה תואר, גבוה, בעל תפקיד בכיר בחברה ידועה ונשים רבות היו כרוכות אחריו. כאשר היו יוצאים יחד לבית קפה או מסעדה תמיד הייתה בוחנת בהנאה את המבטים הרבים הנשלחים אליו, בגלוי ובהיחבא, ויודעת בביטחון מלא שרק היא מעניינת אותו. הם חיו בזוג במשך כשנה ובתחילת הקיץ נשבעו אמונים זה לזו תחת החופה. ההחלטה להביא ילד לעולם עלתה מיד לאחר ירח הדבש. לאחר בדיקת ההריון השלילית הראשונה, א' אפילו לא הייתה מודאגת. לאחר הבדיקה השנייה היא חשה מעט אכזבה, אבל החששות היו ממנה והלאה. הרבה חברות שלה סיפרו על חודשים ארוכים שעברו עד הכניסה להריון, היו כאלה שלקחה להן אפילו שנה.


למרות כל ההסברים ההגיוניים והפיזיולוגיים, בפעם השלישית והרביעית שבהן ראתה פס בודד במקלון החלו לקנן ב-א' הספקות. בעלה וחברותיה ניסו להרגיע אותה, אבל היא רק חשבה על כל גלולות ההיריון שנטלה עד אותו היום, ופנתה להאשים את עצמה בכך שאינה מצליחה להרות. את הבדיקה הביתית האחרונה שביצעה היא לא תשכח לעולם - את הדמעות הרבות ששטפו את פניה, את הצעקות שצעקה לחלל הבית הריק, את הכרית שהטיחה בזעם שוב ושוב ולבסוף את הישיבה על הספה, במשך שעות, תוך בהייה בקיר והתעלמות מכל צלצולי הטלפון שניסו לחדור את החומה הבצורה.


זוגיות לא פוריה


האם המצב הנפשי משפיע על העקרות והאם הטיפול בו יכול לתרום להצלחת טיפולי הפוריות? ד"ר צביה בירמן, עובדת סוציאלית קלינית, מומחית בתחום הפוריות ומטפלת בנשים ובזוגות בטיפולי פוריות מסבירה כי לשאלה הזו אין תשובה חד-משמעית. "בשנים האחרונות נוטים לראות עקרות כתוצאה של ליקוי אורגני של אחד מבני הזוג, שניהם או של הצירוף ביניהם שלפעמים נשאר עלום. גילוי הקושי להביא ילדים לעולם מתואר כמשבר קשה, המעורר תגובות נפשיות ומעיר קונפליקטים ישנים, ואף על פי כן לא נמצא משתנה פסיכולוגי שיכול לנבא עקרות של זוג בריא", היא מסבירה.


מצב של חוסר פריון יכול להביא למשבר בזוגיות, ולו רק בשל ההבדלים הפיזיולוגיים בין גברים לנשים. "ממש כשם שהגבר אינו יכול להיות בהריון, כך גם אינו יכול לעבור את הטיפולים, גם אם העקרות נמצאה אצלו. ולכן, על האישה להתמודד עם כל הטיפולים והעיסוק בהולדה וזה גורר תסכולים וכעס אצל האישה שהגבר לא מצליח להבין", מדגימה ד"ר בירמן.


סינדרום ברית המילה


אין כמעט דבר המערער יותר את שלוות חייו של זוג המגלה לפתע שאין באפשרותו להביא ילדים לעולם. "הבאת ילד לעולם היא דבר טבעי לגמרי ולאחר שכל השנים קיבלו השניים חינוך איך להימנע מהריון והשקיעו מאמצים בלא להרות, פתאום כשהם רוצים הם לא מצליחים וזו הפתעה. אחרי ההפתעה והשוק מגיע גם כעס, ואחריו מתחילים בני הזוג להתארגן מחדש בניסיון לפתור את הבעיה", מסבירה ד"ר בירמן.


לצד ההפתעה והכעס מתחיל לעתים גם תהליך התבודדות, מכיוון שמדובר בנושא שלא קל לדון בו. "לפעמים הדברים נשארים רק בין בני הזוג ולפעמים בני הזוג בוחרים למי אפשר לספר, כך או כך מתחיל תהליך של ניתוק מהחברה הרגילה. הם מרגישים יוצאי דופן וחריגים והופכים רגישים במיוחד ומאבדים ניטרליות. כל דבר נהיה סיפור, גם כשמברכים את האישה ב'בוקר טוב' היא חושבת שרומזים לה משהו על מצבה. מזוג שהיה חלק מחברה, הם הופכים לזוג שמתקשה להגיע לברית, אחר כך לחתונה ולבסוף לכל אירוע. זה נקרא 'סינדרום ברית המילה' ויש לו מאפיינים של פוביה שאחיזתה בחיים הולכת ומתחזקת", היא מבהירה.


הפעם לא יצא הריון


מ' הייתה צעירה ויפהפייה כשהכירה את ח' באוניברסיטה בפקולטה למשפטים. הם למדו יחד למבחנים, עשו יחד את העבודות, ותכננו את עתידם כעורכי דין וכזוג נשוי. אחרי שסיימו את הלימודים, הם החלו בניסיונות להרות, ולאחר כשנה הם הבינו שעליהם להתחיל בטיפולים. מ' הייתה חדורה כולה בתחושת אשמה על כך שאינה מצליחה להרות כמו כל חברותיה. בעוד ח' עצמו כבר עבד במשרד עורכי דין והחל לבנות את עצמו בתחום, מ' הקדישה את רוב זמנה בטיפולי הפוריות ונאלצה להמשיך לעבוד באותה העבודה שבה עבדה כסטודנטית. חוסר היכולת להרות מחד, ולהתחיל לפתח קריירה מאידך, גרמו למ' תסכולים רבים ותחושת כשלון השתלטה עליה.  הזוג הגיע לקבוצת תמיכה לזוגות בטיפולי פוריות.


"בקבוצת הטיפול מפרקים את המילה כישלון. באופן טבעי הזוגות אומרים 'שוב נכשלתי', אבל האמת היא שלא כל מפגש בין זרע וביצית יוצר הריון, גם אצל זוג ללא בעיות. עדיף לומר 'הפעם לא יצא הריון' ולהפוך את זה לצו הטבע ולא למשהו אישי", אומרת ד"ר בירמן.


יותר קל לחיות עם העובדה שאתם חלק מסטטיסטיקה וגם על זה עובדים בטיפול. "בקבוצת התמיכה מגלים שיש עוד רבים באותו מצב, והכי חשוב: שזה מצב שצריך לצאת ממנו. אומנם שעות רבות מוקדשות לטיפולים, אך יש לשים את הטיפולים לצד החיים ולא את החיים לצד הטיפולים", מדגישה ד"ר בירמן. "רוב הנשים מתמסרות לטיפול הרפואי והוא הופך למרכז חייהן, אך אסור שהטיפולים יהיו מרכז החיים".


השתגעת? אני בטיפולים


אומנם הנשים הן אלה שעוברות את הטיפולים בפועל, אבל כשבעיית הפוריות מקורה אצל הגברים – ההתמודדות עם תחושות האשם והכישלון היא גם שלהם. ד' התחיל פרק ב' בחייו. לאחר שיצא מנישואים איומים לאישה שמיררה את חייו, הוא התגרש בלי ילדים, ומצא את אהבת חייו, ש'. מכיוון ששניהם כבר לא היו צעירים, הם החלו מיד בניסיונות להביא ילדים לעולם, ואז התברר שלד' יש ספירת זרע נמוכה. הוא הרגיש אכזבה עמוקה, כאילו קיבל מכה מתחת לחגורה. מגבר רגוע הפך לפקעת עצבים, הסתגר בתוך עצמו ואף הגיע למצב בו ביקש מאשתו שתעזוב אותו ותמצא גבר אחר, מוצלח יותר.


"בקליניקות לפריון הגבר מסתובבת בדיחה שחורה האומרת שכשיש בעיית זרע, צריך הרבה טישו, מכיוון שחוץ מלבכות אין הרבה מה לעשות. אפשר לעזור לזרע לחדור לביצית, אך לא ניתן לעשות אותו יותר פורה", מסבירה ד"ר בירמן. "בעקבות הטיפול ד' הבין שבהתנהגותו הוא ניסה לגרום לש' לעזוב ולא לדרוש ממנו מה שאין ביכולתו לתת". אבל ש' לא ויתרה, עברה את טיפולי הפוריות, וכיום הם נשואים באושר עם ילד.


גם במקרה של מ' ו- ע' ההתמודדות הקשה הייתה מצד הבעל. את הילד הראשון ילדה ע' לאחר טיפולי הפרייה חוץ-גופית רבים ותהליך ארוך וקשה, וכשהיא החליטה שהיא רוצה ילד שני הוא הגיעה איתה עד למרפאה, אך שם התחרט, חסם בגופו את הכניסה והודיע לה שהוא לא מוכן לעבור את זה שוב.  "במהלך הטיפולים מ' הרגיש שהוא נדחק הצידה ולא קיבל ממנה שום יחס", מציינת ד"ר בירמן. "גם אחרי שנולדה הילדה מ' אמר 'הילדה יצאה בסדר, אבל היא יותר דומה לרופא שטיפל באשתי מאשר לי'".


"גברים רבים שנמצאים עם בנות זוגן בטיפולים יעידו שהאישה הכועסת והעצבנית שאיתה הם חיים היא לא האישה שאיתה הם התחתנו. רבים מהם גם מרגישים שטיפולי הפוריות הם הדבר היחיד שמעסיק את בנות זוגם והם מוזנחים בצד הדרך. הגברים מתנהגים כאילו הובילו אותם לטיפול נגד רצונם, ממשיכים באורח חייהם ולא מבינים את הקושי של האישה. הם סובלים מהשינויים שעוברת הזוגיות ולא תמיד מצליחים להזדהות עם האישה שמרגישה כקורבן". כדי לתמוך בדבריה נזכרת ד"ר בירמן בזוג שהגיעה אליה לייעוץ. באחד הערבים הציע הבעל לאשתו לצאת למסעדה כדי ליהנות קצת, והיא אמרה לו בפשטות: "השתגעת? אני בטיפולים".


בכוחות משותפים


כדי לא להגיע למצב בו מתגלעים קשיים בלתי ניתנים לגישור בין בני הזוג חשוב לפנות לטיפול נפשי לצד טיפולי הפיריון. "הגבר רואה את סבלה של האישה ו'סופג' את זעמה ותסכוליה, אך ניצב מחוץ לטיפול ולפעמים הוא חש שאשתו נאמנה לטיפול הרפואי ולצוות הרפואי יותר מאשר אליו", מציינת ד"ר בירמן. היא מדגישה שלדרכי ההתמודדות של הגבר, גם אם אינו מצליח לבטא רגשות כמו האישה, יש יתרונות ויכולה להיות להן תרומה רבה אם בת זוגו תשכיל לאמצן. "במערך חדש יוכלו בני הזוג לפעול כשותפים שכל אחד מהם מביא את כוחותיו ויכולותיו אל ההתמודדות עם טיפולי הפוריות", היא מבהירה.


ד"ר בירמן ממליצה ליצור לגבר מקום ותפקידים שינצלו את כוחותיו ויאפשרו לו להיות שותף פעיל בטיפול הרפואי. "יש לראות את עמדותיו כלגיטימיות ואת דרכי התמודדותו כיעילות. לדוגמה, כשגבר אומר שטיפולי פוריות הם פתרון ולא בעיה, חשוב לאמץ את עמדתו. כשהגבר אומר 'אם זה מה שצריך לעשות אז נעשה' כדאי לראות בכך ניסיון 'לקצר דרך' אל המטרה. גם אם האישה היא זו שעוברת את טיפולי הפוריות וסובלת את כאב העקרות, הרי שגם לקולו של הגבר יש מקום והוא יכול לתרום טון אחר, רב ערך, בדרך להשגת הריון וילד".


וחשוב ביותר, מדגישה ד"ר בירמן, על אף הסבל הרב ולמרות ששעות רבות עוברות על האישה בטיפולים, לזכור שזהו רק חלק מהחיים. יש להמשיך ליהנות, לצאת לבלות, לעבוד, להשקיע בדברים החשובים ובעיקר בזוגיות ששמירה על יציבותה יכולה להעניק הרבה כוחות להמשך הדרך.


 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites