ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


עיכוב בהתפתחות שפתית, בעיות דיבור וקלינאית תקשורת
יותר ויותר תינוקות וילדים נזקקים בשנים האחרונות לטיפול של קלינאי תקשורת. מה זה "קלינאות תקשורת", במה בדיוק הם מטפלים, ומהם סימני האזהרה לקשיי תקשורת ודיבור בתינוקות 
שירלי לב-גילון

יהונתן (כמעט 5.5) התחיל להגיד מילים ראשונות רק בגיל שנתיים. אימו, מיה אמודי, החליטה לפנות לטיפול אצל קלינאית תקשורת, "הקלינאית החלה ללמד את יהונתן מילים. היא ישבה באופן אינטנסיבי ופיתחה את אוצר המילים שלו". כעבור שנה וחצי יהונתן למד לדבר באופן שוטף. הטיפול הפרטני, אחד על אחד, והעקביות עשו את שלהם. "כל פוש שנותנים לילדים הוא משהו שתורם", מוסיפה אמודי.


קלינאי התקשורת עוסקים באיתור, אבחון תפקודי, טיפול ושיקום, מניעה, יעוץ, הדרכה ומחקר בתחומים השונים של שמיעה, שפה ותקשורת, דיבור ובליעה בילדים ו/או מבוגרים. בשנים האחרונות יש עלייה במספר הילדים הנדרשים לאבחון וטיפול קלינאי תקשורת. "הירידה בשמיעה היא בעיקר בשל נוזלים באוזניים. אבחון השמיעה מתחיל מגיל מאוד מוקדם. אצל פגים, למשל, יש מעקב בנוגע לשמיעה. בכל התקופה של הילדות נושא השמיעה הוא קריטי להתפתחות. ירידה קלה בשמיעה יכולה לגרום לעיקוב בהתפתחות של השפה והדיבור", אומרת מיכל חי, קלינאית תקשורת.


התפתחות התקשורת


 התפתחות התקשורת מתחילה כבר מהרגע הראשון, מהלידה. "כל התקופה הלא מילולית מתפתחת בשנה הראשונה. דוגמת קשר עין, לקיחת תור, להיות בקשב משותף, לעשות דברים ביחד. כל אלה נמצאים בבסיס השפה והדיבור", מסבירה חי. 


בשנה הראשונה לחיי הפעוט אנו שמים דגש רב על הבנת השפה. התינוק מתחיל לרכוש לאיטו אוצר מילים ולומד את הטון שלהם. לדברי חי ניתן לראות אצל ילדים לקויי שמיעה דילוג על השלב של המלמול, בשל חוסר במשוב. "קשר של חיוכים, קשר עין או מלמול, במידה והם לא קיימים מגיל שישה חודשים – יש לשים לב לכך", אומרת חי.


השנה הראשונה קריטית


קלינאי התקשורת מתייחסים לשנה הראשונה כשנה קריטית. "מהלידה ועד גיל שנה נתייחס להתפתחות התקשורת בין ההורה לזאטוט, להבנת שפה וליצירת אוצר מילים עד בנייה של משפטים פשוטים. כאשר לקראת גיל שנה הילד מתחיל לדבר. הזמן המומלץ לפנות לטיפול הוא כאשר הילד הגיע לגיל שנתיים ומתקשה בשימוש בשפה לא מילולית, הכוללת ג'סטות, הבעות פנים, הצבעה ובעיות  בהבנה של השפה", טוענת חי.


בעיות בתקשורת ניתן לאבחן כבר בשלבים הראשונים להתפתחותה, כאשר התינוק מצביע או אומר 'את זה'. אך לדברי חי צריך להיזהר באמירה זו כי הטווח בין תינוק לתינוק הוא נורא גדול.
"כן נחפש את העניין האיכותי. האם אנו יכולים לאתר אצל התינוק משהו שנבנה, שמתפתח."
קלינאי התקשורת יבדקו אצל התינוק את היכולת להבין את השפה המדוברת בהתאם לגילו, והאם הוא יודע להביע את עצמו, למשל, האם הוא יכול לצרף מילים למשפטים.


רק אמא מבינה


סימנים נוספים שעלולים לעורר חשד הם כאשר ילד בן שנתיים וחצי מדבר באופן לא ברור. "ילד בן שנתיים וחצי, שאוצר המילים שלו דל במיוחד, וגם מה שהוא אומר מאוד משובש, כזה 'שרק אמא מבינה אותו' – זו נורה אדומה", אומרת מיכל. "בגיל כזה אנו מצפים שיוכל לצרף מילים למשפט, ושהדיבור יהיה מובן."


תפקיד חשוב יש גם לגננות, שיכולות לראות את הילדים בתוך הסביבה החברתית שלהם, ואיך הילד מתפקד ביחס לילדים אחרים. מה הוא עושה כשהוא רוצה משהו? איך הוא מבטא את עצמו מבחינה תקשורתית?

 

ויש גם קשיים אובייקטיביים שצריך לקחת בחשבון לפני שממהרים לטיפול. "אם הילד מדבר שתי שפות, ניקח זאת בחשבון. צריך גם לבדוק מי טיפל בילד, המטפלת או אמא, ועד איזה גיל הוא היה בבית", מסבירה חי.


דרכי הטיפול הינן אישיות ונבנות בהתאם ליכולותיו של הילד בתחומי השפה השונים (צורה, תוכן ושימוש), ובתחומי התפקוד השמיעתי, כפי שעולה באבחון. הטיפול עשוי לכלול עבודה פרטנית עם הילד, ו/או פעילות בקבוצה קטנה של ילדים, וכמו כן הדרכה להורים והמטפלים בהתאם לצורך.


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites