ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


להיות חד-הורית עובדת וגאה
יש זן אחר של נשים חד-הוריות בישראל: כאלו שבחרו לגדל ילדים בגפן, לצד טיפוח קריירה וחיים מלאים משלהן. דווקא הנשים הללו נתקלות בסטיגמות ובאפליה - אבל יש מה לעשות.
הלני שי

לא אשכח לעולם את פניה הנפולות של מנהלת המעון, ששאלה אותי כשהכנסתי את הפעוט לגן: את אם חד-הורית באמת? את גם אם מאמצת? וגם אישה גרושה - היא הוסיפה בעיניים משתאות - את ממש תופעה מיוחדת!


כן, זו ההקדמה שזכיתי לה כשביקשתי למלא את הטפסים הנחוצים לקבלת הנחה של אם חד-הורית עובדת. נדמה לי זה היה הרגע בו הפנמתי את מעמדי החדש. את התחושה שתלווה אותי לאורך החיים, את התגובות שאקבל, בעיקר במפגש עם מוסדות שונים. מכאן ואילך, הפכתי זהירה יותר והפסקתי לדווח על "מצבי" למי שלא ממש חייב לדעת.


זה לא חייב להיות כך. בתקופה בה אנחנו חיים יש זכות קיום גם למשפחות מסוג שונה. גם למשפחות חד-הוריות יש זכות לחיות באושר את חייהן, בדרכן. החברה צריכה ויכולה להיפתח אליהן ולהתייחס אליהן ביותר סובלנות. אבל הרבה מאד תלוי בנו.


לוותר על תג המסכנות


לאם החד-הורית בישראל יש תדמית של אישה קשת יום הנאנקת תחת משא הפרנסה. ויקי כנפו שהרימה את הדגל החברתי בצעדתה המפורסמת לירושלים, הטביעה את חותמה לטוב ולרע.


אמרתם אם חד-הורית אמרתם ויקי כנפו: אישה הנלחמת כלביאה למען פרנסת ילדיה ומבקשת בדרך גם הקלות והנחות מהמוסדות. ואין כל רע בכך, להפך - שיקומו נשים נוספות וילחמו על זכויותיהן הסוציאליות. אבל יש גם זן אחר של אמהות חד-הוריות, שלא ממש משמיע את קולו.


ישנן נשים שמתמודדות עם החיים לבדן, באמת. נשים עובדות, עצמאיות, מעניקות ותורמות לחברה, שלא מבקשות דבר מלבד שוויון וכבוד עצמי. נשים שהחליטו לא לוותר על חוויית האמהות אבל גם לא על קריירה, רמת החיים, או כל צד אחר של ביטוי עצמי. וזה לא עושה אותן מסכנות.


איך עושים את זה


ד"ר דיאנה לוצאטו היא סוציולוגית וחוקרת בתחום המגדר, המיניות והזוגיות, מהמכללה האקדמית תל-אביב יפו. היא גם פמיניסטית שנלחמת למען זכויות האישה בישראל. ביקשנו לשאול אותה כמה שאלות ולבקש עצות עבור האמהות החד-הוריות שמבקשות לשפר את תדמיתן.


ד"ר לוצאטו, מהם האתגרים העומדים היום בפני אם חד-הורית עובדת?


"התמודדות קיימת בכל זירה אפשרית, אבל היא קשורה במידה רבה בסטיגמה חברתית. התפיסה הרווחת היא שהאישה 'אוכלת את מה שהיא בישלה'. קיימת הנחת יסוד מוטעית של סבירות גבוהה שיהיו דפוסים בלתי פונקציונליים במשפחה חד-הורית. האישה הייתה צריכה להתחתן, או לנסות 'לתקן' את הנישואים, להתחתן שנית וכדומה".


"ההתמודדויות קיימות גם בזירת העבודה: במקומות עבודה רבים קיימת אפליה של נשים חד-הוריות הנעדרות מעבודתן עקב מחלת הילד, בהשוואה לנשים נשואות עובדות. במקומות עבודה רבים מנהלים (שהם לעיתים קרובות גברים נשואים( לא ממהרים לסלוח לאם חד-הורית הנעדרת מעבודתה עקב מחלת הילד. לעתים גם בתי-ספר וגופים אחרים, כגון משטרה, מקנים יחס פחות טוב לאמהות חד-הוריות. כמובן שזה יכול להשפיע גם על החברים של הילד. שכן אם חד-הורית נתפסת כנחשלת יותר וחסרת אונים".


"בנוסף לכך עליה להתמודד עם כל מיני גורמים שרוצים לייעץ לה, מכיוון שמערכת משפחתית כזו נתפסת בחברה שלנו כפחות טובה לילד (לעתים קרובות בטעות). יחד עם זאת, אם חד-הורית עשויה למצוא מערכות תמיכה שאין לאמהות אחרות, כמו חברות תומכות, מכיוון שאין כאן בעל שמתערב. זה משאיר יותר מרחב לאחרים".


לשפר את התדמית


ד"ר לוצאטו מאמינה שכדי לשפר את תדמיתן של המשפחות החד-הוריות בישראל יש לצאת במסע הסברה מאורגן ונרחב, שירתום לעזרתו את התקשורת: "לצערי, המצב כיום הוא שהתקשורת מתעניינת לעיתים קרובות בסיפורים של אנשים מן השוליים, של האנשים הסובלים, במטרה להראות את אזלת ידו של הממסד ובשל העובדה שסיפורים אלו זוכים לרייטינג גבוה".


המסקנה? "משפחות חד-הוריות שבראשן נשים עובדות שמתפרנסות בכבוד צריכות לנסות להגיע יותר לתכניות טלוויזיה, לכתבות בתקשורת הכתובה והאלקטרונית". לוצאטו מציעה לרתום למסע ההסברה גם את הארגונים הפמיניסטיים: "יש ליצור לובינג באמצעות ארגוני הנשים על מנת לשפר את מעמדן ותדמיתן של החד-הוריות. ההשפעה צריכה להגיע גם ממוסדות החינוך ומוסדות אקדמיים, דרך קיום ימי עיון, סדנאות, הרצאות והעמדת נשים חד-הוריות עובדות ומצליחות במרכזן".


לשלב הורות וקריירה


שאלנו את אורית אורן, יועצת משפחתית, איך ניתן לשלב אמהות עם קריירה. אורן: "זוהי שאלת השאלות של כל האמהות והיא מלווה בדרך-כלל בהרבה רגשי אשם. במשפחות חד-הוריות השאלה הזו מתעצמת, כי בנוסף לקריירה ולפרנסה, האם החד-הורית מתמודדת לבדה עם משימות הטיפול בילדים ואחזקת הבית. כלומר, היא ממלאת לפחות שתי משרות מלאות, אם לא שלוש".


"אין סתירה בין התפקידים, אך יש צורך באיזון ביניהם, במודעות למכלול המשימות והקשיים שצצים בדרך. גם אין מקום לרגשות אשמה. המחקרים מראים שילדים לאמהות שאפתניות ומצליחות גדלו להיות מבוגרים מצליחים".


מה העצות שאפשר לתת לאם חד-שרוצה להמשיך לטפח קריירה?


"השילוב לא קל, אבל הוא אפשרי. צריך להתקיים לאורך כל הדרך תכנון סדר עדיפויות גמיש. מכיוון שהאם מתפקדת בצורה מלאה בשני מישורים, בית ועבודה, צריכה להיות גמישות והבנה שיש תקופות שבהן הבית דורש יותר ויש תקופות שבהן הקריירה תקבל יותר. הנדנדה הזאת היא לגיטימית ונכונה".


"חשוב גם להכיר בכך שדרושה עזרה מהסביבה, וחשוב לבקש אותה - לשתף את הילדים במטלות הבית, לקבל תמיכה משפחתית וחברתית, וגם להתייעץ עם גורם מקצועי כשצריך. נקודה חשובה נוספת: טיפוח עצמי של האם. עליה למצוא זמן פנוי לעצמה, שזה אתגר לא קטן. להקשיב לעצמה, למה שעובר עליה, לגוף ולנפש, לזמנים של ירידה באנרגיות, של מתח. להאט, להירגע ולעיתים לנסות לעשות את הדברים בצורה קצת אחרת".



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites