ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


חרדה בילדים
לא רק מבוגרים - גם ילדים קטנים סובלים לפעמים מחרדות, לעיתים עד כדי צורך לקבל עזרה נפשית. כיצד מזהים מצב כזה? ובאילו מקרים אפשר לטפל בו ללא עזרה של איש מקצוע?
שחר בן-פורת

מרגע הלידה נמצא הילד בתהליך מתמיד של גדילה ושינוי. בדרך אל ההתבגרות, הוא נתקל במכשולים רגשיים רבים. חלק מהם הוא צולח, ואחרים עלולים ליצור אצלו חרדות שיפריעו לתפקוד שלו.


אם הילד שלכם סובל מחרדות או עבר התקף חרדה, אתם עלולים לשאול את עצמכם - מה זה אומר עליו? מה זה אומר עליכם? האם אלו סימנים מוקדמים להתפתחות של אישיות חרדתית? מחלת נפש?

פוריה קורן-זילבר, פסיכולוגית קלינית מקופת חולים-לאומית, מציעה לא להילחץ ומסבירה שמדובר בתופעה טבעית: "המחקרים מראים שרוב הילדים הסובלים מהפרעות רגשיות בכלל, וחרדה בפרט, מתפתחים להיות מבוגרים נורמאליים. בנוסף, אצל רוב המבוגרים הסובלים מחרדות לא נמצאו סימנים מקדימים בתקופת הילדות".


מתי בעצם הפחד ממשהו מוגדר כ"חרדה"?


"חרדה היא תחושה אמורפית, ממשהו בלתי מוסבר, בעוד שפחד קשור לדבר ספציפי. לחרדה יש מספר צורות ביטוי: כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות והקאות בהיבט הפיזיולוגי; תגובות רגשיות כגון בכי, התפרצויות זעם וסיוטים בלילה; מחשבות של הילד שעלול לקרות משהו רע לו עצמו או לקרובים לו; ובתחום ההתנהגותי זה יכול להתבטא בהצמדות למבוגר או בנסיגה פנימה והימנעות מפעולה".


חלק מתופעות החרדה, מסבירה קורדן-זילבר, הן שכיחות מאד בקבוצות גיל מוגדרות: "בקרב תינוקות בני יומם יש חרדה הקשורה להופעה של גירוי פתאומי ולא מוכר. בגיל חצי שנה מתפתחת חרדה מזרים. בגילאי שנתיים עד ארבע מופיעות חרדות מחיות. בגיל 4-6 יכולות להיות חרדות הקשורות ליצורים דמיוניים ולחשיכה".


נקודת שינוי מתרחשת בגיל 6, אז לומד הילד להסתיר את חרדותיו. "קוראים לזה גיל החביון, ורואים בו פחות גילויים של חרדה. עם זאת, יש בגיל הזה חרדות הקשורות לבית-הספר ולהתמודדות איתו. גם קשיי למידה יכולים ליצור חרדה, וגם חברת הילדים. לקראת גיל 12 כבר רואים חרדות הקשורות להתפתחות המינית ואפילו מפני משקל".


יש הבדל בין חרדה של בן 3 לזו של בן 12?


"לילד בן 3 יש פחות עכבות, פחות בושה מאיך הוא ייתפס. אצלו דברים יותר נראים על פני השטח".


כיצד מבחינים בין חרדה נורמאלית לבין חרדה הדורשת טיפול?


"ההבדל נעוץ בעוצמת החרדה, בהופעתה או בהתמשכותה מעבר לגילאים בהם היינו מצפים לפגוש אותה. למשל חרדת נטישה שמופיעה בגיל שמונה. בעקרון, כשהחרדה נשארת, מפריעה ואי אפשר להתגבר עליה בעזרת הילד עצמו, מבוגר שמסביר או עם הזמן, אנחנו מדברים על פתולוגיה כלשהי".


מהי ההשפעה של ההורים על החרדות של הילד?


"חרדות הן דבר מועתק. אם ההורה חרד סביר להניח שגם הילד לא יהיה רגוע במיוחד. תגובות למלחמה, לדוגמא, מאד קשורות לסביבה. עד כמה ההורים, אחי הגדול או מבוגרים משמעותיים אחרים תופסים את המצב כמסוכן, כמה חוסר אונים יש. אנחנו יודעים גם שמבנה חרדתי יכול להיות מולד". 
"בעקרון, ליכולת של המבוגר להקשיב לילד, להכיל את החרדה, לתת הסבר הגיוני שסביבו הוא יכול להתארגן ולחוש בעל אונים, יש משקל רב".


כיצד מתבצע טיפול בחרדות?


"באוריינטציה דינאמית מתמקדים בחרדה כמשקפת קונפליקט פנימי לא מודע ו/או יחסים הורה-ילד שאינם מספקים, והטיפול מתבצע בעזרת תרפיה במשחק. הטיפולים באוריינטציה התנהגותית מתמקדים בחרדה עצמה, ומטפלים בה דרך חשיפה הדרגתית לגורם המפחיד תוך לימוד טכניקות של שליטה והרפיה".
"חשוב לזכור שהרבה חרדות קשורות להתפתחות תקינה, ולא כל דבר צריך לרוץ לטיפול בשבילו. חשוב שההורה ינסה להתמודד עם זה".


אם כך, יש לך טיפים להורים?


"חשוב לא להקטין או לבטל את תחושותיו של הילד. זה יגביר את חוסר בטחונו. צריך קודם כל להקדיש מחשבה כדי להבין מה קורה לו, ולחשוב על הדרך בה נולדו הסימפטומים האלה. האם יש משהו במציאות שיכול להסביר את זה. ניתן לצפות במשחקיו הדמיוניים של הילד. הרבה פעמים זה נותן אינדיקציה לגבי מה שמטריד אותו".


"לדוגמא, ילדה שהגיעה אלי לטיפול בגיל שש, שהליכה לגן הפכה ממש טראומטית עבורה. הילדה דיברה אך ההורים לא כל-כך הקשיבו כשהיא אמרה שהיא מפחדת מהגננות. הם לא שאלו אותה ממה היא מפחדת, אלא הלכו ושאלו את הגננת, שאמרה שהכל בסדר. מסתבר שהייתה סייעת שמאד צעקה על הילדים".
"אנחנו שוכחים שבשביל ילד נמוך קומה מבוגר שמדבר בצעקות יכול להיות מאד מבהיל. אם הם היו מתייחסים לזה אם היו יכולים להבין איך התחילה הבעיה".


"אחרי שמקשיבים לילד שמתאר את הבעיה, אפשר גם לנסות לתת הסבר רציונאלי, כזה שהילד יוכל להיאחז בו ולארגן את מחשבותיו. ניתן גם לחשוף את הילד באופן הדרגתי למקור גורם החרדה. למשל, אפשר לבקר רופא שיניים בלי לקבל טיפול, אחר-כך להיפגש כדי לקבל הסבר, ורק לאחר מכן להגיע לטיפול".


"למי שרוצה ללמוד עוד על הנושא, אני ממליצה על הספר 'לחיות עם הפחד' של אייזיק מ. מארקס בהוצאת ביתן. הוא נותן סקירה על נושא החרדות, ממליץ על תרפיה התנהגותית ומפרט כיצד היא מתבצעת. אפשר ללמוד ממנו הרבה".


 

כאשר מקור החרדה הוא מצב טראומטי

בניגוד למצבי חרדה ממקור לא-רציונאלי, ישנם מצבים בהם ילדים נדרשים להתמודד עם תגובה נורמאלית לגמרי לסכנות אמיתיות
שחר בן-פורת


לא תמיד החרדה היא תגובה לא-רציונאלית. יש חרדות אחרות - כאלו שנגרמות כתגובה לאירועים טראומטיים, החל מהתעללות וכלה בפיגועים או מלחמה. ההתמודדות במקרים כאלה עלולה להיות קשה יותר, אבל זה לא אומר שאין פתרונות.


יוכי סימן-טוב, מנהלת היחידה להתמודדות עם מצבי לחץ וחירום בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך, מספרת על דרך חדשה בה מתמודדים במערכת החינוך עם חרדות ילדי הצפון לאחר מלחמה.


"אנחנו מפעילים בעכו, נהריה, צפת, כרמיאל וכפר מע'ר את פרויקט 'חיבוקי'. משתתפים בו 2,400 בני שלוש עד חמש. מה שאנחנו עושים זה להעביר את המוקד - במקום שצריך יהיה לטפל בילד, נותנים לו בובה עם סקוטשים, שהוא יכול להתחבק איתה, ומספרים לו סיפור, שחיבוקי בדרך-כלל שמח ועכשיו קצת מפחד ועצוב, ושהוא צריך עזרה. הופכים את הילד ממטופל למטפל. ברקע ישנה הדרכה של פסיכולוגים לגננות ומעקב אחר מצב הילדים".


באופן מפתיע היא מספרת שרוב הילדים נמצאים במצב נפשי תקין גם לאחר האירועים הקשים בצפון. 3-4% מהם צריכים עזרה קלה, כדבריה, וכ-5% מהילדים, צריכים מעקב אינטנסיבי יותר. היא מבקשת לציין כי יש ילדים שבמהלך היום מתנהגים באופן רגיל, והקושי שלהם נחשף בצורת חלומות בעתה בלילות. "חשוב לשתף את יועצת ופסיכולוגית בית-הספר ולא להסתיר את המידע", היא מוסיפה. לעיתים קרובות הביטוי של חרדות אצל הילד מעודן מאד, וכדאי לעקוב, לשאול אותו, ולנסות להתמודד עם הבעיה בשלב מוקדם.



להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites