לראשונה, אישר משרד הרווחה הליך במסגרתו יקבעו קריטריונים ברורים ואמות מידה אחידות באשר למצבם הרפואי של קטינים המועמדים לאימוץ.
מערכת או-מאמא
הליך תקדימי זה נבע מהמדיניות שמוביל משרד הרווחה והשירות למען הילד לאפשר למשפחה המאמצת לקבל מידע מקיף ותמונת מצב ברורה באשר למצבו הרפואי והנפשי של הילד אותו בחרו לאמץ.
השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים מדגיש: "פרופיל רפואי אחיד ומוסדר לקטינים המועמדים לאימוץ הוא הליך מחויב המציאות במדינה מתוקנת, השואפת לשקיפות ולמתן מידע עדכני, מקיף ומלא במיוחד בתחום רגיש ומורכב כל כך, כמו אימוץ ילדים. הנהלים החדשים יסייעו הן לשירות למען הילד והן למשפחות המאמצות המבקשות להעניק לילדים את הטיפול הרפואי, ההתפתחותי והרגשי הנכון והמתאים ביותר עבורם".
כ- 120 ילדים שנולדו בישראל נמסרים מידי שנה לאימוץ, 40% מהם נמסרים לאימוץ בהיותם בני מספר חודשים. מרבית הקטינים המועמדים לאימוץ נולדים בבתי חולים בישראל , מיעוטם נמצאו נטושים.
חלק מהילדים סובלים מבעיות רפואיות והתפתחויות בהן: פגות, תסמונת גמילה לאחר לידה, איחור התפתחותי, הזנחה והתעללות. מעבר לזאת, בקרב חלק מההורים הביולוגים יש בעיות רפואיות שעשויות להשליך על מצבו הרפואי של היילוד.
בחלק מהמקרים מבוצעות בדיקות סקר בבתי החולים בניסיון להעריך את מצבו הרפואי של היילוד. אך עד היום, לא היו קיימות אמות מידה אחידות וקריטריונים קבועים בין בתי החולים לגבי הבדיקות השגרתיות שיש לבצע בילודים המועמדים לאימוץ.
במטרה לקבוע מסגרת אחידה של אמות מידה רפואיות להערכה ולמעקב רפואיים של המועמדים לאימוץ בישראל – יזמו מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, הקמתה של ועדה בינמשרדית בראשותו של פרופ' דוד ברנסקי, מנהל האגף לרפואת ילדים בהדסה.
הוועדה קבעה כי לצד "השירות למען הילד" במשרד הרווחה יוקם צוות רפואי מייעץ בעל ניסיון בהערכה רפואית של תינוקות וילדים המועמדים לאימוץ. כל הילדים המועמדים לאימוץ יעברו הערכה רפואית ע"י צוות זה, אשר יעביר לשירות למען הילד דו"ח מפורט בתבנית קבועה, שיהיה בסיס להמשך מעקב וטיפול בילד במסגרות הרפואיות בקהילה.
עוד נקבע כי השירות למען הילד מצידו, ימסור אף הוא דו"ח המפרט את המידע הרפואי הרלוונטי וכל מידע אחר הנוגע להורים, שיש לו השלכה על מצבם הבריאותי של הילדים, כל זאת בהתאם לחוק.
כמו-כן, יבוצע מעקב רפואי סדיר של הילדים, אשר התגלו אצלם בעיות רפואיות עד למסירתם לאימוץ וכן יתקיים קשר קבוע בין השירות למען הילד לצוות הרפואי המייעץ על מנת לקיים בדיקות רפואיות קבועות כמקובל לגבי כל תינוק / ילד בישראל עד למסירה לאימוץ.
באשר לילודים המועמדים לאימוץ לאחר לידה בבית חולים, ממליצה הוועדה לבצע בין היתר: בדיקות שגרתיות וכן בדיקות מיוחדות כמו: בדיקת נוגדנים, בדיקת סקר רעלים, ובדיקות נוספות בהתאם למצבם הרפואי של האם והיילוד.
המלצות הוועדה מתייחסות גם להמשך מעקב לאחר שחרור הילדים מבית החולים כולל הערכת גדילה והתפתחות, בדיקות סקר ראייה ושמיעה, חיסונים, ועוד.
חברי הוועדה הדגישו את השפעת עיתוי האימוץ על עתידו הרגשי-תפקודי של הילד והמליצו בשל כך על פישוט הליכי האימוץ כך שכל ילד יאומץ מוקדם ככל שניתן. על פי חוות דעתם, חסך רגשי, התעללות, המצאות במוסד או בכל מסגרת שאינה מספקת צרכי התקשרות ראשוניים מותאמים – גורמים לנזק קבוע במוח. לכן יש לעשות מאמץ כדי שילדים יאומצו בגיל הצעיר ביותר. הדבר עשוי לגרום לשיפור משמעותי בתפקודו הרגשי של הילד על ידי שינוי מבני במוחו. ככל שהאימוץ מאוחר יותר, התפקוד החברתי – רגשי, יהיה לקוי יותר לאורך חייו של הילד לאחר האימוץ.
לאחרונה פרסם משרד הרווחה מכרז לבחירת הגורמים אשר יפעילו מערך זה. ההליך צפוי להסתיים בחודשים הקרובים.
על בעיות בפוריות וטיפולי פוריות