ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


על מחלת החצבת

חצבת היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות ביותר בעולם, גם כיום בעידן החיסונים. הגורם למחלה הוא נגיף (וירוס). הנגיף מועבר בהדבקה דרך מערכת הנשימה. תקופת הדגירה נעה בין 10 ל- 14 ימים, ובעקבותיה מופיעים עליית חום, נזלת, שיעול ודלקת הלחמיות.
מתוך אתר משרד הבריאות

מאפייני המחלה


 3-4 ימים לאחר הופעת החום מופיעה פריחה, שמתפשטת מהראש ומהצוואר, ומכסה בהדרגה את כל הגוף. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה, ולכך מתלווה, בדרך כלל, שיפור בתחושת החולה. בתחילת המחלה החולה אינו סובל אור ומעדיף להישאר בחושך. לאחר חלוף הפריחה, שכיחה נוכחותם של כתמים חומים על פני העור, והרופא המנוסה יכול להסיק שהחולה החלים ממחלת החצבת.


סיבוכים אפשריים


שכיחים סיבוכים, כמו דלקת אוזן תיכונה ודלקת ריאות (לרוב בעקבות זיהום משני חיידקי). דלקת המוח נדירה, אך מסוכנת. קיימים גם סיבוכים נדירים שתוקפים את החולה עד 10 שנים לאחר חלוף החצבת (EPSS). דלקת המוח יכולה לגרום באיטיות לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.
המחלה יכולה לגרום גם לדלקת בחלל הפה, בקרנית העיניים, במערכת העיכול ולשלשולים. בשנים האחרונות אנו עדים לפגיעה בכבד, המתבטאת בהפרעה בתפקודי הכבד, בדרך כלל ללא צהבת בעור ובלחמיות. בארצות מתפתחות, שבהן אין חיסון מסודר, החצבת גורמת לתחלואה קשה ולאחוז תמותה גבוה, בדרך כלל של תינוקות ושל ילדים קטנים, הסובלים מתת-תזונה, במיוחד מחוסר בחלבון.

   
החיסון
בשנות ה- 60 הוחל בחיסון בנגיף חי מוחלש, אשר הוכיח את עצמו בהורדה דרסטית של התחלואה בחצבת בקרב מקבלי החיסון. עם הזמן התברר שקיימות התפרצויות של המחלה בפנימיות, בצבא ובמגזרי אוכלוסין שאינם מקפידים על ביצוע החיסון, אותם מוקדים מפיצים את הנגיף.
החיסון מורכב מוירוס חי מוחלש. תחילה הומלץ לחסן ילדים בגיל 15 חודש, אך בעקבות גלי מחלה הוחלט להקדים את החיסון לגיל שנה. הוכח שמתן חיסון בגיל מוקדם יותר, כדוגמה בגיל 6 חודשים, אינו יעיל, בגלל נוגדנים מנטרלים שהילד רכש מאמו עוד בתקופה העוברית, והועברו אליו דרך השליה. בתוכנית החיסונים הנוכחית, מקבלים ילדי בית-הספר חיסון נוסף נגד נגיף החצבת, וקרוב לוודאי שמנת דחף זו תקטין עוד יותר את הסיכויים להופעת המחלה.


 מי צריך להתחסן?

  •  מי שנולד לפני 1957 נחשב למחוסן באופן טבעי ולכן אינו צריך לקבל חיסון. (באותן השנים לא ניתן החיסון בעולם).
  • ילידי 1966- 1957 נחשבים למי שאינם מחוסנים למרות שחלקם הגדול היה מחוסן באופן טבעי. משרד הבריאות ממליץ להתחסן רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל.
  • ילידי 1977-1967 נחשבים מחוסנים ב 59%. משרד הבריאות ממליץ להתחסן במנה אחת, רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת. באותן השנים, ניתנה מנת חיסון אחת בישראל.
  •  לילידי 1978 ואילך, ניתנו 2 מנות חיסון לחצבת ולכן התושבים נחשבים מחוסנים. משרד הבריאות קובע כי כאשר מתקיימת חשיפה לחצבת, יש לבדוק האם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך.


היכן מתחסנים?


חיסונים נגד המחלה, לנחשפים למחלת החצבת, ניתן לקבל בלשכות הבריאות הקרובות למקום המגורים. יש להצטייד בפנקס חיסונים.

   
תופעות לוואי לחיסון

 הואיל והחיסון ניתן בנגיף חי מוחלש, הוא עלול לגרום למחלה קלה, שיכולה להימשך כמה ימים, ולהופיע כשבוע לאחר החיסון. סיבוכי המחלה עקב החיסון נדירים ביותר. אין לתת את החיסון לחולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת מכל סיבה שהיא.


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites