ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


קשיים במעבר למוצקים, סרבנות אכילה ובררנות במזון אצל תינוקות
בררנות היא תופעה שכיחה המתחילה לרוב לאחר גיל שנתיים ומגיעה לשיא בסביבות גיל שמונה שנים. הילד מצמצם את מגוון המזונות אותם הוא מעדיף עד מתחת לסף אשר אינו מקובל על המשפחה. בררנות אינה מלווה בהפרעה בגדילה או בהתפתחות בדרך כלל.
אורלי פיינה, דיאטנית קלינית מטרנה

בילדים בריאים המפתחים הפרעת אכילה מבדילה הספרות בין מספר מצבים.

הפרעת התקשרות ראשונית: ילדים הסובלים מחסך רגשי מוקדם (למשל, ילדים נטושים או שהוריהם אינם מתפקדים) – ילדים אלו יסבלו מתת תזונה חדה והפרעה התפתחותית ללא שהוריהם יראו חרדה מותאמת למצב.

אנורקסיה של הילדות – זוהי הגדרה חדשה יחסית, ומתייחסת להפרעה המופיעה בגיל 4-6 חודשים, מלווה בחרדה הורית ובירידה בעקומות העלייה במשקל, ומלווה בקושי בקשר ההדדי בין ההורה לילד. מצב זה שכיח יותר בילדים בכורים, בילדים לאמהות הסובלות מהפרעת אכילה בעצמן, והוא מלווה במאבקי כוח סביב האוכל ולעתים תכופות גם סביב שנת הלילה ונושאים נוספים.


יש לזכור כי לעתים תכופות קיים שילוב של בעיה ראשונית (לדוגמא – חולשת שרירים), בעיה משנית (חשש מהשתנקות) והפרעה בקשר הורה-ילד (חרדה הורית רבה וחוסר קשב להעדפות הילד מתוך צורך לספק לו כמות קלוריות מרובה).


יש להבדיל בין הילד הסובל מהפרעת אכילה לילד הבררן.
בררנות היא תופעה שכיחה המתחילה לרוב לאחר גיל שנתיים ומגיעה לשיא בסביבות גיל שמונה שנים. הילד מצמצם את מגוון המזונות אותם הוא מעדיף עד מתחת לסף אשר אינו מקובל על המשפחה. בררנות אינה מלווה בהפרעה בגדילה או בהתפתחות בדרך כלל .


אם ההורים מתעסקים רק בנושא האוכל, חושבים כל הזמן מה יקרה בארוחה הבאה, איך הילד יאכל ומה יקרה אם הוא לא יסיים את כל המנה - יכולה להתפתח הפרעת אכילה חמורה. כאשר ההורה מוטרד ונעשה לחוץ ככל שזמן הארוחה הולך ומתקרב, התינוק יחוש זאת ויגיב בהתאם. חשוב לציין שההפרעה נחשבת לסימפטום של הבעיה ולא לבעיה עצמה. לכן, כאשר רוצים למצוא פתרון, צריך לחפש את הסיבות האמיתיות, ואז לדאוג שהן יטופלו כהלכה.


הואיל ורוב בעיות האכלה בינקות הן תוצאה של אינטרקציה לקויה בין הורה לילד סביב נושא האכילה על ההורים ללמוד (לרוב בעזרת דיאטנית / צוות רב מקצועי)ליצור דפוס אכילה שנובע מהמנגנון הטבעי של רעב  ושובע של הילד.
ההורים לומדים כי תפקידם הוא להחליט איפה ומה אוכלים ותפקידו של הילד הוא לשלוט בכמויות המזון שהוא אוכל.
מילות המפתח בתהליך זה הן סבלנות הכלה ועקביות.


מספר כללים :

  • המטרה החשובה והראשונה היא לשמור על האכילה כעל חוויה נעימה !
  • שעת האוכל היא שעת איכות – יש להימנע מכל עיסוק אחר, שבו עם הילד
  • הילד מחקה את ההורים – ההורים צריכים לספק דוגמה אישית..
  • אין צורך להכריח לסיים את האוכל – אלא אם יש הוראה מצוות מטפל
  • יש לאפשר לילד להחליט בעצמו לגבי הכמויות שברצונו לאכול
  • מומלץ לקיים מספר ארוחות קטנות במשך היום בגלל שקיבתם קטנה והם שבעים מכמויות קטנות.
  • לאכול במקום אחד – במטבח או פינת אוכל
  • לא לאכול ליד הטלוויזיה, במיטה או תוך משחק – ההפרדה חשובה לכל פעילות יש את הזמן שלה והמקום שלה.
  • לאכול לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום – ילד שיסב עם משפחתו לשולחן יפתח סקרנות ורצון להתנסות במגוון מאכלים חדשים
  • לנסות לשתף את הילד בהכנה של האוכל  אולי בזכות החוויה ההדדית יסכים לנסות משהו חדש
  • חשוב לזכור: ילדים בריאים אוכלים כשהם רעבים ומפסיקים כשהם שבעים!


אורנה מלכי לבנה עורכת או-מאמא: "לילדים שלנו יש סנסורים רגישים מאוד. הרי ידוע שבבית הישראלי/היהודי האכילה והאוכל הם נושאים רגשיים. התינוקות מזהים זאת, ובשלב מוקדם מאוד לומדים כי יש קשר בין אוכל ומצב רוח, בין אוכל ומצב הרוח של אמאאבא, ובין אוכל וכח, ומשתמשים בזה. הפתרון העיקרי לבעיה מסוג זה, הינה דווקא ללכת כנגד האינסטינקטים האמהיים, ולהניח לילד, מדהים עד כמה מהר לומד התינוק כי אין כאן עניין ומתחיל לשתף פעולה. הנסיון מראה שתינוקות שגודלו בגישה כזאת היו דווקא פחות בררנים והיו פתוחים יותר למזון וטעמים חדשים".


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites