ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


חשיבות הקונפליקט בהתפתחות הילד/ה

ואולי לא? הם רבים כל היום, מתווכחים על כל דבר, מסרבים לעשות מה שאומרים להם או סתם חוטפים צעצועים אחד מהשני. למרות שזה מעצבן אותנו, וגם מתיש להיות כל היום בתפקיד האו"ם, לקונפליקטים יש ערך חשוב בהתפתחות הילד

דקלה בומש,
מנחת קבוצות הורים

כבר מיום היוולדו נמצא התינוק בחברה, אולם במהלך שנת החיים הראשונה הוא כמעט ולא נדרש להביע את רצונותיו, וצרכיו מתמלאים במהרה על ידי ההורה המטפל.  ככל שהילד גדל, הוא הופך להיות פעיל יותר במרחב ורצונותיו אינם תואמים תמיד את רצונות ודרישות הסובבים אותו. מצבים אלו מולידים לעיתים קונפליקטים איתם צריך הילד ללמוד להתמודד.


קונפליקט מוגדר כמצב בו שני אינדיבידואלים או יותר מתנגדים זה לזה בצורה גלויה. בעבר נתפשו קונפליקטים כחלק משלב התפתחותי של הילד – אגוצנטריות ואגרסיביות. אולם כיום מחקרים מצביעים על כך שקונפליקטים הינם ביטוי לרצונו של הילד לבוא במגע חברתי. על כן תדירות הקונפליקטים עולה בשלב בו הילד נחשף יותר ויותר למגעים חברתיים, בסביבות גיל שנה וחצי, וזאת משום שגם הצד השני מגיע למגע החברתי עם רצונות וצרכים משלו. כאשר רצונות שני הצדדים מתנגשים זה בזה – נוצר הקונפליקט.


קונפליקטים מעודדים התפתחות
כאשר נוצר מצב של רצונות מנוגדים, נוצר למעשה מצב רווי כעס ותסכול: האחר נתפס על ידי הילד כמי שמגביל אותו ומאיים על יכולת התמרון שלו. אפשר להתייאש מהמריבות שנוצרות, לפיכך מריבות הן למעשה הזדמנות לתרגול וללימוד של התמודדות עם כעס ותסכול. 


מחקרים מצביעים על כך שהתנסות בקונפליקטים מעודדת התפתחות חברתית בשלושה מובנים:


1. מובחנות עצמית / הגדרה עצמית, הבניית הביטחון העצמי ותחושת החוזק.
2. הבהרת גבולות חברתיים ואישיים.
3.  למידת מיומנויות חברתיות – התחשבות ברצון הזולת, משא ומתן , פשרה והתייחסות למצוקת האחר


למידה באמצעות קונפליקטים
מחקרים מראים כי כל מגע חברתי תורם להתפתחות חברתית- הן מגע באמצעות קונפליקטים והן מגעים של שיתוף פעולה. קונפליקטים מהווים הזדמנויות חשובות ללמידה רגשית חברתית, מאחר והעוצמה הרגשית בה נתון הילד במצב של קונפליקט חברתי גורמת לעוררות רגשית גבוהה המחדדת את הלמידה. מצב של התנגשות בין רצונות של ילדים הופך לאירוע חיובי כאשר:
• הילד לומד לזהות את ההבדלים בינו לבין האחר.
• הילד מסוגל להצדיק את נקודת ראותו, אבל בו זמנית מבין שהאחר חושב אחרת ממנו.
• הילד מבין שיש אפשרות להגיע לפשרה שתענה על הצרכים של שני הצדדים, ותאפשר המשך משחק מהנה.
• הילד לומד עקרונות צדק מקובלים בתרבות: קיים טיפול הוגן לכל צד.


חשוב לזכור כי כאשר הקונפליקטים מסתיימים כך שתמיד צד אחד מכניע את הצד השני, מצב בו לא מתקיימת הבנה הדדית אלא הפחדה, התגרות, הכנעה – מתקיימת פגיעה בצדק החברתי, והלמידה שמתקיימת אינה הלמידה הרצויה.


למה ילדים נכנסים לקונפליקטים?
כשהמריבות חוזרות ונשנות, הילד מתווכח על כל דבר, ומתקשה לקבל סירוב של ההורים- נראה כאילו הוא עושה את זה סתם, כדי להכעיס אותנו. אבל למרות שזה לא נראה כך, מאחורי כל קונפליקט יש סיבה.


• מריבות על טריטוריה, רכוש, משאבים מוגבלים (למשל תשומת לב המבוגר..). מחקרים עדכניים מראים כי קונפליקטים על רכוש אינם נובעים במטרה להשיג את החפץ, אלא מרצונו של הילד ליהנות מהמשחק בדומה לחברו.
• קונפליקטים הנובעים מקושי בויסות עצמי.
• מאפיינים התפתחותיים כדוגמת אגרסיביות אשר תואמים לשלב ההתפתחותי של הילד. רק 20% מהקונפליקטים כוללים הפעלת כוח פיזי. מהמחקרים עולה כי לילדים צעירים יותר יש נטייה גדולה יותר להפעיל כוח, והדבר נובע כנראה מקושי בביטוי מילולי של הרצונות והצרכים של הילד.
• קונפליקטים פנימיים שהילד חווה אשר מושלכים על הזולת, דוגמת אירועי דחק כגון מעבר דירה, אובדן.
• גורמים הקשורים לאישיות או לגיל, כגון תחרותיות מול חברתיות.


מבנה הקונפליקט
מחקרים מראים כי לאינטראקציות של קונפליקט אצל ילדים יש מבנה קבוע:


• מתרחש מאורע שמעורר את הקונפליקט.
• התנגדות של צד אחד לפחות, וביטוי של מחאה.
• הצד השני מגיב.
• לעיתים מתפתחת שרשרת של תגובות התנגדות הכוללת חזרה על האקט הראשוני (למשל לנסות לחטוף שוב את הצעצוע) או, כאשר קיימת שפה מפותחת הילד מנסה להצדיק את עצמו במילים.
• סיום הקונפליקט - כתוצאה מאסטרטגיה מוצלחת או כאשר אחד הצדדים עוזב.

תפקיד המבוגרלמרות שבמשך היום מתרחשים סוגים שונים של אינטראקציות בין ילדים, חלקן חיוביות ומתמשכות, קונפליקטים מהווים את האינטראקציה החברתית המעוררת מבוגרים להגיב יותר מכל.


נוכחות של מבוגר פסיבי שמתעלם מהמריבה ואינו מתערב גורמת להתגברות התוקפנות וזאת משום שהילדים מפרשים את חוסר ההתערבות כאישור להתנהגותם.


לכן, חשוב שהמבוגר יתערב בסיטואציות מעין אלו. אולם חשוב להימנע מלהדביק לילד תוויות של "ילד קשה" אלא להשתמש בהתנהגותו כהזדמנות חשובה ללמידת תגובות אלטרנטיביות.


לרשות המבוגר רפרטואר רחב של תגובות בהן הוא יכול לנקוט:
• המבוגר אינו מנסה להכריע "מי צודק ומי אשם" – חשוב שהמבוגר לא יהיה בגישה של שופט אלא של מגשר. כלומר, המבוגר מברר את הכוונות והרגשות של שני הצדדים. חשוב גם שיברר מה כל אחד חשב שיהיו התוצאות של מעשיו , והאם כל צד חושב שאפשר היה לנהוג אחרת. התנהגות זו של המבוגר מאפשרת למידה ואינה "מפקירה" אף אחד מהצדדים.
• הצבת גבולות ברורים על פגיעה פיזית בחבר.
• התנהגות מווסתת של המבוגר- כאן חשוב שהמבוגר לא ירים את הקול אלא יתנהג בשליטה והמסר יהיה "אני מארגן את הדברים". המטרה היא שהמבוגר יעזור לילד לווסת את הכעס.
• יש מצבים בהם ניתן לפתוח את הדברים לדיון. אולם לפעמים יש צורך קודם להרגיע ואז לדון.
• לפעמים מספיקה תזכורת לילדים.
• ניתן לדרוש מילדים גדולים יותר, שכבר רכשו יכולות לפתרון קונפליקטים, למצוא את הפתרון בעצמם. המבוגר יעזור רק בהרגעת הסיטואציה כגורם מווסת חיצוני.


כשחיים ביחד תמיד קיים סיכוי להתנגשות בין רצונות. ילדים מפתחים במהלך התפתחותם אסטרטגיות שונות של ויסות רגשי ותגובות במהלך תסכול וכעס. למבוגר תפקיד משמעותי בלימוד אסטרטגיות אלו.

 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites