ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


ילדים שקרנים-יש דבר כזה?

המכנס רטוב ועל הרצפה שלולית אבל הילדה מתעקשת שלא ברח לה הפיפי. בשבילכם זה שקר, אבל היא משוכנעת שהאמת איתה. מתי ילדים מתחילים לשקר (גיל 4), איך מתמודדים עם זה, ואיך מסבירים להם שאימא לא באמת שיקרה כשאמרה לבוס שהיא חולה, היא רק סיפרה שקר לבן

לימור דומב

"אוי, שוב עשית פיפי? אני ממש כועסת!". טוב, אולי זו לא התגובה הכי נכונה, אבל זה מה שיצא לי באחד מערבי ניסיונות הגמילה של הילדה, בת שנתיים וחצי. להגנתי ייאמר שרעיון הגמילה הגיע מהגברת עצמה, שבמכונת הכביסה כבר השתכשכו להן כמה מערכות בגדים רטובות, שכולן נשלפו מהארון רק באותו אחר צהריים, שהצעתי לשים חיתול (אחרי התאונה השלישית בתוך שעה) זכתה למבט מלגלג, שהייתי עייפה ובכלל, שהשעה היתה כבר רבע לשמונה.


"לא עשיתי פיפי בכלל", הכריזה הילדה, ועיניה מביעות עלבון צורב. "נראה לי שדווקא ברח לך", קבעתי ושלפתי קלף מנצח: "תראי, המכנסיים רטובות!". "אני בכלל לא עשיתי פיפי", התעקשה הקטנה, כולה רוטטת נוכח העוול שנעשה לה. אז מה אם במקום שבו ישבה צצה לה כעת שלולית קטנה? אז מה אם בחדר התפשט הניחוח המוכר? אז מה אם רגליה הקטנות השאירו אחריהן טביעות רטובות בגודל נעל מספר 23?


הבטתי בתדהמה בעיניה התמימות, וקלטתי פתאום שהיא לא "משקרת". כלומר, ברור שהפשע אכן בוצע, ואני נשבעת שלא על ידי! אבל ה"פושעת" החליטה להתנכר אליו וכך עשתה. העובדות לא יבלבלו אותה – היא לא עשתה פיפי!

מתי ילדים מתחילים לשקר? "שקר הוא דבר שנעשה מתוך מודעות, כדי להשיג מטרה כלשהי כמו תשומת לב, אמפתיה, התחמקות מאשמה או מכעס", אומרת אביטל יעקובי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית, "אבל בגיל שנתיים שלוש, ילדים לא ממש משקרים או עושים מניפולציה. מה שנראה לנו כמו שקר, יכול לנבוע מהערבוב שקיים בגילאים האלה בין דמיון למציאות. מחשבות או פנטזיות שלהם יכולות להיראות להם מציאותיות, והם יכולים גם לנכס לעצמם דברים שקרו לילדים אחרים". מה שנראה במבט ראשון כמו שקר, יכול להעיד על פנטזיה או הכחשה. כשילד להורים גרושים מספר לכל הגן שההורים שלו מתחתנים שוב, או כשילד מספר בביטחון שאמו בהריון אלו לא "שקרים", הדבר יכול להעיד על המתרחש בעולמם הפנימי, ולבטא פנטזיות חזקות שמעסיקות אותם.


בגיל ארבע ילדים כבר מתחילים להבין את כוחם של השקר והמניפולציה, ולהשתמש בהם. "המטרה של השקרים היא לא רק להשיג דברים", אומרת יעקובי, "אלא גם לסדר את ההורים, לעבוד עליהם, לעשות להם ניסויים ולראות איך יגיבו לסיפורים כמו 'היום הרבצתי בגן'! ובגיל מאוחר יותר 'לא הכנתי שיעורים'. לילדים בגילאים האלה יש צורך לבדוק את הגבולות של ההורים, להתגרות כדי לראות איזו תגובה אפשר להוציא מהם. בכמה מילים הילד יכול לגרום להורה לכעוס, להתפלא, ואז להירגע... זה נותן תחושה חזקה של כוח".

מתי שקרים אצל ילדים צריכים להדאיג?
"כשילד משקר בתדירות גבוהה, אנחנו צריכים לבדוק ממה נובע הצורך לשקר ואיזו מטרה השקר משרת. לפעמים זה קורה כשההורים נוקשים והילד מפחד מהם מאוד, לפעמים זה קורה כשהציפיות מהילד גבוהות מדי והוא נדרש תמיד להיות 'ילד טוב'. במקרים כאלה, ילדים לפעמים מעדיפים לצייר תמונה ורודה של האמת, ורק לא להיתפס בכישלון או כאכזבה. בגיל בית ספר, צריך לבדוק אם הילד משקר הרבה בנושאים לימודיים, כי זה יכול להצביע על קושי. פעמים רבות ילדים בעלי לקויות למידה מתביישים בבעיה, ובמקום להתפנות ללמידה הם כל הזמן עסוקים בהסתרה של הבעיה.
כדאי להעביר לילד את המסר שחשוב שהוא יגיד את האמת, גם אם יכעסו עליו, ושיכעסו עליו יותר אם יסתיר את האמת. בנוסף, הילד צריך להבין שמותר לו להיות חלש ולפשל, שהוא לא צריך להיות מושלם. לדוגמה, אם הגננת מספרת שהילד צבט ילד אחר בגן, לא כדאי לשדר שאתם נורא נלחצים מזה ולעשות מזה סיפור גדול. רצוי להגיב בצורה רגועה ושקולה, לשאול למה זה קרה, להסביר שזה אסור, להציע דרכי פעולה להימנעות מסיטואציות דומות, כמו לבקש עזרה מהגננת. בצורה כזאת הילד לא יחשוש לספר דברים בעתיד, גם אם הם פחות חיוביים. הרבה ילדים מקבלים מההורים מסר – גם אם באופן לא מודע ולא מילולי – שהם צריכים להיות  מושלמים ושמחים, ולקום כל יום עם שיר בלב, לא להיות עצובים ולא לפשל. אי אפשר לעמוד בציפייות כאלה בלי לשקר".

ואיך נסביר לילדים את השקרים הלבנים?"ילדים בהחלט צריכים ללמוד את ההבדל בין שקר לבן ושחור. אין אדם שיכול לשרוד בלי שקרים לבנים, משום שהם חלק מהמערך החברתי שלנו. אם היינו אומרים הכל סביר שהיו מנדים אותנו. המטרה של השקרים הלבנים היא להגן על הצד השני מפני פגיעה. אני לא אגיד למישהו שאני לא סובלת אותו ולא רוצה להגיע למסיבת יום ההולדת שלו, אני אגיד לו שאני עסוקה או חולה... צריך להסביר לילד שזה אמנם שקר, אבל עדיף לומר אותו מאשר להעליב את המזמין. זה חלק מהחינוך החברתי שלנו - לא אומרים את הכל".


עם זאת, צריך להבדיל בין שקרים לבנים לשקרים לילד. למשל, כשילד מבקש שיקנו לו צעצוע מסוים, וההורה אומר "אין לי כסף", הילד יחוש מרומה כשאחר כך ההורה ישלוף את הארנק בסופר ויקנה ירקות ומוצרי גבינה. הרי הוא אמר שאין לו כסף! "מצב כזה מוריד את האמון בהורה", אומרת יעקובי, "ומשום שההורה הוא מודל לחיקוי, הילד יבין שמותר לשקר. עדיף להסביר בצורה ברורה שהצעצוע הזה יקר ואנחנו לא קונים כל מה שאנחנו רוצים".

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites