ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


על בילוי במסעדה או בקפה עם הילדים

לא מתחשק לכם לבשל ארוחת ערב, קבעת עם חברים בבית קפה והילד איתך, או שאתה סתם רוצה לאכול במסעדה עם הילד. לאן כדאי ללכת, מה צריך לקחת בחשבון, וגם מילה לבעלי המסעדות- תתייחסו גם לקהל הלקוחות הצעיר- ותרוויחו את ההורים שלהם.

יעל גלנטי

מי מאיתנו אינו מפנטז במהלך יום עבודה לחוץ על ימים שלמים של רביצה בבתי קפה, התענגות על ארוחת בוקר מפנקת תחת קרני השמש המלטפות והיסחפות לתוך שיחת נפש נוקבת על מזג האוויר?


בחופשת הלידה שלי עם בני הבכור מימשתי את הפנטזיה הזו, לא פעם ולא פעמיים. למעשה, ישיבה ארוכה בבתי קפה עם חברות הפכה לחלק משגרת היומיום שלי. ישבנו בצוותא חבורת אמהות טריות, מתענגות על כוס קפה מהביל ומאפה חם שהגיע הישר מהתנור. הכל היה רגוע, דבר לא בער לנו, התינוקות ישנו בעגלות ובין הנקה להחלפת חיתול החלפנו חוויות על כל מה שמעניין אמהות טריות: גזים, הנקות, מוצצים, פיפי- קקי, לילות ללא שינה, וכן, גם כמה אנחנו אוהבים אותם. את הילדים האלה שהבאנו לעולם. אלה היו הימים בהם זכיתי לשתות את הקפה בעודו חם, לאכול את המנה שהוגשה לשולחן בזמן, עם שתי ידיים פנויות אוחזות בסכין ומזלג. אלה היו ימים.


זחילה על רצפת המסעדה
היום, שנה אחרי, אני נזכרת בערגה בימים ההם ומגלה שללכת עם בני השובב והסקרן לבית קפה זו משימה לא פשוטה בכלל: אחרי 5 דקות של ישיבה בעגלה הוא מאבד את סבלנותו ומתחיל בצעדי מחאה. כשאני מגישה לו ביסקוויט או נשיקה של לחם זה עוזר בדיוק לכמה רגעים וכשאני מתעלמת מהרמזים שהוא שולח לעברי, הוא מתחיל למשוך מכל הבא ליד. במקרה הטוב הוא שולח ידו אל שקיות הסוכר המפיות והקשים, במקרה הרע - אל ספל הקפה שכבר מזמן הבנתי שלעולם לא אזכה לשתות בעודו חם.


השלב הבא הוא שלב הקיטורים שבמהרה הופכים לבכי, ומלווים בניסיונות היחלצות מהעגלה. כשאני מוציאה אותו מהעגלה ומאפשרת לו לטייל בחופשיות, כלומר לבדוק מקרוב עד כמה מלוכלכת הרצפה והיכן נמצאת דלת היציאה, אני מבינה שהוא לא ממש מתעניין בשיחה הערה המתנהלת סביב השולחן. בשלב זה שנינו מתחילים לאבד סבלנות, אני מבקשת חשבון, אוספת את תכולת התיק שמפוזרת על הרצפה ומגלגלת את העגלה לכיוון הג'ימבורי הקרוב. טוב, ככה זה כשיש ילדים.


מי אשם? בעלי המסעדות ובתי הקפה
ושלא תחשבו שכשהם גדלים זה משתפר. בשלב זה הם כבר מתעקשים למזוג את המיץ ישר על השולחן, להעביר את זמן ההמתנה לאוכל בהתרוצצות מייגעת מסביב לשולחנות ולפצוח במנטרת ה"משעמם לי" מיד כשהם מסיימים לאכול.


האמת, כשחושבים על זה, הם לא אשמים. אי אפשר לבוא אליהם בטענות- הם רק ילדים. אז מי כן אשם? בעלי המסעדות ובתי הקפה, שמרביתם כלל אינם מתאמצים ליצור סביבה שתתאים להורים ולילדים שלהם. במדינה שחלק מתרבות הפנאי שלה, במיוחד בסופי שבוע וחופשות, כולל בילוי משפחתי במסעדות ובתי קפה ראוי להתחשב בצרכי הילדים, כלומר,  לדאוג לכיסאות אוכל נקיים. שני כסאות אוכל לא מספיקים לכל המסעדה ולא, לילד שלי לא בא לשבת על שלולית הקטשופ שנמצאת על הכסא זה מספר ימים.


אוכל מותאם לילדים
ברוב המסעדות לא חשבו על קהל היעד נמוך הקומה ולא טורחים להגיש להם צלחות וכוסות פלסטיק (ולירוקים: לשימוש רב פעמי כמובן) בגודל שמתאים לילדים וסכו"ם שמתאים לידים קטנטנות, לחלק להם דפים וצבעים שיעסיקו אותם בזמן ההמתנה לאוכל וכמובן להרחיב את תפריט הילדים מעבר לשילוש הקדוש של שניצל – נקניקיה - המבורגר. בניגוד למה שרבים חושבים, ילדים אוהבים גם אוכל מסוג אחר ואם הוא יוגש בצורה אסתטית ומעוררת תאבון (בדיוק כמו המנות למבוגרים, בהן משקיעים השפים מאמץ רב), יש סיכוי גדול שהם יזללו את האוכל בהנאה רבה.


במסעדות רבות מסרבים לספק ילדים חצי מנה מתפריט "המבוגרים". מדוע שלא יאפשרו לילדים לאכול חצי מנה של פילה דג, פסטה, סטייק בקר, פירה או אורז מוקפץ עם ירקות ? מה, להם לא מגיע לאכול אוכל טעים, מזין ובריא? האם רק בגלל שהם אנשים קטנים הם חייבים להסתפק בנקניקיות מזן נחות ובצ'יפס ש-10 דקות לפני כן עוד שהה במקפיא?
אם נוסיף לזה את העובדה שבמרבית המקומות לא מבצעים את ההזמנה של מנות הילדים לפני ההזמנה של המבוגרים (אתם לא יודעים שכשילדים רעבים הם הופכים לנודניקים פי כמה?!), והעדר שירותים שאינם מותאמים לגובהם של ילדים והיעדר עמדות החתלה והנקה, הרי שמתקבל הרושם שילדים אינם רצויים פה.


ואפשר גם אחרת
יש גם יוצאים מן הכלל, וחבל שאין יותר כמותם. ישנם מעט בתי קפה ומסעדות שהם "ידידותיים לילדים". בעליהם הפנימו את הפוטנציאל הטמון בזאטוטים, ובכרטיס האשראי של הוריהם...  ויצרו מקום שמתאים לבילוי עם ילדים. במקומות אלה מושיבים את הילדים בכיסאות המתאימים לגודלם, נותנים להם את ההרגשה כי הם אורחים רצויים על אף הרעש והבלגן שהם מייצרים, מציעים להם תפריט עשיר הכולל ארוחות בוקר כמו שהם אוהבים (עם דגני בוקר, כמובן) ומבחר מנות המותאמות לחיך הילדים (לא מתובלות מידי, עם הרוטב בצד, שאפשר לאכול עם הידיים...).


כמה יחידי סגולה גם מחלקים לילדים דפים וצבעים בשם טיפוח כישורי הציור שלהם ומתן כמה רגעי חסד ובליסה להורים שלהם. מי שראויים לציון לשבח הם בתי הקפה שהלכו צעד נוסף קדימה ודאגו למגוון אטרקציות עבור הצאצאים: פינות משחק עם מתקנים לילדים, צעצועים, לוח מגנטים עם גירים, בריכות דגים, ארגז חול, ואפילו שעת סיפור והפעלות לילדים. 


אין ספק כי בתי הקפה האטרקטיביים ביותר עבור הילדים והוריהם הם אלו שממוקמים מחוץ לעיר, במושבים, הודות לחצרות המרווחות ולמרחבים המוריקים שמאפשרים לפעוטות ולילדים הגדולים יותר לנשום אוויר נקי, להתרוצץ ולהשתולל בחופשיות ובבטחה, בעוד הוריהם אוכלים בנחת וצופים בהם מהצד.   


אני מודה שכל בית קפה הממוקם מחוץ לעיר, טובל בירוק ומציע אי של שקט-עושה לי טוב על הנשמה. וכשמוסיפים לזה גינה גדולה, ארגז חול עם כלים, נדנדות וערסלים, זה כבר הופך את החוויה למושלמת. היתרון הגדול של בתי קפה ומסעדות הממוקמות בתוך חצר גדולה, טמון בעובדה שהם מתאימים לילדים מכל הגילאים: התינוקות הקטנים מנמנמים בשקט בעגלה הממוקמת בין העצים, לקטנטנים שטרם הולכים ניתן לפרוס שמיכה ולפזר עליה צעצועים והגדולים יותר מוזמנים להתרוצצות בסגנון חופשי על הדשא וחקר הסביבה באופן עצמאי. בין לבין הם מוזמנים לנשנש מהאוכל ולהרגיע את מצפונן של אימותיהם- הרי באנו לאכול, לא?!



רוצים לצאת למסעדה עם הילד? עם קצת הכנה מראש אפשר להפוך את הביקור במסעדה לחוויה מהנה ולא מענה :

• צאו מנקודת הנחה שבילוי עם ילדים בבית קפה או מסעדה שונה מארוחה רומנטית או משיחת בנות רגועה על כוס קפה.
• נסו להסתכל על הסיטואציה דרך עיני הילדים, קבלו את התנהגותם באהבה והבנה ושני הצדדים יצאו מורווחים.
• מומלץ להגיע למסעדות ובתי קפה ידידותיים לילדים.
• מומלץ להזמין לילד אוכל שהוא אוהב במיוחד- זה לא הזמן לחשוף אותו לחוויות קולינריות חדשות. את זה תעשו בבית.
• רצוי להזמין מנות מהירות להכנה ולבקש שיוציאו את המנות של הילדים ברגע שהן מוכנות, גם אם הן יגיעו לפני המנות שלכם.
• אל תסמכו על המסעדה שתספק לילדיכם גירויים- הביאו להם צעצועים, משחקים, דפים וצבעים, שיעסיקו אותו עד שהאוכל יגיע לשולחן.
• אם אתם  הולכים למקום עם חצר, הביאו עמכם שמיכה אותה ניתן יהיה לפרוש על הדשא עבור התינוקות.

 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites