ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


האם מזון פונקציונאלי (מועשר) תורם לבריאותנו?

חלב מועשר בסידן, דגני בוקר בויטמינים, לחמניות לילדים עם ברזל- עד כמה המזונות האלה בריאים יותר לילדינו כפי שמבטיחים לנו בפרסומות? האם שוקו לפעוטות עם מינרלים טוב יותר לבריאות, או שמדובר בהמצאה שיווקית בלבד?


*ענבר בנג'יו, מהנדסת מזון 

מזון פונקציונאלי הינו המגמה החדשנית והמעניינת ביותר, מנקודת מבט מקצועית, בכיווני ההתפתחות של שוק המזון כיום. מזון פונקציונאלי מוגדר כ"מזון עם ערך מוסף", כמימרתו המפורסמת של הרמב"ם, "יהיו מזונותיך תרופותיך". בפועל מדובר בעיקר על מזון המועשר בתוספי מזון מסוגים שונים, בין אם אלו תוספים קונבנציונאליים כמו ויטמינים ומינרלים, סיבים תזונתיים, חומצות שומן, חומצות אמינו או פיטו-כימיקלים (מרכיבים כימיים הבאים מצמחים) ובין אם אלו תוספים אלטרנטיביים כמו מיצויי צמחים.


כיום אפשר למצוא על המדף מבחר עצום של מוצרי מזון ממין זה. חלב מועשר בסידן, יוגורט מועשר בחיידקי ביו, דגני בוקר וחטיפים מועשרים בויטמינים, לחמניות לילדים בתוספת ברזל, ממרחים מועשרים בסיבים, אבקת שוקו לפעוטות מועשרת במינרלים, מבט מהיר במדפי הסופר יגלה לנו עד כמה מפותחת מגמה זו.


לחם לנשים, משקה אנרגיה לספורטאים
ניתן למצוא גם דוגמאות למוצרים פונקציונאליים מורכבים בהרבה כמו לחם מיוחד לספורטאים המספק להם מינרלים נדרשים (מאפית לחם חי) או לחם מיוחד דווקא לנשים המכיל פיטו -אסטרוגנים המקלים על תופעות הורמונליות וחומצה פולית המונעת מומים בעובר (מאפיות אנג'ל). עוד דוגמא פופולארית הם משקאות האנרגיה שהם בעצם מוצרים פונקציונאליים טהורים ואחדים מחטיפי הבריאות שעונים גם הם על הגדרה זו.


קהלי היעד המקובלים ביותר הינם ילדים, נשים, ספורטאים וגילאי הזהב. רוב המוצרים בשוק מותאמים לקהלי יעד אלו. בדרך כלל נמצא מוצרים לילדים בתוספת ויטמינים ומינרלים, מוצרים לנשים בתוספת סיבים תזונתיים לסיוע בשמירה על משקל, המוצרים לספורטאים יתאפיינו בדרך כלל בערכים קלוריים גבוהים לשמירה על רמות אנרגיה גבוהות ותוספת של מינרלים כמו מגנזיום המשפרים ביצועים אתלטיים. פלח השוק המבוגר יותר צורך בדרך כלל מוצרים דלי מלח, שומן וסוכר. המרקם יהיה בדרך כלל רך יותר ונמצא העשרה באנטי-אוקסידנטים או תוספים אלטרנטיביים לטיפול במחלות כרוניות.


פתרון שיווקי יצירתי
 ההזדמנות השיווקית האמיתית הטמונה במוצרים פונקציונאליים היא פילוח השוק בדרכים שונות, פחות קונבנציונאליות. מה דעתכם למשל, על פיתוח מוצרים מיוחדים לנשים בהריון? הרי צורכיהן התזונתיים של נשים בהריון, שונים לחלוטין מאלו של אישה בגיל המעבר או של צעירה בת 20.


מה דעתכם על מוצרי מזון מיוחדים לבני נוער? ילד בן 14 זקוק לתזונה שונה מילד בן 3. או מוצרים מותאמים לגאון מחשבים, שיושב כל היום מול המסך, וזקוק לתזונה שתעודד את יכולת הריכוז והמחשבה שלו? לאשת עסקים עסוקה שאין לה זמן לארוחות מסודרות ועדיין מעוניינת בתזונה מאוזנת ובריאה? לצרכנים שמבלים שעות ארוכות מיומם בעמידה כמו מורים? או דווקא בישיבה כמו נהגים? ומה עם שוק המזון המוצק לתינוקות (שמגוון המוצרים בו דל יחסית בארץ)? מזון לסובלים מבעיות לב? מבעיות עיכול? מזון לשיפור עור הפנים? לשיפור יכולת הראיה?


מזון פונקציונאלי משמש כר נרחב ליצירתיות שיווקית של יצרני המזון, אך מה יש לצרכנים לומר על כך? שני צדדים לסוגיה זו. מחד, קיימת כאן הזדמנות פז גם לצרכן. סוף-סוף ניתן למצוא על המדף מוצרי מזון  התפורים לפי מידה. אין צורך ליטול תוספי מזון יקרים בנוסף למזון, אין צורך ברגשות אשמה על תזונה לא מאוזנת, הזדמנות פז לצרוך מוצר שתוכנן על ידי בעלי מקצוע להתאמה מרבית לצרכים ולרצונות.


מאידך, מגמת המזון הפונקציונאלי מחייבת צורת חשיבה שיווקית ויצרנית שונה. מעבר להתאמת המוצר לפלח השוק הספציפי, על היצרן להבטיח כי המוצר שלו יהיה יעיל ואפקטיבי למטרות שהגדיר ובאופן ברור וחד משמעי, והחשוב ביותר, לוודא כי המוצר אינו עלול לגרום לנזק כלשהו לצרכן בשל רכיבים הסותרים אחד את השני ולהפך. ייצור מזון פונקציונאלי מצריך לא רק ידע טכנולוגי אלא גם ידע תזונאי ורפואי וליווי מקצועי קפדני. תפקיד זה חשוב במיוחד כשמדובר בקהלים רגישים כמו תינוקות או קהלים הסובלים ממחלות כלשהן (לב, סוכרת, בעיות עיכול, אלרגיות שונות וכדומה).


אין מספיק פיקוח
נכון להיום, לא קיימת כל חובת הוכחה על היצרן. מעבר לרשימה של הצהרות בריאותיות כלליות שמשרד הבריאות מתיר לרשום על האריזה, אין חובת הוכחה כי המוצר אכן מסייע בהרזיה, מוריד לחץ דם או משפר את ביצועי הספורטאי. אין חובת עריכת ניסיונות קליניים או אחרים להוכחת יעילות המוצר או עדות אחרת לרמת האפקטיביות שלו.


נכון להיום, אין כל עדויות לרמת ספיגת הויטמינים, המצויים בחטיפים לילדים למשל, בדם. מספיקה בדיקה בדבר ריכוז התוספים שהוספו למוצר לפני התהליך. יצרנים אמינים יבצעו בדיקות המוודאות את רמת התוספים במוצר הסופי, אך עריכת ניסויים סמי-רפואיים שיבדקו את יעילות המוצר אצל קהל היעד היא מעבר להישג ידם של הרוב המכריע של היצרנים.


היות ומזון פונקציונאלי נע על הגבול שבין מזון לתרופה, אולי זה הזמן לחשיבה אחרת. שיתוף פעולה בין יצרני המזון, לבין דיאטנים ותזונאים, בין משרד הבריאות לבין הרשויות הצרכניות בנושאים קריטיים אלה יכול להביא לכולנו רק טוב.

 


*ענבר בנג'יו היא מהנדסת מזון, המעניקה ייעוץ למפעלי מזון וחברות בנושאי טכנולוגיה, פיתוח מוצרים, מוצרי בריאות ואיכות.   http://www.bengio.co.il/inbar/index.htm

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites