ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


על החינוך ביתי או, אמא, מתי יש בוחן פתע?
בעוד מרבית ההורים מכתתים רגליהם בחודשי פברואר-מרץ בין גן אחד למשנהו, יש הורים שיושבים בבית בשקט. זה לא שאין להם ילדים בגיל גן או בית ספר. הם פשוט החליטו לקחת את חינוך הילדים לאפיקים אחרים. נטשו את מערכת החינוך ובחרו להעניק לילדים השכלה בלתי פורמאלית.
איילה פפירני-יניב

מהות הביתיות


החינוך הביתי מסמן את המשפחה והבית כמקום לימוד עיקרי. באוסטרליה וארה"ב, למשל, התפתחה התופעה בעיקר בשל המרחק הפיזי המהווים מכשול טכני. יש אוכלוסיה שדרך זו באה לה מכורח, כמו ילדים המרותקים למיטתם עקב בעיות פיזיולוגיות. במקרים כאלו מתקיימת תוכנית לימודים מונחית המועברת בשלט רחוק. וישנו זרם נוסף בתחום שאינו מאמין בתוכנית מונחית. חלק מההורים השייכים לזרם זה מונע ממקום של אכזבה ממערכת החינוך, שרואה אותה כמשהו מזיק, חוסר נגישותו של המורה להתבוננות מעמיקה בפרט וניגש לנושא זה כברירת מחדל. 

אבל רבים מהם מונעים על ידי גישה פילוסופית שרואה את הילד כמשהו הוליסטי. גם כאן יש שיטות שונות כמו מונטסורי המשלבת ארגון וסדר עם למידה חופשית, למידת חקר העובדת על הדרך לגילוי מענה לשאלות, הוראה אינדיאנית ואחרות. אבל האמונה הבסיסית זהה:  יצר הסקרנות האנושי והפעילות הספונטנית הם שיובילו את הילד לרכישת ידע בקצב האינדוודואלי שלו.


חיבוק דובי


מדינת ישראל הכירה בחינוך הביתי ב-1994, אך זמן רב נאלצו המאמינים בה לעבור מדורי דרישות מוגזמות. בינהם: הכרה בבעיה חמורה כבעיה נפשית שיש לילד, דרישה להגשת תוכנית לימודים מפורטת והוכחה בסוף השנה כי בוצעו ועוד.
רק ב-2006 זכה החינוך החופשי לניצחון- מה, לאחר פרסום חוזר מנכ"ל שמאפשר חינוך ביתי בסוג של אינטרפטציה אישית.
עדיין, משרד החינוך דורש מההורים שבחרו בשיטה לקבל אישור פטור מחוק לימוד חובה ואישור ללימוד ביתי מדי שנה. הארכת תוקף האישור על ידי וועדה, מותנית בקבלת דוחות המעקב התקופתיים בהתאם ללוח זמנים ובדיקת תוצרי הלמידה בביקור אישי. לפי חוזרי מנכ"ל  משרד החינוך, עמדת מערכת החינוך בישראל היא שמקומם של תלמידים בגיל חינוך חובה הוא במסגרות הלימוד הממוסדות. כמובן שהדאגה העיקרית היא לילד והבקשה היא לוודא שיקבל חינוך ראוי. כזה שיאפשר לו תפקוד אישי וחברתי נורמטיבי גם בבגרותו. המשרד מאפשר קיום קשר בין הילד לבין בית הספר שבו הוא אמור היה ללמוד לצורך קבלת שירותים כגון שימוש בספרייה או במרכז המשאבים, אפשרות להשתתף בפעילויות חברתיות ומבקש שההורים ידאגו לנושא הבריאותי.


למה כן


נונה להבי, יועצת חינוכית בהתמחות לגיל הרך, מפקחת מעונות יום ויועצת פדגוגית,  טוענת כי כל המחקרים הכי עדכניים, שבדקו תלמידים מהמערכת הנורמטיבית מול ילדי הלמידה מרחוק גילו השגים ברורים לטובת האחרונים. עידן הטכנולוגיה שיצר אוטודידקטיה, גרם לכך שלא חייבים להיות נוכחים. להיפך, ילדים שלא למדו במסגרת הרגילה גילו כישורי חקר וגילוי. "כשמלמדים בגישה זורמת, צומחים ילדים עצמאיים הלומדים מרצון. בכלל, גנים ומשפחתונים עד גיל 4 הם לא מחוייבי מציאות".

המאמינים האדוקים ימנו יתרונות נוספים, בינם חיי משפחה רגועים ללא לחצי בית הספר, שליטה בסוג החברה, פנאי לעסוק במה שהלב אוהב, אפשרות לצאת החוצה ולהפעיל את הגוף. אבל אין ספק כי האפשרות להצמד לקצב האישי של הילד, תוך התבוננות וקשב מלא לצרכיו, מסייעת במקרים נוספים כמו ליקויי למידה.
אלו, נוצרים ומתגברים במקום בו מופעלים עליהם לחץ, שיפוט, ציפיות, דיכוי הדרך האישית, כפיית מוטוריקה ספציפית. התווית המוצמדת אליהם מעוררת רגשי אשמה ועלולה להדרדר לבעיה נפשית. בחינוך ביתי אין אילוצים שכאלו ולכן גם אין צורך לקבל את ההנחות לגבי קצב התפתחות אחיד ודרך לימוד אחידה. ההבדלים האישיים בלמידה אינם מסומנים או הופכים לליקויים.
ודרך אגב, אנשים מוכשרים ומפורסמים חונכו על ברכי השיטה. בינהם האנס כריסטיאן אנדרסון, פרנקלין רוזוולט ואייזק שטרן.


למה לא


לא לכל אחד מתאים להיות הורה ב100% תפוסה, יש אנשים שזקוקים לזמן חופשי בכדי להרגיש משמעות נוספת. סיבה כלכלית וצורך לצאת לעבודה הוא שיקול מרכזי ושליחת ילדים לבית הספר נועדה גם להקניית ידע מוסף, ערכים והבנה בהמצאות בחברה.
מעבר לכך, ההורה גם הוא מגיע עם עולם משלו ועשוי להכניס חוסר אובייקטיביות כמו רגשות ומאווים. לטוב ולרע. הילד יכול לחוש שתפיסת העולם הזו צרה לו. למרות ש"ילד נורמטיבי יתמודד עם זאת טוב כמו שהיה מתמודד במערכת הרגילה. הוא יציג פשוט כמיהה, כמו לראות חברים או שאם ירצה ללמוד משהו נוסף כמו נגינה, יוכל לקבל מורה שייתן לו את מה שההורה אינו יכול לספק." כפי שטוענת נונה.
לעיתים דווקא החינוך הקונוונציונאלי מוציא מילד משהו שבבית היה חסום .נונה להבי מספרת על בנה, שבגיל חמש סירב לניסיונותיה ללמדו קריאה. נונה החליטה לא לאלץ אותו ואכן הסתבר שכנראה בבית רצה להיות ילד ולא תלמיד. כי מרגע שנכנס למערכת החינוך התגלה כמחונן. דווקא המסגרת, לא רק הלימודים, גם החיברות, היתה חשובה להשגיו הלימודיים. הוא התגלה כאוטודידקט ומנהיג.


דוגמא אישית


שגית ושביט לב, המתגוררים בכפר-מנחם, מגדלים את ארבעת ילדיהם בין גילאי 9-2 לפי שיטת החינוך הביתי. שני  הגדולים עוד הספיקו לטעום מעט ממערכת החינוך המוכרת לפני שחזרו הביתה.
ההחלטה נפלה לאחר שראו איך הילדה, כלשונם "נכבית". הם הבינו שזה מה שהכי נכון לילדים ולמשפחה. השינוי לא היה קל.
"לוקח בערך שנה עד שמשתחררים מהרגלי מערכת החינוך. מהדפוס של "אני צריך שיגידו לי מה לעשות עכשיו, במה להתעניין, לשחק".

הם ילדים. אנחנו לא אמורים להגיד להם מה צריך לעשות?

"ממש לא. פה יש את החופש לגלות סקרנות, לעשות מה שבאמת רוצים ובוחרים. אפילו שעמום הוא משהו שאנחנו זקוקים לו. אם ילד שוכב על המיטה ובוהה, הוא כנראה צריך את זה לעבד דברים שקרו לו ,רגשות."

את לא מוצאת עצמך כל הזמן מפרידה, מתווכת?

"יש מי שאינו מבין שאני לא מתמרנת. אני פשוט נמצאת שם לתמוך בהם כשהם צריכים. אני מאמינה שזהו התפקיד הכי חשוב שלי. שימי לב שאחים שלא רבים לפעמים, אינם משחקים יחד."

הלמידה בבית מתרחשת מתוך תוכנית מובנית?

"לא. ילדים הם יצורים סקרניים, פתוחים. הם לומדים מהכל ,תוך כדי התנסות. אנחנו חשופים לשלטים, מספרים, עיתונים, אנגלית. קוראים סיפורי התנ"ך, יש חוברות. כשהם מבקשים ללמוד, אני מסבירה להם. אפילו חשבון אפשר ללמוד מלחלק עוגה."

את לא חוששת שייחסר להם ידע בכימיה, למשל?

"גם ילדים שלומדים בבית הספר כימיה, לא תמיד יודעים. לבסיס הם מגיעים ואני סומכת עליהם ומאמינה שבבגרותם יוכלו ללמוד כל דבר שירצו בו. לא חייבים ללמוד 12 שנים בכדי להשיג תעודת בגרות. אפשר ללמוד תוך שנתיים באקסטרני או לעשות תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אין לכם ממש מסגרת, המומלצת על ידי פסיכולוגים לתחושת ביטחון.

"עצם זה שהם בבית – זה כבר הבטחון שלהם. אני מסבירה להם מה אנחנו הולכים לעשות והם יודעים מה מצופה מהם. למשל פעמיים ביום אנחנו מסדרים ביחד את הבית ויש למשל, תורנות עריכת שולחן.

רגעי משבר שלך?

"קורה, אבל האמונה שזה לעצמי ולנו הבחירה הנכונה ביותר נותנת את הכוחות לעבור את זה.

 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites