ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


ילדים דו-לשוניים: דו יו ספיק עברית? - חלק א'

לא קל להיות ילדים דו-לשוניים. בבית מדברים שפה אחת, בגן מדברים שפה אחרת. אבל לגדול בבית דו-לשוני יש יתרונות העולים על החסרונות, כמו למשל רכישה של שתי שפות אם. איך הילדים הדו-לשוניים  לומדים לדבר ומה עושה להם כפל השפה?  

שבי רוזנפלד

לפני כמה זמן הוזמנתי למפגש גדול של חברים עם ילדים. פגשתי שם זוג שאני מכירה כבר כמה שנים, ישראלים לגמרי. היא, ירושלמית במקור, שהתה בילדותה כמה שנים בשליחות בארה"ב ושפת האם שלה היא אנגלית. להפתעתי הרבה, כמו עולה חדשה לגמרי, היא דיברה עם שלושת ילדיה כל הזמן רק באנגלית, והם ענו לה בעברית. הנוכחות של המשפחה הזאת בלטה מאוד וכולם מסביבה הרימו גבה.


הסיפור הזה, שהוא נדיר למדי, מעיד במשהו על כמיהתה של החברה הישראלית לשפה האנגלית ולמה שעומד מאחוריה. האנגלית היא דלת לעולם הגדול שבחוץ. אנגלית היא סטייל. אבל דווקא הזוגות המעורבים באמת לא תמיד מוצאים את הדרך לגדל ילדים דו לשוניים וזה קשור באופן הדוק לאופן שבו הם קולטים את עצמם כזרים והרצון שלהם, אם כבר החליטו לחיות פה, להפוך לישראלים אמיתיים. אז מה ההמלצות בנושא הזה, איך שפה שנייה נקלטת ואיך בדיוק החברה שלנו בארץ מתייחסת אל הדו לשוניים?


קליטה טבעית


ענת הורה, חוקרת בתחום קליטת שפה בחוג לפסיכולוגיה בלשנית באוניברסיטת ת"א, טוענת שהמחקר היום עושה הפרדה ברורה בין קליטת שפת-אם באופן טבעי לבין רכישת שפה. לדבריה "כל תינוק נולד עם האינסטינקט והיכולת הקוגניטיבית לקלוט את שפת האם שבסביבתה הוא נמצא באופן טבעי, בדיוק כפי שהוא לומד ללכת".


"עד גיל שנתיים וחצי הילד לומד מילים חדשות ומרכיב משפטים והתהליך מתבצע בהדרגה עד גילאי 6-7. במשפחות מעורבות שבהן יש שתי שפות-אם, הילד יכול לקלוט בו זמנית את שתי השפות. יותר מזה, ילד יכול לקלוט עד 3 שפות-אם בו זמנית באופן טבעי, ומה שמדהים הוא שהילד יודע באופן טבעי עם מי לדבר באיזו שפה", מסבירה הורה, "כדי שזה יקרה צריך לשמור על עקביות: לדוגמא שהאם תדבר איתו כל הזמן רק בשפת-האם שלה והאב רק בשפת-האם שלו".


הקליטה הטבעית של השפה מתחזקת ככל שהחשיפה לשפה גדולה יותר – ספרים, משחקים ושיתוף אקטיבי של הילד בכל אלו. מהבחינה הזאת חשוב להדגיש את ההבדל בין רכישת שפה ולימוד אקטיבי של השפה. השפות השונות נקלטות ע"י הילד רק אם ההורים מדברים את השפה באופן טבעי וזו השפה שהכי נוח להם לדבר בה. ישנן משפחות ישראליות שרוצות להנחיל לילדיהם שפה נוספת ולנסות לדבר עם הילדים אנגלית חלק מהזמן -  זו אינה תופעה מזיקה אך גם לא אפקטיבית. הרצף והעקביות שנובעים מתוך צורך טבעי הם תנאי חשוב לקליטה הטבעית של הילד.


"לימוד מונחה של שפה שנייה מתרחש באפקטיביות הרבה ביותר סביב גיל 8", מסבירה הורה,  "הסיפור על האם הירושלמית מעניין כי הוא נמצא בדיוק על קו התפר. לאם ישנן שתי שפות-אם. היא שולטת באופן טבעי בעברית מאחר וחיה את רוב חייה בעברית והיא חיה בישראל, לכן טבעי היה שתדבר עם ילדיה בעברית, אך היא החליטה לעשות מהלך יזום של אנגלית בבית, שפה שהיא שולטת בה גם כשפת-אם והיא עקבית בהחלטה הזו. במקרה נדיר זה, זה יכול לעבוד".


פסיכולוגיית הקליטה בארץ


דווקא לזרים קשה לפעמים להתעקש על הנחלת שפת-האם שלהם לילדים וזה נובע לא מעט מפסיכולוגיית הקליטה שלהם עצמם.   


ז'רום, עולה ותיק מצרפת, ולילית, רמת שרונית במקור,  הכירו לפני 14 שנה, ומאז חיו רק בישראל. יש להם שני ילדים בגילאי 5 ושנתיים וחצי. ז'רום, בעל סטודיו למולטימדיה, מדבר עברית שוטפת מקושטת במבטא צרפתי עדין. לילית יודעת צרפתית שטחית בלבד והשניים מדברים ביניהם רק עברית. כשנולד ליאם עלתה שאלת הקניית השפה הצרפתית לילדים. ז'רום מספר, "האמת, זה לא היה לי מספיק חשוב. הבית שלנו מתנהל בעברית ולעבוד איתו על צרפתית מינקות, כשללילית זה לא בא באופן טבעי, נראה קצת מאולץ. אבל בגלל שאני בכל זאת צרפתי, התחלתי  לדבר איתו לפעמים, לא בצורה מאסיבית מידי. היום, כשאנחנו מגיעים לפאריס לבקר את הוריי הוא מבין די הרבה, ואם הוא היה נשאר שם כמה שבועות הוא היה קולט את השפה לגמרי".


לילית מחזקת את דעתו של ז'רום, "אני חושבת שהכל נובע מהעובדה שז'רום לא ממש רצה. הקליטה המעולה שלו בארץ וההתערות המקצועית שלו כאן בתל אביב באה רבות בזכות העברית החזקה שלו. כשהוא הגיע לארץ הוא מיד נכנס לאולפן וקלט מהר מאוד את השפה. אני חושבת שהוא מרגיש שאם הוא ייתן לצרפתית להשתלט לו יותר מידי על החיים, יתייחסו אליו כמו אל נטע זר – "הצרפתי". אני לא יכולה לדמיין מצב שבו הוא יבחר לדבר עם ליאם בצרפתית בגן שעשועים. זה מנוגד לגמרי להשתרשות שלו בארץ. ובכל זאת, בגיל 3 ניסינו להתעסק בזה יותר, אבל ליאם לא ממש רצה. הילדים רוצים להיות כמו כולם. שפה זרה בבית גורמת להם להרגיש שונים, נבדלים, ולא רצינו לתת לו את ההרגשה הזאת. היום, כשהוא קצת יותר גדול, הוא דווקא יותר מוכן, מסתקרן, מבין שיש בזה משהו מדליק, מיוחד. בכל מקרה זה דורש מאיתנו מאמץ ולא תמיד אנחנו מספיקים להתעסק בזה. אבל למרות חוסר ההשקעה שלנו בנושא, ברור לי שלילדים שלי יש איזשהו בסיס של השפה. יש להם אבא צרפתי, וזה בגנים".



 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites