ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


ילדים דו-לשוניים: דו יו ספיק עברית? - חלק ב'
לא קל להיות ילד דו לשוני. מחקרים מראים שבדרך כלל התפתחות הלשון של דו-לשוניים איטית יותר מילדים שרוכשים לשון אחת, כי יש להם יותר חומר לקלוט ולעבד. אבל עם הקושי באים גם הפיצויים והם רבים.
שבי רוזנפלד

קשיי שפה של ההורים


אין ספק שהשפה השנייה נקלטת אצל הילדים באופן הכי טבעי כשזה צורך אמיתי. פטרישיה הורוביץ גרה שנים רבות בארץ, אך לא הצליחה לקלוט את השפה ומדברת צרפתית עם שבבי עברית. עם ארבעת ילדיה היא מדברת צרפתית, והם עונים לה בחצי עברית חצי צרפתית, ויודעים צרפתית מצוין. בשל הכורח שלהם לתקשר איתה, הם למדו את השפה באופן טבעי, כחלק ישיר מההישרדות שלהם והיא טבועה אצלם ברמה הגבוהה ביותר.


מייק ודפי ברגמן עלו לארץ מקנדה לפני 5 שנים. ההורים של דפי הם ישראלים במקור שירדו מהארץ לפני שנים ונשארו בקנדה ושפת האם שלהם היא עברית. האחיות הגדולות שלה חזרו לארץ כבוגרות ושפת האם שלהן היא גם עברית. דפי היא היחידה במשפחה עם שפת-אם אנגלית, מאחר ואת רוב חייה חיה בקנדה, עבדה באנגלית וחבריה הם כמעט ורק דוברי אנגלית. מייק בא ממשפחה קנדית וכשהגיע לישראל למד עברית באולפן. העברית שלו טובה אך לא מספיק מתוחכמת לדבריו. השניים הכירו בארץ דווקא בקורס ללימודי עברית ומדברים ביניהם אנגלית בלבד. לפני שנה וחצי נולדה התינוקת אלה והתחילה לדבר ולקלוט את השפה כבר בגיל שנה.


מייק מספר, "אלה התחילה מהר מאוד לקלוט את שפת האם שלה, אנגלית, והיום היא אפילו סופרת עד 10. לפני כמה חודשים נכנסה לגן והיום היא אומרת גם מילים בעברית. אני מאמין שבזכות הסביבה הקרובה שלה העברית תשתלט. לאט לאט יהיו לנו יותר חברים דוברי עברית בגלל הגן והחברים החדשים. הדבר היחיד שאני מפחד ממנו הוא שבגלל שהעברית שלי היא לא עשירה במיוחד, וגם התרבות המקומית לא טמועה בי, יכול להיות שהעברית שהיא תקבל מהבית לא תהיה עשירה מספיק מבחינת דימויים, עושר לשוני וחבל לי, כי הקליטה שלה מדהימה. אבל אני בטוח שהכל יסתדר והיא תהיה מבריקה בשתי השפות". 


ענת הורה רגועה לגבי סיכוייה של אלה להשתלב בעברית, "אני בטוחה שזה יסתדר. היא תקלוט את השפה כמו שצריך במסגרות מחוץ לבית. ילד בדרך כלל מחקה את מה שהוא רואה בבית ונחשף לאווירה שהוא קולט: אם יש עיתונים, ספרים, תוכניות טלוויזיה טובות, הוא מושפע מהם. אם הם יקריאו לה ספרים והיא תראה אותם קוראת, אין ספק שהשפה שלה תיעשה עשירה יותר. תמיד מצחיקים אותי הורים שכל הזמן לוחצים על הילד שלהם לקרוא, כשהוא מעולם לא ראה אותם מחזיקים ספר ביד. כבר עשרים שנה הם לא קראו ספר. זה לא עובד ככה. אבל מה שהכי חשוב להדגיש הוא שההורה צריך לדבר עם הילדים בשפה שהוא שולט בה היטב ומרגיש נוח, הילד כבר יתאים את עצמו".


להיות ילד דו לשוני


לא קל להיות ילד דו לשוני. מחקרים מראים שבדרך כלל התפתחות הלשון של דו-לשוניים איטית יותר מילדים שרוכשים לשון אחת, כי יש להם יותר חומר לקלוט ולעבד. אבל עם הקושי באים גם הפיצויים והם רבים: לילדים דו לשוניים יש יכולות קוגניטיביות הרבה יותר גבוהות. הם מודעים לכך שאנשים יכולים לבטא רעיון אחד בכמה דרכים ויש להם גמישות ביכולת ללמוד דקדוק של שפה נוספת, או דרכי ביטוי של צלילים חדשים. הם לומדים לעשות מעברים מהירים בין שפה לשפה, דבר שמפתח את היכולת האינטלקטואלית שלהם. הם גם אנשים פתוחים יותר, בעלי יכולת לקבל שונות. כמו כן נמצא במחקרים שהידע שילדים רוכשים בשפת האם מועבר גם לשפה השנייה ומהווה תשתית איתנה להתפתחות הלשונית והמחשבתית שלהם. ילדים שישמרו את שפת הוריהם יוכלו להיות בקשרים הדוקים יותר עם קרובי משפחה, כגון סבים וסבתות, שלא עלו לארץ, או שלא למדו עברית.


הפוליטיקה של השפות


ישראל היא קיבוץ גלויות של שפות שונות, ומסתבר שלפופולאריות של השפה והתרבות שמאחוריה יש השפעה רבה על הנחלת השפות הזרות לדורות הבאים. מייק ברגמן הקנדי טוען שלישראלים יש קטע רגשי מיוחד עם השפה האנגלית. הם ממש מעריצים אותה. לפעמים הוא מתקשר להזמין מקום במסעדה פופולארית ומציג את עצמו כדוקטור ברגמן באנגלית, מיד יש שולחן בשבילו. "אמריקאים מעוררים עניין גדול בארץ ומסתכלים עליהם כאל משהו גבוה, אינטלקטואלי", אומר ברגמן, "מצד שני הישראלים תמיד חושבים שאפשר לעבוד עלינו. בגן של הבת שלי ההורים כל הזמן מתעניינים בנו באופן מיוחד, אפילו מחטטים. הם שואלים שאלות שבאמריקה בחיים לא היו שואלים. הם חושבים שבגלל שאנחנו אמריקאים אפשר לעבוד עלינו ואומרים לנו משפטים כמו: 'כמה לוקחים מכם שכר דירה? וואו, עובדים עליכם'".


הרוסית למשל היא שפה שנחשבת בארץ פחות אליטיסטית. ילדים רוסים רבים מדברים רוסית, כי ההורים שלהם לא קלטו מספיק את העברית, וגם בגלל שהם רוצים לשמר את התרבות הרוסית שלהם. התופעה מזאת מקשה לעיתים על הקליטה שלהם בארץ ומבודדת את הקהילה שלהם. אבל עם השנים ועם הקליטה המאסיבית של הילדים במסגרות הלימוד הישראלים, ועברית תשתרש חזק יותר.


גלדיס ונלסון הם זוג שהגיע לתל אביב מארגנטינה. למרות העברית המצוינת שלהם (עם קצת מבטא) וההתערות החברתית המעולה בשכונה (היא ביססה את עצמה כעוזרת גננת מבוקשת במיוחד והיום בעלת משפחתון משלה), הם עדיין מדברים ספרדית ביניהם. הם גם קשורים מאוד לקהילה של משפחה ומכרים יוצאי ארגנטינה ומדברים איתם בספרדית. השיחות של גלדיס עם אימה, שעוזרת לה במשפחתון, מתנהלות בספרדית בלבד. גיא, הבן הגדול (היום בן 8), גדל בבית על ברכי הספרדית אבל הוא לא מדבר בה. נלסון: "ניסינו ללמד אותו אבל הוא ממש התנגד. זה לא אנגלית. ספרדית היא שפה של עובדים זרים, של דרום אמריקאים שהחברה הישראלית מסתכלת עליהם קצת בעליונות. הוא לא רצה להיות שונה והתנגד בתוקף. לאט לאט, עם עליית הפופולאריות של הטלנובלות הלטיניות בארץ, וכמה בנות דודה שלו שהתחילו להיות יותר פתוחות לשפה, הוא נפתח קצת. היום הוא ברמה שבה הוא מבין הכל ומדבר קצת. הוא יידע ספרדית. אני בטוח. זה חלק מאיתנו אז זה חלק ממנו".


הקוריוז הגדול ביותר בנושא הזה הוא התופעה שמתרחשת בשנתיים האחרונות בניו יורק. אנשים לוקחים לילדיהם מטפלות סיניות כדי שינחילו להם את הסינית מינקות, כי סין זה הדבר הבא. לא בטוח שזה ממש יצליח להם... תארו לכם איך החיים שלנו היו נראים אם היינו יודעים ערבית. זה קצת יותר רלוונטי, לא?

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites