ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


הפרעות שינה בתינוקות וילדים
הילד לא ישן טוב בלילה? זו לא גזירה שחייבים להשלים עימה. אפשר ורצוי לאבחן את הגורם לבעיה ולטפל בה, כדי להעניק איכות חיים ושינה טובה יותר לילדים, וגם להורים שלהם.
פרופ' יעקב סיוון, מנהל מכון ריאות וטיפול נמרץ ילדים, המרכז להפרעות שינה

הפרעות שינה בילדים ותינוקות זו אומנם תופעה נפוצה, אך לא חייבים להשלים עימה. כיום ניתן לאתר במדויק את הגורם לבעיה במסגרת מעבדת שינה מתקדמת – דוגמת זו המצויה במרכז להפרעות שינה בילדים בבי"ח "דנה". האבחון המדויק מאפשר התאמת הטיפול המיטבי לילד, שיבטיח שנת לילה יעילה.


חשוב לציין, שהתעלמות מהתופעה והמתנה "עד שהיא תחלוף" לא תמיד מומלצת, זאת מאחר שלשנת לילה יעילה חשיבות גבוהה עבור הילד (וכן, גם עבור הוריו). שינה לא יעילה עלולה לפגוע בתפקוד הילד במשך היום ולהשפיע על התנהגותו, הישגיו ויכולת הביצוע שלו. ממחקרים עולה כי תסמונת הפרעת השינה אצל ילדים, בעיקר אם היא ממושכת ולא מטופלת, עלולה לגרום נזקים ובכלל זה: הפרעה בריכוז, פגיעה ביכולת הקשב, אי שקט, פגיעה בזיכרון, ציונים נמוכים במבחני אינטליגנציה, הישגים נמוכים בלימודים וכן הפרעות התנהגות דומות שאופייניות לילדים עם תסמונת של הפרעת למידה וקשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, התנהגות אגרסיבית ומגוון לקויות למידה.


סוגי הפרעות שינה השכיחים בילדים


קבוצת הפארסומניות


דיבור וצעקות מתוך שינה, הליכה בשינה, תנועות רגליים פתאומיות, התכווצויות שרירים וחלומות בלהות.


הליכה בשינה- תופעה המתבטאת החל מיציאה מהמיטה ושיטוט בבית, דרך אכילה ושתייה ועד יציאה מהבית מתוך שינה. התופעה שכיחה בעיקר מגיל 4. ברוב המקרים התופעה חולפת מעצמה עם הגיל והמשמעות העיקרית היא הסיכון לחבלות מנפילות, או התקלות בחפצים חדים או בדלתות וזכוכית. תופעה זו מחייבת לעיתים נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים בבית לשם ביטחון הילד.


ביעותי לילה – תופעה המתבטאת בהתעוררות הילד בצעקות או בבכי מבלי שהוא מודע לכך ואף אינו זוכר את האירוע בבוקר. תופעה דומה לזו, אך שונה מבחינת התהליך במוח והמשמעות, היא התעוררות מחלומות בלהות. בתופעה זו הילד נמצא בהכרה ואף זוכר את האירוע בבוקר למחרת.


דיבור בשינה – תופעה שכיחה, המתרחשת בקרב 10% מהילדים.


יש לציין כי רוב התופעות מקבוצת הפארסומניות חולפות עם הגיל ללא טיפול, ורק במיעוט המקרים יש צורך בתרופות. 


קבוצת הדיסומניות


הפרעה בכמות השינה ובכלל זה הפרעה בהרדמות, או ביכולת לישון רצוף, או להפך: ישנוניות / עייפות יתר.


נרקולפסיה – דוגמה למצב קיצוני של ישנוניות ונפילה פתאומית ובלתי נשלטת לשינה למשך שעות רבות ביממה, זאת כתוצאה מהפרעות בשעון הביולוגי. במצב נורמאלי מתפקד הגוף על פי שעון ביולוגי, המותאם לשעות האור והחושך. כולנו מכירים את תופעת היעפת – "ג'ט לג", כאשר השעון הביולוגי הפנימי עלול להיות מוסט, למשל לאחר טיסה טרנסאטלנטית. דבר דומה מתרחש אצל עובדי משמרות לילה, ואלה מצבים נורמאליים וחולפים. אך קיימת הפרעת שינה שבה השעון הביולוגי הפנימי מוסט מעצמו – לדוגמה ילדים שעבורם שעה אחת, או שתיים לפנות בוקר היא כמו תשע בערב והם אינם מסוגלים להירדם לפני כן. את הילדים האלה אף קשה להעיר בבוקר, מפני שלגביהם השכמה ב- 10 בבוקר מקבילה ל- 7 בבוקר אצל ילד אחר. קיים גם מצב הפוך של ילדים אשר הולכים לישון מאוד מוקדם, בסביבות 18:00-19:00 בערב ומשכימים ב- 4-5 בבוקר. אצל ילדים אלה השעון הביולוגי מוסט קדימה. מצב זה ניתן לטיפול במספר דרכים, ביניהן חשיפה לאור ומתן הורמון המלטונין, המסנכרן את השעון הביולוגי.


הפרעות נשימה בשינה – מצב של שינה מועד לאירועים של נשימה מופחתת עד כדי דום נשימה. אחת התסמונות הבולטות בקבוצה זו של הפרעות הינה תסמונת דום-נשימה חסימתי בשינה. תסמונת זו שכיחה בעיקר בגילאי 3-7. הגורם העיקרי לה הוא חסימה של מעבר האוויר באזור האף האחורי והלוע ע"י שקדים ואדנואידים מוגדלים ("שקד שלישי", "פוליפ"). התופעה קיימת גם בתינוקות, הסובלים מלקויים במבנה הפנים.


בקבוצות הסיכון לדום נשימה בשינה נכללים גם ילדים עם הפרעות נוירולוגיות ומתח שרירים נמוך וכן ילדים הסובלים מהשמנה.


חשוב לציין, כי שינה נורמאלית מורכבת ממספר שלבים, אשר בהעדרם בסדר ובכמות הדרושה השינה אינה תקינה ועלולה, כאמור, לגרום נזק. בילדים הסובלים מתסמונת דום נשימה בעת השינה משתבש מבנה השינה. חלק משלבי השינה הנורמאליים מצטמצמים מתחת למינימום הכרחי לשינה בריאה ואף נעלמים. יעילות השינה של ילדים עם דום נשימה פגומה וכך ייתכן שילד "הישן" לכאורה 10 שעות, יישן למעשה 5 שעות בלבד (באופן תקין) ובשאר הזמן ישן שינה בדרגה שטחית עם יקיצות מרובות מבלי להיות מודע להן. תופעה זו פוגעת בתפקודו של הילד במהלך היום.


נחירות היא התופעה הבולטת אצל ילדים הסובלים מהתסמונת, אולם לא כל ילד נוחר סובל מדום נשימה בשינה. 8% - 10% מהילדים הבריאים נוחרים אבל רק 2% - 3% סובלים מתסמונת דום נשימה בשינה. לכן, חשוב להבחין בין נחירות "נורמליות", לבין נחירות המבטאות חסימה של דרכי הנשימה בשינה ודום נשימה. הביטוי של דום נשימה בשינה כולל בנוסף לנחירות: שינה עם פה פתוח, נשימה דרך הפה, נשימה מאומצת בשינה וקטעים של עצירת נשימה. בדרגתה הקשה של התסמונת מתאמץ הילד לנשום וכתוצאה מכך מרבה להזיע. הילד אף נוטה לזוז ולהתנועע מתוך שינה ומתעורר לעיתים תכופות והשינה איננה מהווה מנוחה אמיתית בשבילו. אצל ילדים קטנים ותינוקות תסמונת דום נשימה בשינה עלולה לגרום להפרעה בגדילה ובהתפתחות, ובמקרים קיצוניים נזק ללב. הטיפול העיקרי בתופעה זו הוא כירורגי, אך אינו נעדר סיכוים. לכן, ההחלטה אם לנתח ילד טעונה שיקול דעת מעמיק, אבחון מדויק וממצאים ברורים.


הבעיה העיקרית באבחון תסמונת זו היא שבזמן ערות נראים הילדים בריאים לחלוטין, כך שבבדיקה במרפאת הרופא קשה מאוד לאבחן אותה ולעמוד על מידת חומרתה. עצם עובדת היות הילד נוחר בשינה איננה מספיקה לקביעת אבחון מדויק (כאמור, לא כל ילד נוחר סובל מדום נשימה בשינה). לכן, מומלץ לעבור בדיקה מקיפה במעבדת שינה, המסייעת גם בהערכת חומרת הבעיה ובהתאמת הטיפול היעיל ביותר.


 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites