ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


עוברים לדירה חדשה

מעבר דירה זה לא רק שינוי כתובת. בשביל הילד זה עולם ומלואו- החדר שלו משתנה, הסביבה המוכרת משנה פניה והילדים בכיתה החדשה הם זרים מוחלטים. איך להקל על המעבר ?
שחר בן פורת

במהלך השנים נדרשת כמעט כל משפחה לשנות את מקום המגורים שלה, אם בעקבות התרחבות התא המשפחתי, אם בעקבות שינוי במקום העבודה של ההורים ועוד. אבל מעבר דירה הוא תהליך משמעותי מאוד בחיי הילד. 


"בעיניים של הילד מדובר בהרבה שינויים – חדר אחר, בית אחר, רחוב אחר, גן או בית ספר אחרים, גננת או מורה חדשים, סביבת חברית", אומרת ד"ר נטלה בן דניאל, פסיכיאטרית לגיל הרך, "ההתמודדות עם השינוי תלויה בהרבה גורמים. קודם כל האופי של הילד, כשאחד הפרמטרים הא מידת הסתגלנות, עד כמה קל או קשה לילד להתמודד עם סיטואציה זרה. אם הילד בעל אופי סתגלן יותר, הוא יוכל להתמודד ביתר קלות עם מצבים חדשים ושינויים, כי הוא מטבעו סתגלן. דבר שני זה הגיל של הילד. עד כמה יש לו ניסיון בהתמודדות עם שינויים, עד כמה הוא התנסה בחוויות הללו, איך הוא התמודד איתן בעבר, איך תמכו ועזרו לו להתמודד איתן".


התמודדות עם המעבר

לדברי בן דניאל עד גיל 3 לערך הילדים תופסים את העולם בצורה קונקרטית ובאופן מיידי. הילד מבין באופן חלקי ויכול לבטא את עצמו באופן חלקי, ולאירועים המתרחשים בסביבה שלו יש משמעות מאוד גדולה. "לכן אין להוריד ממשמעות השינוי על המציאות המיידית של הילד. חשוב לדבר עם הילדים, בשפה שהם יכולים לקלוט אותה, להכין אותם למעבר, וגם לצמצם עד כמה שניתן את כמות השינויים. רצוי לא להחליף רהיטים, לדוגמא, להשאיר את אותה המיטה של הילד. אם אפשר לא להוציא ילד מהגן או מהמטפלת. אולי זה ידרוש מההורים קצת יותר מאמץ אבל זה שווה".
 

בגילאים מאוחרים יותר יש דרכים נוספות להתמודדות. בן דניאל מסבירה, "מגיל 3 עד 6 ההכנה יכולה להיות לא רק בדיבור אלא במשחק, ואפשר לשתף אותם בעשייה. חשוב שהילד יידע היכן הקופסאות עם הצעצועים שלו שהוא אוסף אותם עם ההורים, ושמובטח לו שהם יהיו איתו במקום החדש. עם ילדים גדולים יותר אפשר לשחק את המשחק של המעבר, הילד מחליט מה הוא רוצה לקחת או לא לקחת לבית החדש, כדי לתת לו תחושה של שליטה וסמכות ושהוא לא עוד חפץ שההורים לוקחים לדירה החדשה".


איך המעבר ישפיע על הילדים הגדולים יותר?
"כשמדברים על בני 6-12, אם השינוי מתרחש בצד הכניסה לכיתה א' זה סיפור אחד, אבל אם זה מתרחש אחרי השנה הראשונה, זה סיפור קצת אחר. בכל מקרה, בגילאים האלו החברה עבור הילד היא גורם מאוד משמעותי. המאמץ שההורים יכולים לעשות אומר להמנע מהחלפה מלאה של כל החברים. צריך לעזור לילדים לשמור על קשר עם החברים שלהם למרות שזה לא פשוט, ודורש מאמץ פיזי ומוכנות לעשות את זה. בשלבים המוקדמים יותר העיקר הוא שינוי של סביבה מיידית. בגיל 6-12 אין בעיה עם החלפת הבית אלא עם החלפת החברים בחצר, להיכנס לכיתה חדשה בה הילדים כבר מגובשים יחסית. הקושי הוא חברתי יותר".


הכי חשוב – לשתף
אורית מילשטיין ממכון אדלר, מנחת קבוצת הורים ויועצת משפחתית, מבקשת לחדד את החשיבות שבשיתוף המשפחתי. "הגישה האדלריאנית מדברת על שיתוף, התייעצות, כבוד לילד וכבוד להורים. במקרים של מעבר דירה העקרונות הללו מאוד חשובים. באופן כללי, בבית דיקטטורי שבו הילדים עושים מה שאומרים להם ללא שיתוף, התייעצות וכבוד, אין ספק שיהיה מירמור, כעס וחוסר רצון לשיתוף פעולה".


"אם אנחנו עובדים עם משפחות על פי התאוריה האדלריאנית, שאלו משפחות דמוקרטיות במובן של שוויון ערך", אומרת מילשטיין, "אז יש סבירות גבוהה שילדים יבינו למה עוברים דירה. אם הם יהיו שותפים בהתלבטויות ובאריזה, אז יש סבירות גבוהה שיהיה שיתוף פעולה".
עם זאת, אומרת מילשטיין, חשוב לזכור שהקובעים הם ההורים. "יש להקשיב, להתייעץ, לשתף ולהתחשב עד כמה שניתן בדעות הילדים. יחד עם זה, אם ההורים החליטו וזה לטובת כל המשפחה, הם עדיין ההורים".

מערכת החינוך כשותף למעבר
מעבר דירה הוא עסק לא פשוט למשפחה, ויותר מכך לילדים. מה תפקידה של מערכת החינוך בהסתגלות הילד לשינויים?
 

מה התפקיד של מערכת החינוך במעבר דירה של אחד הילדים הלומדים במסגרתה? "חשוב ליצור קשר עם המשפחה כדי לוודא שהיא רואה את הגן או בית הספר ככתובת לעקוב אחר ההסתגלות של הילד", אומרת חוה פרידמן, מ"מ מנהלת אגף השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך.


"כשמתבשרים על כך שמגיע ילד חדש לתוך כיתה אנחנו עושים הבחנה מאוד ברורה בין היקלטות בכיתה ביום הראשון ללימודים לבין היקלטות במהלך השנה. ככל שהילד מתרחק מכניסה נורמטיבית לכיתה או לגן – מגיע בחודש השני ללימודים, מגיע מחו"ל ולא מהארץ, מגיע מהגליל לת"א או להיפך – כך התהליך יהיה קשה יותר", מסבירה פרידמן, "תשומת ליבנו נתונה למידת השינוי שהילד חווה בשינויי הסביבה - לא רק בהיבט ההתפתחותי. אנחנו שמים לב למשל למועד המעבר, לגיל הילד. בהתאם לכך הגננות והמורים מתייחסים, ונועצים בפסיכולוגים או ביועצים חינוכיים בתוך המסגרות החינוכיות בהתאם לתגובה של הילד".


הילד עצמו חשוב בהצלחת התהליך, כפי שמסבירה פרידמן, "אנחנו מנסים לראות עד כמה אפשר להשען על כוחות הנפש של הילד, וכשזה אפשרי זה מצוין, ועד כמה הוא צריך התערבויות חיצוניות. לפעמים צריך התערבות פסיכולוגית בעניין הזה, אבל בדרך כלל הבריאות הנפשית של המשפחה מאפשרת לילדים להתמודד עם זה יחד עם המודעות של הסביבה החינוכית".






להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites