ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


הפרעות קשב וריכוז: מיתוסים ואגדות

דרכי הטיפול בהפרעת קשב וריכוז מעוררת מחלוקת בין הדוגלים בטיפול בשיטה הטבעית לבין אלה התומכים במתן תרופות. ככל שרבות השיטות לטיפול בתופעה, כך רבים המיתוסים הטוענים שכל העניין הוא אופנה, פינוק או סתם בעיה שתחלוף מעצמה. האם יש ממש במיתוסים האלה? 
ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית של הילד, מתמחה באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז 

הפרעת קשב היא תכונה קיצונית, תורשתית, הגורמת לפגיעה בקשב ולהתנהגות המאופיינת בגירוי יתר.
למרות כל הידע שנרכש בתחום עד היום, באמצעות מחקרים או התמודדות אישית עם הבעיה, ולמרות הצלחות מוכחות בטיפול (ילדים ונוער, שיכולות הלימוד והתפקוד החברתי שלהם השתפרו לאין ערוך, והביאו אותם להצלחה), קיימים עדיין חששות לגבי הטיפול בהפרעה, רבים מהם מבוססים על חצאי עובדות, ידע לא עדכני או פשוט שמועות. מיתוסים בנושא הפרעת קשב וריכוז נולדים חדשות לבקרים, כמה מהם שרדו את מבחן השנים ונשארו בסביבה. כדאי שנכיר אותם כדי שנוכל להפריכם.


מיתוס ראשון: הפרעת קשב היא אופנה


לא נכון. הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, אך כיוון שלא זוהו ולא אובחנו, הם לא טופלו. כיוון שלא טופלו, פיתחו חלק מהם הפרעות התנהגותיות ורגשיות קשות. לצערנו, המרפאות לגמילה מסמים, המרפאות הפסיכיאטריות ובתי הסוהר מאכלסים לא מעט אנשים כאלה שאילו אובחנו חייהם היו נראים אחרת. גם כאלה שלא פיתחו הפרעות כה קשות סבלו, לאורך כל חייהם הבוגרים, מקשיים תפקודיים. מחקרים שנערכו בקרב מבוגרים שלא טופלו מראים  ירידה תפקודית לאורך שנים, בכל תחומי החיים, ובמקביל, התפתחות בעיות רגשיות קשות. התופעות בגיל הבגרות יכולות להתבטא באי תפקוד במסגרות עבודה ובחיי משפחה.


מיתוס שני: הטיפול התרופתי מיועד רק לשעות הלימודים


לא נכון. הפרעת הקשב פוגעת בכל תחומי החיים. קודם כל בלמידה, בהיותה מבוססת על קשב, אך גם ביכולות החברתיות, בהתנהגות ובתפקוד בכלל. ילדים ונוער זקוקים יותר מכל לקביעות וסדר יום. אם במהלך שעות אחר הצהריים הילדים לא יזכו לטיפול הם נדונים לטלטלה רגשית ולתסכול רב, בשל אי יכולתם לעמוד במשימות יומיומיות-שגרתיות כמו הכנת שעורי בית, משחקי חברה ועוד. תוצאות אפשריות לתסכול מסוג זה הן חוסר יציבות חברתית, בריחה לעישון סיגריות (ניקוטין ממריץ), שימוש בסמים ואפילו נהיגה פרועה והתנהגות מינית מופקרת. המלצת המטפלים בתחום היא טיפול מאוזן במשך כל שעות היום.


מיתוס שלישי: עדיף לא לטפל כי הטיפול מסוכן


לא נכון. על פי הניסיון המצטבר, הטיפול התרופתי (לדוגמה בקונצרטה) אינו מסוכן. לעומת זאת, יש הוכחות ברורות כי לחוסר טיפול עלולה להיות השלכה מסוכנת. יש לזכור כי גם חוסר טיפול הוא בחירה, שיש לקחת עליה אחריות, וכי המשמעות לגבי הילד, הנער או הבוגר, גדולה מאוד. דווקא בשל כך ההמלצה הרפואית כיום היא חד-משמעית: לטפל ובהקדם באופן מלא ורציף בכל שעות היום על מנת לאפשר למטופל תפקוד מקסימלי תקין. בטיפול כזה הילדים בריאים ומתפקדים היטב, מממשים את הפוטנציאל שלהם במלואו, מקבלים בסיס איתן לצמיחה והתבגרות תקינים וזוכים למירב הסיכויים לגדול ולהיות לאנשים בוגרים המצליחים בחייהם.


מיתוס רביעי: הפרעת קשב היא פינוק ועצלות


לא נכון. אמירה זו גובלת ברוע לב, היות ואנשים הסובלים מהפרעת קשב מתאמצים מאוד להתרכז ולהתמקד. אם הם אינם מקבלים טיפול הם עשויים להיכשל בכך כל הזמן, ולחיות בתחושה של תסכול עצמי ואכזבה. האם נעז לומר כי חולי אסטמה סובלים מקוצר נשימה, רק כי הם מפונקים? האם יעז מישהו לא לתת משאף לילד חולה אסטמה, בנימוק שהוא יתגבר לבד על קוצר הנשימה? כי הוא בסך הכל מפונק?


לסיכום, הפחד מטיפול תרופתי אינו מוצדק, ויכול להוביל לנזקים חמורים יותר בהתנהגות הילדים ובהפיכתם למבוגרים שאינם מסוגלים להתמודד ולהסתגל לחברה. לפני שאתם מאמינים למיתוסים- כדאי שתבדקו את נכונותם. 


להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites