ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


ההורים מתגרשים - מה קורה לילד?
גירושין הם תהליך כואב, לבני הזוג ולסביבתם. אבל בניגוד למבוגרים, שמצוידים בכלים סבירים פחות או יותר להתמודדות, לילדים צריך לעזור. כמה מהדברים שחשוב לדעת
ד"ר דניאל גוטליב

גירושין הם מהתהליכים הקשים ביותר שיכולים לעבור על משפחה. במשברים אחרים, כגון אובדן של אדם קרוב, המשפחה בדרך-כלל מתלכדת ובני המשפחה עוזרים זה לזה בהתמודדות עם הכאב והצער. לא כן הגירושין. מטבע הדברים גירושין גורמים לפילוג בתוך המשפחה ובמקרים רבים עולים ביטויים קשים וחריפים של כעס, האשמה ואף עוינות. לכן הגירושין קשים כל-כך, לכל בני המשפחה ובמיוחד לילדים.


ילדים בהליכי גירושין


הילדים הם כמעט הקורבנות העיקריים של תהליך הגירושין. לרוב הם אינם מעוניינים שההורים יתגרשו. הם מעדיפים שההורים יישארו ביחד, אם מתוך זה שאינם חשים במתיחות שאולי שוררת בבית, ואם משום שהם מקווים שההורים יצליחו ליישב את הסכסוך שביניהם.


ברוב המקרים, הילדים קשורים במידה די שווה לכל אחד מההורים. בעיני הילד, עד ליום שההורים החליטו להתגרש שניהם היו הורים טובים ואין בעצם ההחלטה להתגרש בכדי לשנות משהו בקשר שבינו לבינם.


באופן טבעי הילד דואג לעצמו ולצרכים שלו. הוא מעוניין ששני ההורים ימשיכו ליטול חלק פעיל וקבוע בחייו. ההחלטה של ההורים להתגרש בדרך-כלל תפתיע אותו. להורים היה זמן להתכונן - ברוב המקרים שניהם יודעים זמן רב כי ישנן בעיות בקשר, וההחלטה להתגרש מהווה סיום לתהליך מתמשך. את הילד, אף אחד לא הזהיר מראש, איש לא נועץ בו וגם לא ניתנה לו ההזדמנות להביע את דעתו.


עם זאת, ישנם גם מקרים בהם הדרך להחלטה הייתה מלווה במריבות קשות, באלימות בין ההורים, בביקורים של המשטרה בבית ובמאבקים משפטיים מתמשכים. במקרים כאלו לא רק שההחלטה להתגרש תהיה מובנת מראש לילדים, אלא שהיא מהווה עבורם אות ארגעה.


ילדים - במיוחד הילדים הקטנים מאד - לא תמיד מבינים את המשמעות של גירושין. גם אם הם חשופים לכך דרך טלוויזיה, סרטים או אפילו חברים לכיתה, קשה להם להבין את המשמעות עבורם ואת ההשלכות על חייהם. הם נוטים לראות את הגירושין מנקודת המבט הצרה שלהם: מה זה יעשה לחיים שלהם? אצל מי הם יגורו? איפה יגור ההורה השני? איזה קשר יהיה להם איתו? את הילד לא ממש מעניין מי יקבל את קופת הגמל ואם הבית יתחלק 50:50 או 60:40.
 

הצעות להורים בהליכי גירושין


ספק אם תצליחו להפוך הגירושין לאירוע נעים עבור הילד, אבל אפשר בהחלט למזער נזקים ולהקל עליו. להלן כמה טיפים שכדאי לשנן:


השאירו את הילד מחוץ למאבק. הוא לא רוצים בגירושין. הוא רוצה וצריך ששני ההורים ימשיכו לתפקד כהורים.


טיב מערכת היחסים של ההורים במהלך הגירושין ולאחר מכן, הוא משמעותי מאד להתמודדות של הילד. הורים שמצליחים לא לערב את הילדים במחלוקת שביניהם יאפשרו לילדיהם לגדול בצורה פחות או יותר נורמלית חרף הגירושין. לעומת זאת, הורים אשר גוררים את ילדיהם בבוץ של הגירושין יגרמו להם מצוקה נפשית וקשיי התמודדות.


רצוי מאד להשאיר את הילדים גם מחוץ למאבקים משפטיים. כאשר הורים לא מצליחים להגיע להסכמה בכוחות עצמם באשר למשמורת וסדרי ראייה, רצוי לגשת לפסיכולוג מומחה שייפגש אתם ועם הילדים ויחווה את דעתו המקצועית בעניין.


הסבירו מה קורה. יש להסביר לכל ילד על ההחלטה להתגרש בשפה ובקצב המתאימים לגילו ולשלב ההתפתחות שלו. יש לספק את האינפורמציה במינונים קטנים ולפי היכולת של הילד להבין. יש להשתמש בתגובות של הילד כמדד לכמות המידע שצריך לתת. אל תציפו אותו במידע.


תנו זמן. גם אם אתם לחוצים וקשה לכם, עליכם להפגין הרבה סבלנות כלפי הילדים. זיכרו שהסבר חד-פעמי אף פעם אינו מספיק. ילד מעכל אינפורמציה בקצב איטי וצריך לשמוע את הדברים מספר פעמים על מנת שיוכל לעכל אותם.


אל תשמיצו את בן הזוג. אסור להשמיץ את בן הזוג באוזני הילדים. אם אתם זקוקים לאוזן קשבת, חפשו מישהו אחר - זה לא תפקידו של הילד. גם אם נעשה לכם עוול, עדיף לא לערב את הילדים ולמצוא כתף רחבה יותר לבכות עליה. גם אם אתם חושבים ש"אם הילד יידע" אז הוא יבין כמה הצד השני הוא "רע" - וותרו על זה.


אם ההורה השני כל-כך גרוע, הילד בוודאי יבחין בזה בעצמו. אבל אם תנסו להסית אותו נגד ההורה השני, זה יפגע בכם ויפגע בילד. הוא עלול לפתח כעס ושנאה בעיקר כלפיכם. מצב שבו הורה אחד מנופף בטובת הילד והשני מסית את הילד, עלול גם לעורר שאלות לגבי היכולת של ההורה המסית לדאוג כיאות לצרכים הנפשיים של הילד.


צמצמו את הזעזוע למינימום. יש לחתור למצב בו יהיו כמה שפחות שינויים בחיי הילד. עצם הפרוד בין ההורים מהווה שינוי משמעותי מספיק, ועל כן כדאי לצמצם ככל הניתן את השינויים האחרים: לאפשר לו להמשיך ולהתגורר באותו בית ובאותה שכונה או לפחות להמשיך ללמוד באותו בית-ספר ולהתראות עם אותם חברים. כמו כן, יש לאפשר לו להמשיך להיות בקשר עם קרובי משפחה - סבים, דודים ובני דודים - ללא קשר להשתייכות שלהם לצדו של האב או לצד האם.


זיכרו: בן זוג לא טוב אינו בהכרח הורה לא טוב. קשה לעיתים להורה הנמצא בסערת רגשות לעשות אבחנה כזאת, אבל הצרכים הנפשיים של הילד מחייבים זאת.


תנו לילד הרבה תמיכה ועידוד. הוא צריך לדעת כי ההורים מתגרשים אחד מהשני ולא ממנו.


הקשיבו לילד. חשוב לדבר עם הילד וללמוד ממנו מה הוא חושב ומרגיש. על ההורה להיות פתוח לשמוע הכל, כולל כעס כלפיו. רק בדרך של הידברות הוא יכול להיות קשוב באמת לצרכים של הילד.


היו עירניים. ילדים הנתונים במתח ובחרדה עלולים להראות קשיים בריכוז, שינה ואכילה. הם עלולים לפתח תסמינים גופניים כגון כאבי ראש, להיות עצובים ומדוכדכים. אצל ילדים קטנים עלולה להיות נסיגה זמנית בהתפתחות בדיבור או בניקיון. במידה ותראו סימנים מדאיגים, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
 

 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites