ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


דוקטור האם חיסנת את הבת שלך? (כנגד סרטן צוואר הרחם?)

החיסון נגד סרטן צוואר הרחם דורש מאיתנו ההורים להחליט: האם מדובר בחיסון חיוני, או שילדותינו עלולות להיות שפנות ניסיון? שאלנו רופאי משפחה, רופאי נשים וגינקואונקולוגים מה הם עושים. התשובות לפניכם
אראלה טהרלב בן-שחר, מגזין מנטה

כל מי שיש לו תינוקת יכול לנשום לרווחה בינתיים. עד שהיא תגדל, ודאי כבר ייוודע אם החיסון למניעת סרטן צוואר הרחם בטוח או לא. גם כל מי שהביא את בתו לחופה יכול לשקוט. אבל אנו, שבנותינו מתקרבות בצעדי ענק לגיל שבו אפשר להתחיל לקיים יחסי מין, מנסים לדלות מידע על החיסון ונותרים מבולבלים. פיסות המידע המגיעות אלינו מכל עבר סותרות. מצד אחד, ”חיסון נגד סרטן” מהלך עלינו קסם. הרי זה בדיוק מסוג הדברים שעליהם אומרים” : על דבר כזה לא חוסכים , ו”דבר כזה שווה כל שקל”. אבל מצד שני מדובר בחיסון חדש יחסית, שאינו כלול בסל הבריאות, ושעדיין לא הצטבר מספיק מידע על ההשפעות רחוקות הטווח שלו. ובכלל, האם שווה לנו לקחת את הסיכון כשמדובר במחלה נדירה?


ושוב אנו עומדים בצומת שבו הקידמה המדעית מציבה בפנינו אפשרות להתגונן בפני מחלות שבעבר לא היה מה לעשות נגדן, ועם זאת, ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד כדאי להיות שפני הניסיון של תרופות שמי יודע מה יגידו עליהן מחר.

אז מה עושים? הרי בסיכומו של דבר, אנו, ההורים של הילדות הקטנות, מרגישים שקטונו. קטונו מלשקלל ולהעריך את כל המידע החדש הזה. זאת הסיבה שהחלטנו לפנות למי שאינו קטון כמונו: למומחים עצמם, לרופאי משפחה ולרופאי נשים שנתקלים בשאלה הזאת מדי יום ולגינקואונקולוגים (גינקולוגים המטפלים במחלות סרטן באיברי הרבייה הנשיים) שמתמודדים עם נשים שחלו במחלה. הפעם לא ביקשנו מהם עוד סטטיסטיקות ומחקרים אלא תשובה לשאלה אחת: האם חיסנתם או שאתם מתכוונים לחסן את הבת שלכם? כל כך פשוט וכל כך מורכב.


כדי להגיע לכמה שיותר רופאים ”ישבנו” על ספר הטלפונים והתקשרנו לעשרות רופאים באופן אקראי לחלוטין. נמנענו מלהתקשר לרופאים מפורסמים שגישתם לעניין ידועה או לכאלה שמקדמים גישה כזאת או אחרת. לא כולם ענו לנו. היו שהתרגזו על עצם הרעיון. "מה שאני עושה בחיי הפרטיים זה ענייני". מחו, וגם ”אם אתם רוצים, תשאלו לדעתי המקצועית". לא ויתרנו.15רופאים הסכימו לענות מתוך העשרות אליהם פנינו.
הנה מה שהם אמר:


ד”ר חגי קנטי
גינקולוג וממלא מקום מנהל מחלקת גינקולוגיה ומיילדות, המרכז הרפואי מאיר:
”בתי מבוגרת, וכשהייתה נערה החיסון עדיין לא היה בשימוש. אבל לו הייתה היום צעירה יותר, הייתי מחסןאותה ללא ספק. התרשמתי שמדובר בחיסון בטוח. כמו רוב החיסונים בימינו,גם חיסון זה מבוסס על קטעי DNA (מולקולת ענק של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבניית החלבונים בתא) המופקים מהנדסה גנטית ויוצרים את הנוגדנים ולא את הווירוס עצמו. מעבר לכך,וירוס הפפילומההאנושי הוא וירוס נפוץ, ולמרות שהוא לא בהכרח הופך לסרטן, עדיין ישנה סבירות לא מועטה שזה יקרה. נוסף על כך,שכיחות סרטן צוואר הרחם עולה גם בישראל, מה שמגדיל את הסיכון שבהחלטה לא להתחסן.


ד”ר שגית ארבל־אלון
גינקולוגית, רופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות ומנהלת מרפאת צוואר הרחם במרכז הרפואי הדסה עין כרם:
"נתתי לבתי את החיסון, ובלי הרבה חששות. אני יודעת שבחיסון אין נגיף חי מוחלש (וירוס דומה לזה הגורם למחלה, אך שאינו אמור לגרום למחלה -א.ט) אלא הוא מורכב מחלבונים מן הקופסית שעוטפת את הווירוס ולכן לא נראה לי שלימים יתברר שמדובר בחיסון מסוכן”.


 ד”ר אורן נודר
רופא משפחה, שירותי בריאות כללית :
"אתן לבתי את החיסון כשזה יהיה רלוונטי. התרשמתי שהחיסון יעיל ומגן מפני סרטן וזהו מבחינתי העניין החשוב ביותר שצריך להביא בחשבון.”


ד”ר טליה לוי
גינקואונקולוגית, ראש מחלקה גינקולגית־אונקולוגית, המרכז הרפואי וולפסון:
”ישליבת ואחסן אותה כשתגדל. בינתיים אני מחסנת את הבנות של חברותיי.סרטן צוואר הרחם הוא סרטן שנגרם על ידיוירוס נפוץ, והכלי הכי יעיל שיש לנו נגדו הוא החיסון. בדיקות הפאפ סמיר(לקיחת תאים מצוואר הרחם כדי לאבחן התפתחות תאים ממאירים) אינן מספקות, כי לא כולן מבצעות אותן באופן שגרתי, כך שלא כל מקרי הסרטן מאותרים מוקדם מספיק ".
 

פרופ’ עמי פישמן
גינקואונקולוג, מנהל מחלקה גינקולגית־אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר:
נתתי את החיסון. לדעתי,החיסון הוא בגדר פריצת דרך מדעית חשובה. אמנם הוא מספק הגנה של 50% בלבד כיוון שהוא מונע הידבקות רק בחלק מהווירוסים שעלולים להתפתח לסרטן, אך גם אחוז זהמשמעותי בעיניי. בכל אופן,חשוב להסבירגם למי שמתחסנת שצריך להמשיך להיבדק באופן שגרתי.


 ד”ר חנוך לבבי
גינקואונקולוג, מנהל יחידה גינקולגית־אונקולוגית, המרכז הרפואי רבין:
"יש לי בת מבוגרת מהגיל המתאים אילו הייתה בגיל המתאים הייתי נותן. יש לי ביטחון שמדובר בחיסון חשוב.אני סומך עליו.”


 ד”ר שנטל בירון־טל
גינקולוגית, רופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי מאיר:
אתן את החיסון לבנותיי כשיגדלו. חלק מהביקורת שנשמעה בארץ נגד החיסון נובעת מהעובדה שמבחינה כלכלית אין הצדקה לממן חיסון לכל המתבגרות בגלל השכיחות הנמוכה של המחלה בארץ. עם זאת, הספרות המקצועית מצביעה על יתרון ברור לחיסון מבחינת הסיכון לחלות ועל שיעור סיבוכים אפסי ואי אפשר להתעלם גם מזה.”


 ד”ר ל.י
(השם המלא שמור במערכת) גינקואונקולוגית, רופאה בכירה במחלקה גינקולוגית־אונקולוגית במרכז הארץ:
"נתתי את החיסון. בעבודתי אני נתקלת במקרים של מחלת סרטן צוואר הרחם, ולמרות שכיחותה הנמוכה, כשהמחלה הזאת פוגעת, היא קטלנית. באופן יחסי, הסיכונים קטנים מאוד ביחס לתועלת הגבוהה.”


 ד”ר סוזן וורציזר
רופאת נשים, מכבי שירותי בריאות והמרכז הרפואי מעייני הישועה:
"אני מתכוונת לתת לבתי את החיסון. קראתי את כל הספרות המקצועית בנושא, וכשהיו ידיעות על תופעות לוואי מסוכנות של החיסון, התרשמתי שאין בהן ממש. לעומת זאת, אני משוכנעת שיש מקרים שבהם החיסון הזה ימנע את סרטן צוואר הרחם וכך יציל חיים. עם זאת, אני חושבת שאין מה להקדים לתת את החיסון כשהוא לא נחוץ, כיוון שיכול להיות שהיעילות שלו יורדת עם השנים.” 


ד”ר מיכאל שוחט
פנימאי, רופא משפחה וקרדיולוג, המרכז הרפואי הלל יפה ומכבי שירותי בריאות:
"חיסנתי את בתי. כל המחקרים שנערכו עד עכשיו מראים שאחוז מקרי סרטן צוואר הרחם יורד אצל נשים שמקבלות את החיסון. בנוגע לסיכונים, מדובר באחוז שולי ביותר של תגובות לחיסון. אני עצמי נתתי את החיסון ליותר מ־100 נשים ואף אחת מהן לא דיווחה על איזושהי בעיה.”


ד”ר נ.ק
(השם המלא שמור במערכת) רופאת משפחה, שירותי בריאות כללית:
”אני מתלבטת. בתי בת שמונה ולשמחתי יש לי זמן לחכות. החיסון לא תמים, ויש לו תופעות לוואי. כבר הייתי עדה לתרופות שיצאו לשוק ונראו תמימות לגמרי ואחר כךהתברר שהן ממש מזיקות. כשאני ממליצהלמטופלת שלי לעשות דבר מסוים, אנימשקללת כל מיני מדדים: אם יש לה חבר קבוע, היא יכולה לחכות, ואם היא צעירה ליברלית, אז רצוי שתתחסן. בכל אופן, אני שמחה שיש לי עוד כמה שנים לחכות לעוד ממצאים לפני שאקבל את ההחלטה בנוגע לבתי.


ד”ר רות דותן־ניסים
פנימאית ורופאת משפחה, שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות:
”חיסנתי את בתי.עלפי המידע שיש לי והספרות המקצועית שקראתי, מדובר בחיסון חשוב. אז למה להימנע ממנו?"


ד"ר א.ב.
(השם המלא שמור במערכת) רופאת משפחה, קופת חולים מאוחדת:
”נתתי לבתי את החיסון. החלטתי שלא כדאי לקחת סיכון. למרות שככל שהזמן עובר מתפרסם יותר חומר על תופעות הלוואי והחסרונות שיש לחיסון, אני לא מתחרטת שנתתי”.


 ד”ר דן קלמן
רופא נשים, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת ולאומית:
”נתתי את החיסון לבתי. אני מעביר סדנאות לרופאים על השימוש בחיסון. לפני שקיבלתי את התפקיד הזה עברתי על כל הספרות המקצועית בתחום והשתכנעתי שלמרות שהחיסון קיים רק שבע שנים ושמונה חודשים, הוא נראה אמין מאוד.מעבר לכך, אני מזריק את החיסון למטופלות ואני יכול להעיד שתופעת הלוואי החמורה ביותר שנתקלתי בה הייתה רגישות קלה במקום הזריקה. לדעתי,במקרה הטוב אנחנו מורידים את הסיכון לחלות בסרטן, ובמקרה הרע – אנחנו לא גורמים שום נזק.”


 ד”ר ר.כ
(השם המלא שמור במערכת) רופאנשים, קופת חולים מאוחדת:
”לא נתתי לבתי את החיסון. בתיעברהמזמן את גיל 12 ורוב האנשים לא יודעיםשככל שגיל הנערה עולה, כך יעילות החיסוןיורדת.  עם זאת,לו הייתה היום בת 12,הייתי נותן לה את החיסון”.


רוב הרופאים: נחסן את הבנות שלנו


 רוב הרופאים 14(מתוך) 15 שענו לנו תמכו בהתלהבות בחיסון. עם זאת, שבעה מתוכם נתנו בפועל את החיסון לבנותיהם. האם מדובר במקרה שבו לבם ופיהם אינם שווים? נראה שלא. המומחים מאמינים שהחיסון יכול להועיל כשהוא ניתן בשלב ובגיל המתאימים, או במילים אחרות, לפני תחילת קיום יחסי מין, או קצת אחרי (הסיבה: הווירוס מועבר ביחסי מין, והסיכוי לחלות בו עולה ככל שמספר השותפים למיטה עולה) לכן רופאים אינם נוטים לחסן את בנותיהם הנשואות, או את אלה שיש להן חבר קבוע בדרך לזוגיות ארוכה. עם זאת, נשאלת השאלה מדוע רופאים אינם ממהרים לחסן את בנותיהן לפני הגיען לגיל 12, אולי כבר בגיל שמונה? כי אם אין בחיסון כל סיכון -למה לחכות? הרי חיסון נגד צהבת B, למשל, שגם היא מועברת בעיקר על ידי מגע מיני, ניתן כבר בלידה? התשובה מורכבת. ראשית, אין ודאות שהחיסון יעיל לפני גיל תשע. שנית, קיים חשש שיעילותו יורדת עם השנים ולכן עדיף שלא ”לבזבז” את ההגנה שהוא נותן על שנים שבהן הוא לא נחוץ. ועדיין ייתכן שהדחייה של מתן החיסון עד לרגע האחרון מעידה על חשש מסוים ועל הרצון לתת לאחרים להתנסות ולאסוף כמה שיותר מידע עד לרגע האחרון, למרות שאף אחד מן הרופאים לא אמר זאת במפורש. למרות הכל, נראה, שלמעט רופאה אחת, כל הרופאים שעדיין לא חיסנו את בנותיהן מתכוונים לחסנן בעתיד, או שהיו נותנים את החיסון אילו היה רלוונטי לתקופה שבה בנותיהן היו נערות.

 

האם ההחלטה של הרופא נכונה יותר מההחלטה שלנו?


בכולנו מתעורר לפעמים הצורך לפנות ישירות לרופא ולהגיד: "די עם הסטטיסטיקות. בוא ותגיד לימה אתה היית עושה אם היית נתקל בבעיה דומה".אבל האם החלטות הרופאים בתחום הבריאות נבונות יותר משלנו? האם תשובת הרופא לשאלה יכולה להיות המלצה חד־משמעית עבורנו? 
 

התשובה מורכבת. "אין ספק שרופא שצריך לקבל החלטה לגבי עצמו נמצא בעמדת יתרון כי הוא מבין את החומר טוב יותר", אומר פרופ' אבינועם רכס, יו”ר לשכת האתיקה של הסתדרות הרופאים ונוירולוג במחלקת העצבים במרכז הרפואי הדסה עין כרם. "רופאים יודעים טוב יותר לשאול שאלות מקצועיות, כמו על כמה אנשים החיסון נוסה, מהי יעילותו ומה בטיחותו. במובן זהה החלטות שלהם נבונות יותר". עם זאת, לדבריו, כשרופא חושף בפני מטופלו מה עשה או מה היה עושה במקרה של טיפול בקרוביו, זה משרה על המטופל ביטחון ומחזק אותו בהחלטתו.


ד"ר טליה שץ־מירון, פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת פרינסטון, מרצה להתנהגות צרכנים בבית הספר למינהל עסקים וורטון ומרצה לשיווק בקריה האקדמית קריית אונו, חושבת  אחרת.”לדעתי, במודל הרפואי הקיים כיום התפיסה שמה שהרופא עושה תמיד נכון, אינה תקפה.ידוע שכל החלטה רפואית מבוססת לא רק על מידע אלא גם על העדפות אישיות. יש אנשים שמעדיפים לקחת כל חיסון שיש תחת השמש, ויש כאלה שחוששים מתופעות הלוואי שלו גם אם הן נדירות ביותר. יש המודאגים מאוד מהמחלה שהחיסון מגן מפניה ויש כאלה שלא. ההעדפותהן סובייקטיביות ואינן תוצאה ישירה של הנתונים.


אפשר להניח שרופאים שרואים לנגד עיניהם הרבה חולים במחלה מסוימת, חווים את המחלה הזאת כנפוצה יותר, למרות שהם מכירים את הסטטיסטיקות. לכן, אין סיבה לאמץ את ההחלטות האישיות של הרופא כיוון שהן משקללות בין היתר את ההעדפות שלו, שיכולות להיות שונות מההעדפה שלכם. מעבר לזה, הרפואה נעה היום לעבר קבלת החלטות משותפת של הרופא והמטופל, והשאלה ’דוקטור, מה היית אתה עושה’?חורגת מהמודל החדש. כיום כמעט לא לגיטימי לשאול את הרופא:"דוקטור, מה לעשות?"


 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites