ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


מתבגרים במשפחות חד הוריות
גיל ההתבגרות הוא אחת התקופות המאתגרות לילד והקשות להורה. בכל משפחה ועוד יותר מזה במשפחות חד-הוריות בהן המשא מוטל על זוג כתפיים אחד. איך עוברים את זה בשלום?
הלני שי

תקופת ההתבגרות, נעה בדרך-כלל בין הגילאים 11 ל-18 שנים (נערות מקדימות בשנה-שנתיים את הבנים בשל התפתחותן הפיזית המוקדמת) וניכרת, לפני הכל, בסממנים חיצוניים רבים: הגוף מגיע לבשלות התפתחותית, ישנם שינויים הורמונאליים, התפתחות מינית, שינויים בקול, בעור, בשיער, ובמראה הכללי. הזהות החדשה הניבטת מהמראה, יחד עם ההתרחשויות הפנימיות, נותנות את אותותיהם גם בהתנהגותם של המתבגרים.


חלק גדול מהמתבגרים עוברים שלב קשה, שבו הם רגישים מאד ונוטים לתגובות-יתר על עניינים שונים. זהו גם השלב שהעניק לתקופת ההתבגרות את שלל השמות והכינויים: גיל ההתבגרות, מרד הנעורים, גיל הטיפש-עשרה, הגיל המגעיל. הפסיכולוגים מכנים את השלב הזה "תקופת הסער והפרץ" או "הסער והלחץ", ורואים בה שלב שבו המתבגר, ללא תמיכה וכלים להתמודדות, נמצא בסיכון גבוה.


להבין את גיל ההתבגרות


גיל ההתבגרות הוא אחד השלבים בחיינו שזוכה להכי הרבה מחקר, התעסקות ודיון - מצד פסיכולוגים, יועצים משפחתיים, מנחים, מורים, ויועצים חינוכיים. בימינו, הורים רבים כבר הפנימו שלקראת התקופה הזו עליהם ללכת לבית-הספר להורים, לסדנאות, לייעוץ ולתמיכה, כדי להתכונן לקראת הצפוי. עם זאת עדיין, רבים מגיעים לייעוץ רק בשלב שבו כבר יש קונפליקטים עם המתבגרים בבית, לפעמים קונפליקטים קשים שיש להן השלכות נוספות כגון ירידה דרמטית בלימודים, שימוש באלכוהול וכו'.


כשאנחנו מתבוננים מהצד על התנהגותם "המוזרה" של המתבגרים, נדמה לנו לפעמים שמדובר באנשים שנחתו מכוכב אחר. כל נורמות ההתנהגות המוכרות משתנות אצל המתבגר. במקביל עולות אצלו שאלות רבות בנושא הזהות, מגיעות החוויות המיניות הראשונות ועמן בדיקת גבולות המותר והאסור.


עומס השינויים המתרכז בפרק זמן קצר יחסית, דוחף את המתבגר לתוקפנות ולעיתים לתגובות קיצוניות: התפרצויות זעם, מרדנות, קיטורים וטרוניות, ואפילו תופעות חריגות כמו בולימיה ואנורקסיה ומצבים מסוכנים יותר.


מה אפשר לעשות?


דני עמית, פסיכולוג ומומחה לפסיכולוגיה חינוכית: "גיל ההתבגרות הוא תקופת מעבר. בתחילת התהליך יש ילד ובסופו יש בוגר - בוגר במובן של אדם עצמאי עם תלות קטנה יותר בהורים, שיודע להסתדר בלעדיהם, עם דעות מגובשות, עם רצונות והעדפות משלו. מצד שני, בתקופת המעבר יש 'שאריות' של הילד במתבגר. תכונות של ילד ושל בוגר מתערבבות אלו באלו, ולא תמיד ברור במה מדובר כאן בעצם".


איך זה בא לידי ביטוי?


"המתבגר מנסה להראות להורים שמשהו השתנה. להורים, מצדם, נדרש זמן לקבל את העובדה ששגרת החיים הישנה לא יכולה להתקיים יותר, ועל הרקע הזה נוצרות הרבה דילמות: איפה להתערב? איפה להגביל? מתי להתעקש ומתי לשחרר? נוצרים קונפליקטים רבים בנושא של גבולות, והילד מעלה את הדרישה ליתר אוטונומיה: לאן מותר לי ללכת? מתי מותר לי לחזור? אתם לא קובעים לי! אפשר לסמוך עלי! אני רוצה לסגור דלת כשחבר מגיע, ועוד. ההורים מתלבטים כי הם לא רוצים להזניח את הילד או לסכן אותו., מאידך הם לא רוצים להעמיק את הקונפליקט. הדבר הנכון לעשות, הוא לגבש קו ברור, כשהמטרה היא שהילד יגיע לבגרות, לעצמאות, לאחריות על חייו וביטחונו, בחירותיו. למצב שההורה יידע שהוא יכול לסמוך על הילד, שהוא מספיק מיומן ואחראי לנהל את חייו כבוגר".


איך עושים את זה?


"חשוב מאד איך תופסים את התקופה הזו. קודם כל, ההורה צריך להבין שאם הילד מסתדר עם עצמו ויוצא בהדרגה מהקן זוהי הצלחה. ניתן להגדיר גבולות חדשים למתבגר, בתנאי שהם יהיו בטיחותיים, ללא פגיעה במשפחה ובזולת. לדוגמה: אפשר לתת למתבגר לנהל את דמי הכיס שלו, לנהל את זמן הפנאי וסוג הבילוי עם החברים. הוא מחליט מתי ללכת לישון. נושא הגבולות הוא דינמי כי כל הזמן הגבולות משתנים ואנחנו מעבירים למתבגר יותר ויותר סמכויות על חייו".


האם קיימים מאפיינים ייחודיים  לתקופה זו במשפחה חד-הורית?


"כן. במשפחה חד-הורית התהליכים מתעצמים: באופן טבעי בגיל ההתבגרות הילד הולך ומתרחק מההורה. השפעתו של ההורה יורדת והשפעתם של החברים גוברת. ההורה מרגיש פחות משמעותי, ובמובן מסויים נטוש. לא תמיד קל להתמודד רגשית עם התחושה שהילד או הילדה 'לא צריכים אותי יותר'. במשפחה חד-הורית הוואקום שנוצר מורגש יותר, החוויה ההורית קשה יותר, תחושת הלבד חזקה, כי אין בן זוג שניתן להתייעץ איתו ואין תמיכה הדדית בעת משבר".


האם יש חשיבות לשאלה אם מדובר באם ובן או אב ובת, למשל?


"המחקרים מראים שההתמודדות עם בעיות התנהגות של בנים קשה יותר, כשראש המשפחה הוא אם והמתבגר הוא בן, קשה לאם  יותר להתמודד עם נורמות התנהגות חדשות. המתבגר נעשה פיזית חזק יותר, יש לו התפרצויות, הוא מתחיל להיראות גבר חזק גופנית וזה עלול לאיים על האם. היא יחידה במערכה, הפגיעה הרגשית בה חזקה יותר, היא מרגישה נטושה, מוזנחת ולעיתים אפילו מאוימת פיזית".


"במצב של הורה אב ונערה מתבגרת, הנושא הפיזי פחות מאיים, אולם ההתפתחות הפיזית של הנערה ההופכת לאישה, עלולה  ליצור  רתיעה, התרחקות. כשהמתבגרת מגלה את המיניות ומכניסה אותה למשפחה, זה בדרך-כלל ייצור קושי אצל ההורה".


בכלל, בנושא האינטימיות והמיניות ד"ר עמית מציע ליצור גבולות הדרגתיים. למשל, לקבוע שסוגרים את דלת חדר האמבטיה, להחליט שמותר לסגור דלת בחדר כשחבר או חברה מגיעים וכדומה.


כיצד יכולה המשפחה, ובפרט משפחה חד-הורית, להתמודד עם המצב החדש של המתבגר או המתבגרת?


"אני מציע להורה להיות מודע לשלב ההתפתחות החשוב של גיל ההתבגרות ולקבל ייעוץ מקצועי, תמיכה מראש, להכין משאבים למטרה זו לתקופה הזמנית והאינטנסיבית כדי לעבור אותה בשלום".


"להורה היחיד כדאי גם להיעזר בדמות משמעותית שתשמש דוגמה עבור הילד: במשפחה שאין בה אב כדאי להיעזר בדוד או דמות גברית משמעותית אחרת, על מנת לאזן את מודל הגברי החסר. הגבר יוכל לייעץ לו בנושאים שקשורים לבנות, אינטימיות, התמודדות עם חוויות מיניות ראשונות דילמות אחרות של בנים. כשההורה היחיד הוא אב, כדאי לגייס דמות משמעותית נשית שתדריך את הנערה בצעדיה הראשונית וביחסיה עם הבנים".


"ההורה צריך להיות מוכן ל'תחנת הקיטורים'. זה נורמלי שהמתבגר רואה את הוריו באור שלילי, ובמשפחה חד-הורית באופן ספציפי, הכל מופנה להורה אחד. לעיתים קרובות המתבגר יוציא קיטור על כך שהוא מקופח - הכול בגלל ההורה, הוא לא מבין, הוא הרס לו את החיים, הוא מיותר ועוד האשמות וקיטורים".


ד"ר עמית מסיים בטיפ: להקציב זמן ל"תלונות הציבור", אבל גם לדעת לעצור אותם ולומר "עד כאן" או "תבוא שוב מחר".


תהליך ההתבגרות לא מסתיים תמיד בגיל 18. בארץ, ישנו אמנם השירות הצבאי שיוצר חלון הזדמנות למתבגרים לנהל את חייהם בצורה עצמאית, עם ראייה של בוגרים, בתוך מסגרת. אבל דווקא בשאלת הזהות ובחירת הדרך, הם מתחילים לחפש את עצמם אחרי הצבא.

 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites