במהלך עשר השנים האחרונות אני עורכת מחקרים בנושא הטרדה מינית בין ילדים בגילאי 4-8 שנים. במחקר חלוצי שערכתי עלה כי 15 אחוז ממשחקי הילדים הם בעלי אופי של הטרדה מינית. הילדים הקטנים, כבר בגן חובה אינם יודעים שהם מטרידים מינית וכך גם הבנות אינן יודעות שהן מוטרדות מינית. ( השכיחות הגבוהה שקיימת שבנים מטרידים בנות ואחר כך בנים מטרידים בנים, בנות מטרידים בנים ובנות מטרידות בנות ).

 

ההתנהגות נתפסת כהתנהגות שכיחה באמצעותה מנסים ילדים בגילאים שונים להשיג רווח חברתי, אהדה של חברת הילדים ועמדה של כוח בתוך החברה הזו.

תחת מקרי הטרדה מינית בגן ובכיתות המוקדמות של בית הספר היסודי נכללים על פי מחקרים, מקרים של נשיקה בכוח, הפשלת חצאית או שמלה, הורדת מכנסיים בכוח, איומים מילוליים לאונס והטרדה מאורגנת של קבוצה, וכמובן נגיעה ואחיזה באיברי המין.

 

לעיתים קרובות אנו המבוגרים נוטים לפרש התנהגויות אלו של ילדים כתמימות או כמשחק. פרשנות מוטעית זו גורמת למטרידים להמשיך עם התנהגותם, והמוטרדים נאלצים לחיות עם זה. גילוי סמוך להתרחשות המקרה יעזור לילד/ה להתמודד עם החוויה הקשה שעבר/ה.

 

כשהילדים חוזרים הביתה ואנו ההורים מוצאים אותם במצב רוח לא טוב, כעוסים, מסוגרים עם עצמם, חשוב לנסות לדובב את הילדים לספר מה עבר עליהם כששהו מחוץ לבית ( בגן, ביית הספר, בגן השעשועים, בהסעה וכדומה).

 

חלקם לא יסכימו שנקלח אותם, חלקם יאבדו את התיאבון,חלקם יחזרו להרטיב בלילה, וחלקם לא יסכימו לקום בבוקר ולחזור למסגרת החינוך הקבועה. לפעמים הורים מגלים שילדם/תם הוטרד/ה מינית רק לאחר שלושה שבועות ואף יותר וגם זאת בדרך אגב. לדוגמה, כשאחד האחים מקלח אותם ואז הם נפתחים ומספרים באופן עקיף.

 

מכיוון שהטרדה מינית היא גורם לחץ גם סימנים גופניים יהיו שכיחים להופיע כגון כאבי בטן, איבוד תאבון, סיוטים בלילה, כאבי גרון ועוד. כל הסימנים הללו ללא טיפול יכולים לגרום לחוסר ריכוז בלימודים, ציונים נמוכים, אובדן חברים, מוניטין פגום ועוד.

 

 ד"ר איילת גלעדי, סוציולוגית חינוכית, יו"ר עמותת "קול הילד"- עמותה למניעת הטרדה מינית ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים. www.voiceofchild.co.il