ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


על אמא חורגת או הורות מנישואין

טל הייתה רווקה מאושרת ומחוזרת כשהכירה את יוסי, אלמן טרי פלוס שניים. האהבה שניצתה ביניהם ניצחה כל היגיון בריא והיום הם נשואים וחובקים בת משותפת בת 3. על ההורות לילדים שאינם שלך

גלי כרמלי-שרים

טל בת ה-29 הייתה הדבר הכי רחוק מאמא, אשת בית או אשת איש. הקריירה הייתה אצלה במקום הראשון, וגם בחורים לא חסר, אבל לא משהו רציני.

הכל השתנה כמעט ביום בו נפטרה ר', בחורה צעירה בת 30, לאחר שנאבקה במשך שנים במחלת הסרטן. טל ו- ר' הכירו זו את זו ממקום העבודה. טל הייתה מנהלת פרסום בחברת מחשבים, ר' הייתה מנהלת של אחד מסניפי הרשת. "עבדתי איתה ארבע שנים. בחברה ידעו שהיא חלתה בסרטן, היא גם התאשפזה הרבה פעמים. לא היינו חברות קרובות, מידי פעם יצא לנו לעשן ביחד ולפטפט. ידעתי שיש לה בעל מדהים בשם יוסי, וידעתי מהסיפורים שלה שהוא מדהים, שהוא בעל טוב, תומך. פגשתי אותו במסיבות שערכה החברה, אבל לא חשבתי עליו משהו מיוחד, אני הייתי רווקה מחוזרת, לרוב עם בן-זוג תורן, והוא היה בעל של קולגה. כשהיא נפטרה, ב-2003, אני, כמנהלת פרסום של הרשת, הייתי צריכה לכתוב לה הספד ומודעת אבל. כתבתי הספד מאוד מרגש. לקחתי את מותה קשה- בחורה צעירה בת 30, אמא לשני ילדים קטנים, זה ממש מדכא".


טל הצטרפה למשלחות ניחום האבלים בבית הבעל, שם פגשה אותו ושוחחה עימו לראשונה. "הוא אמר לי שהוא אהב את מה שכתבתי במודעת האבל ושאל אם הוא יכול לחרוט משפטים מהמודעה על הקבר. אמרתי לו שכן", מספרת טל.


חודש לאחר פטירתה הם נפגשו שוב, "הוא הגיע למקום העבודה שלנו כדי לסגור מולם את ענייני הכספים . אמרתי לו שאני מקימה אתר אינטרנט לזכרה ושאני צריכה תמונות שלה", טל נזכרת, "נסעתי אליו היישר מהעבודה, ומה שעבר לי בראש היה איך אני נראית אחרי יום עבודה, דבר שאני מייחסת לו חשיבות רבה, אבל החלטתי שאני לא עוצרת בבית להחליף בגדים, כדי שלא יחשוב שהתייפייפתי לכבודו".


"הלכתי לחפש חמור ומצאתי בעל"


"מאותו יום נשארתי שם. זה היה בסך הכל חודש וחצי אחרי פטירתה. אני יודעת שזה מטורף לגמרי, אבל זה פשוט קרה. הלכתי לחפש אתון ומצאתי מלוכה. הלכתי לחפש תמונות ומצאתי בית. או אם נעשה קומבינציה – הלכתי לחפש חמור ומצאתי בעל. הגעתי לקחת את התמונות, והוא הכין ארוחת ערב לילדים, שהיו אז תינוק בן שנה ו-7 חודשים ופעוט בן 4. יוסי הוא בחור מאוד פשוט וטבעי, והוא לא היה 'האלמן המיוסר'. גם המוות שלה לא נחת עליו בפתאומיות, למעשה הסתיימו עם מותה שלוש שנים קשות של מחלה שכללו המון אשפוזים, ובדיעבד הוא יודע שכבר בשלב זה הוא היה מוכן לזוגיות חדשה, רק שהוא לא ידע שזה יקרה כל-כך מהר". 


"ככל שזה יישמע קלישאתי, התאהבתי בו באותו ערב. זה נשמע מטורף, סיפור מופרך, אנשים חשבו שאני משוגעת. הוא גם לא התאים לטייפ-קאסט שלי. אני הייתי אשת קריירה ורחוקה שנות אור מעולם ההורות. עבדתי בפרסום והוא בתחום הביטחון וממש לא חשבתי שיהיו בינינו דברים משותפים, ואני גם טיפוס מאוד בררן. אבל הרגשתי שהוא "עושה לי את זה", ועם רגשות לא מתווכחים. הוא הזמין אותי לאכול איתם ארוחת ערב. לא מתוך נימוס, אלא כי הוא באמת רצה שאשב איתם לאכול, וזה היה כל-כך טבעי, הוא אני והילדים. אחרי שהוא השכיב אותם לישון המשכנו לדבר עד שתיים בבוקר. דיברנו על ר', עליי, עליו. אני התחלתי בדברי ניחומים ומהר מאוד הפכה השיחה לעמוקה ואישית".


"למחרת הוא התקשר ודיברנו עוד, ואחרי יומיים יצאנו לדייט רשמי. איך זה קרה? הוא פשוט שאל 'מתי אני רואה אותך?'. שאלתי אותו אם הוא לא באבל והוא אמר 'בשום אופן. יש צוואה מאשתי שמורה לי לא להיכנס לזה, ובשביל השפיות שלי אני חייב להמשיך הלאה'. אז יצאנו לדייט", משתפת טל.


"הדייט היה לגמרי רגיל, ואחרי הפגישה הראשונה הכל היה מהיר. זה היה סחרור ועד היום אני לא יכולה להבין את זה. יומיים לפני שנפגשתי איתו עברתי לדירה שכורה, ופשוט ביטלתי את החוזה ועברתי לגור איתו. בעל הדירה שאל אותי: 'איך את עושה דבר כזה?' אחרי 3 חודשים  הוא הציע לי נישואים. היינו בחיבור עמוק, בהתאהבות מטורפת, משיכה חזקה. שנה ממותה של ר' כבר היינו נשואים. כשאת בסחרור את לא שקולה. יכולתי גם ליפול, כי לא חשבתי על מה הגיוני ומה לא".


"אחרי החתונה הבנתי שהילדים לא הולכים לשום מקום"


בחורה שמתאהבת בבחור, עוברת לגור איתו מייד ולהתחתן אחרי שנה? היינו בסרט הזה. בחורה שמתאהבת באלמן? גם כבר שמענו. אבל להפוך מרווקה בלי מחויבות לנשואה פלוס שניים, שהם אפילו לא שלך, זו משימה לא פשוטה בכלל. "אחרי הנישואים הבנתי שהילדים לא הולכים לשום מקום ושצריך להחליף לתינוק חיתולים, שצריך להכין ארוחת ערב. אבל זה הרבה מעבר לזה. במישור המעשי אני מתקתקת. הבעיה הייתה במישור הרגשי. איך אני נותנת להם הוראות? איך אני מענישה אותם כשצריך? הכל מלווה ברגשי אשמה. אמרתי ליוסי שאני צריכה כלב. הרגשתי שאני בוועדת קבלה, יוסי והילדים מולי, והרגשתי שאני חייבת כלב כדי שיהיה מישהו 'בצד שלי'".


אבל הסיפור לא הסתיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. קשיים נפשיים רבים מעורבים בסיפור של אלמן פלוס שניים, שאיבדו לא מזמן את אימם, שמחליט לשקם את חייו במהירות ולהינשא לבחורה אחרת. טל מספרת, "הקושי הוא נפשי. יוסי ואני רבים המון. מתמודדים עם המון עזרה - של יועץ, של פסיכולוגית, ועל-ידי קריאת ספרים, קורסים של 'מחשבה יוצרת מציאות'. אני מכתיבה את הטון, אני אדם משפיע וחזק בבית. הבנתי שכשהדברים טובים אצלי, אני מצליחה להגיע לתוצאות עם הילדים והכל נראה אחרת", אומרת טל, "יוסי סבור שאני לא מספיק מביעה חום ואהבה לילדים – מה שנכון. הוא נשאר האם במשפחה. אחת ההחלטות שקיבלנו בייעוץ הזוגי הייתה שיוסי יישאר האמא. לי היה קשה להיות מחנכת, להעניש, להרים את הקול. פעם אחת ויחידה הטלתי עונש על הילדים והתחרטתי מיד. לילד שלך את נותנת את כל המכלול, וגם מענישה כשצריך. עם ילד לא שלך את יותר זהירה כי את ישר מקוטלגת כ'אמא של שלגיה'. אני רוצה להיות הדמות הנשית עבורם - אך לא אמא. יוסי מקבל את ההחלטות בעניינים שלהם ואני רק עוזרת להם. אני יותר חברה והמודל הזה מצליח".


"רציתי בן-זוג, לא ילדים"


הסיפור הופך להיות מורכב עוד יותר כשלמשוואה נוספת תינוקת חדשה בשם אגם, ביתם המשותפת של טל ויוסי. "הסיבוך הגדול במצב העניינים, שהיה בלתי נמנע, התרחש שנה וחודשיים אחרי שמיסדנו את הקשר. אגם נולדה. הרגשתי שאין כאן שוויון כי אגם היא 'שלי'. חוויתי לראשונה בחיי הורות והיא הייתה תינוקת שרק נולדה, ואני פרפקציוניסטית. הייתי יושבת ובוכה על שאני לא מרגישה אליהם את מה שאני מרגישה לאגם", מתוודה טל, "המטפלת הזוגית אמרה שאף פעם לא ארגיש כלפי הילדים אותו דבר. צריך להבין שזה המצב. אני לא עושה בין הילדים אפליות. כשאגם מציקה לבנים אני מראה להם כמה אני יכולה להיות קשה איתה למרות שהיא קטנה מהם. לעומת זאת, כשגיליתי שהבן הגדול הסתיר שהיו לו מבחנים, השארתי ליוסי להעניש אותו. אני מרגישה שאני תמיד צריכה להישאר הטובה ולא לקחת את החלק הפחות פוטוגני. בחרתי ביוסי, בחרתי להתחתן עם בחור, והוא הביא איתו שני ילדים, הם מדהימים ומקסימים ויפים ואני אוהבת אותם מאוד, אבל לעולם לא אוהב אותם כאילו יצאו מרחמי. לו הייתי מאמצת אותם היה המצב שונה,  אבל אני לא בחרתי בהם. מעולם גם לא הייתי עם יוסי לבד, תמיד הוא עם הילדים. מבחינתי הוא תמיד יוסי האב, לא יוסי הבחור. לא היו לנו נסיעות לבד. אני לא רציתי ילדים, רציתי בן-זוג לחיים".


טל מתקשה לשתף ברגשותיה, אבל מרגישה הקלה אחרי שהיא מדברת על זה. הסיטואציה הקשה הזאת היא חלק מחיי היום-יום שלה ושל משפחתה. "זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. אחותי, שהיא מרצה ב'אדלר', הזהירה אותי שאני נכנסת לסיטואציה מאוד קשה. אמא של ר' הייתה בהלם כשסיפרנו לה על הזוגיות שלנו, אבל הגיבה טוב והיא מעריכה אותי. דיברנו על זה ואני מניחה שמה שמוביל אותה זה שבזכות הזוגיות שלנו שנרקמה מיד אחרי המוות, הילדים כמעט ולא חוו משבר בעקבות היעדר דמות אימהית בבית. ההורים שלי אוהבים את יוסי יותר מאשר אותי, הוא בשבילם הבן שמעולם לא היה להם. הם מעולם לא התנגדו לקשר שלנו. הם לא אמרו לי לא להיכנס לקשר הזה, הם אמרו שהם סומכים עלי".


אזרחים סוג ב'


"רוב המריבות שלנו הם על הילדים ועל חינוכם", ממשיכה טל, "אם אני מעירה לילד ואומרת לו משהו לגיטימי בעיני, יוסי יכול לבוא ולהגיד לי: 'לא הערת יפה, יכולת להיות יותר רגישה'. אם טעיתי והאשמתי סתם, הוא מבקש ממני להתנצל בפני הילד, וזה בא לי לא טבעי. אני מתייסרת, בודקת כל טון שלי לפני שאני מדברת איתם, לגמרי הולכת על ביצים וזה לא קל. אני ביקורתית נורא, ואני האויב הגדול שלי. אני לא מפסיקה לתת לעצמי משובים".


הבלבול שנוצר עם לידת אגם ממשיך גם בפרטים הקטנים. אם אגם, למשל, קוראת לטל "אמא", איך יקראו לה הבנים? "הילדים קוראים לי בשם חיבה. כשהתחתנו החלטנו שיקראו לי 'אמא', והם התלהבו מזה, אבל זה לא שרד - הם קראו לי בכינוי ואז שינו ל'אמא' וזה היה מאולץ. אגם, היום בת שלוש, מתבלבלת מזה. שאלתי אותה מי אמא של הבנים והיא אמרה "אבא"".


אגם, הבת המשותפת, היא גם החוט המקשר בין כל חלקי המשפחה. הילדים של יוסי הם האחים למחצה של אגם, ופה כבר יש קשר דם. טל מספרת, "אגם קשרה היטב את המשפחה שלנו. לפני היוולדה האמהות שלי הייתה מאולצת וכפויה. לא עניין אותי ללכת למקומות של ילדים ובילויים של ילדים. רציתי להיות רק עם יוסי – התחתנתי איתו ונשארתי רווקה בהווייתי. זה גרם להרבה תסכול לכולם, ומאז שנולדה אגם הפכתי יותר לאשת משפחה וזה עשה טוב לכולנו. הבנים מתייחסים לאגם מדהים. אני חושבת שיש להם מחשבות שאולי הם 'אזרחים סוג ב'', הם מבינים שאני לא אמם הביולוגית והגדול זוכר את אמו".


מה יקרה עם הילדים אם יקרה משהו ליוסי?

"אני מעדיפה לא לענות. אני מקווה שלא אצטרך לעמוד בסיטואציה הזאת".

 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן
  • מחקר בנושא -חווית הנשים שנכנסות לקשר זוגי עם אלמן עם ילדים צעירים טליה אייזן - 26/5/2017 | 15:16
    • היי במסגרת דוקטורט שאני עורכת באוניברסיטת בן גוריון אנו בוחנים את חווית הנשים הנכנסות לקשר זוגי עם אלמן עם ילדים. האם יש דרך לאתר את המרואיינת בכתבה ולבקש את רשותה לשוחח איתה בטלפון ולספר לה על המחקר שלנו. אודה לך מאוד על עזרתך. תודה, טליה אייזן
  • מחקר בנושא -חווית הנשים שנכנסות לקשר זוגי עם אלמן עם ילדים צעירים טליה אייזן - 26/5/2017 | 15:16
    • היי גל, במסגרת דוקטורט שאני עורכת באוניברסיטת בן גוריון אנו בוחנים את חווית הנשים הנכנסות לקשר זוגי עם אלמן עם ילדים. האם יש דרך לאתר את המרואיינת בכתבה ולבקש את רשותה לשוחח איתה בטלפון ולספר לה על המחקר שלנו. אודה לך מאוד על עזרתך. תודה, טליה אייזן
  • צודק שי - - 6/3/2009 | 09:15
    • לעיתים הצורך שלנו באהבה, דווקא במקומות שבהם יש את הקושי , מאפשר לנו להתגבר עליו מה שבמקום אחר לא היה קורה
  • החיים חזקים מכול ראובן וייס - - 5/3/2009 | 23:13
    • לא הכול וורוד בחיים,ואכן אפשר להצליח גם בזוגיות שנייה אם ילדים נוספים הכול תלוי ביכולת של שני בני הזוג להתמודד ולוותר מעט אחד לשני על מנת לקבל אחד את השני

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites