ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


היום בו הפכתי לאח - על הולדת אח/ות חדש/ה במשפחה
שמחתנו ואושרנו כהורים עם הרחבת המשפחה והולדת התינוק החדש, עלולה לסמל עבור האחים את היום בו "התהפך העולם": היום בו הילד נפרד מחוויית היותו הילד האחד, היחיד והמיוחד של אבא ואמא והפיכתו ל"אח" לתינוק חדש.  טווח התגובות של הילדים נע בין שותפות מלאה וכנה בשמחה המשפחתית  ועד אי-קבלה מוחלטת והתעלמות מהרך הנולד.
תרי וינברג, פסיכותרפיסטית, יועצת ארגונית וחינוכית ומדריכת הורים

ארי היה בן שנתיים וארבעה חודשים כשנולד אחיו הצעיר עידן. הפנטזייה ההורית שלי בזמן ההריון לקחה אותי רחוק ככל האפשר למחוזות בהם שני מלאכים קטנים מתרוצצים בביתי, משחקים, משתובבים, מתגוששים, חולקים ביחד חברים וחוויות ומעצימים את חווית המשפחתיות של כולנו.  אבל זו לא הייתה רק פנטזיה – זו גם הייתה המציאות המשפחתית בה התנסיתי עם ילדי הגדולים, נור ואור אשר נולדו בהפרש של שנתיים זה מזה וחלקו מערכת יחסים אמיצה ומשתפת, להנאת כולנו..


אבל ארי תכנן לי קצת אחרת... לידתו של עידן עוררה בו מתח רב, והוא הפך לפעוט נרגן וזועף. הוא ניסה ללא הרף למנוע מעידן לינוק ותבע ללא הרף את תשומת ליבי, ולרגעים אף פחדתי שיוציא את תסכולו על אחיו הקטן ואף יפגע בו. אם הדברים היו נתונים לבחירתו, ללא ספק ארי היה מעדיף להחזיר את הגלגל לאחור ולהישאר לעד האח הצעיר במשפחה....


שמחתנו ואושרנו כהורים עם הרחבת המשפחה והולדת התינוק החדש, עלולה לסמל עבור אחד (או כל) האחים את היום בו "התהפך העולם": היום בו הילד נפרד מחוויית היותו הילד האחד, היחיד והמיוחד של אבא ואמא והפיכתו ל"אח" לתינוק חדש.  מקובל היום לחקור ולבחון את המהפך הנפשי שעוברת האשה עם הפיכתה לאם ("לידתה של אם"), אולם כמה מובן אנו מקבלים את הפיכתו של הפעוט לאח?.טווח התגובות של הילדים נע בין שותפות מלאה וכנה בשמחה המשפחתית  ועד אי-קבלה מוחלטת והתעלמות מהרך הנולד. הפעוט המתוק שגידלנו כנסיך משתנה מול עינינו וטווח שלם של רגשות קנאה, חרדה, שנאה וכעס נגלים לעיתים במצבים הכי לא צפויים ומשאירים אותנו מלאים רגשות אשם על "העוול" שעוללנו לו עם  הרחבת המשפחה.


מדוע זה קורה? מדוע לידת אח/ות קטנ/ה הופכים לאיום כה גדול על חלק מהאחים הבכורים? ומדוע אחים אחרים מתמודדים ביתר קלות עם הולדת האח החדש?


כניסתו של התינוק החדש למשפחה גורם לתזוזה במערך המשפחתי, הדוחקת את שאר הילדים בחווייתם צעד אחד רחוק יותר ממרכז הבמה. חווית השינוי וחוסר הביטחון הנגרמות בעקבות תזוזה זו מובילה לגילוי רגשות חדשים אותם הילד לא חווה קודם: חשש מ"חוסר מקום", חרדת נטישה, כעס וקנאה עזה באח החדש הזוכה כעת למלוא תשומת הלב ואהבת ההורים, ממש כמו בסיפור קין והבל התנ"כי.


הפעוט, אשר עדיין לא התנסה בעוצמות רגש אלו, חסר מעצם גילו את היכולת לווסת ולנהל את רגשותיו, וכאשר אלו מציפים אותו הוא נותן להם ביטוי ממשי בדמות הצקות, מכות קלות, לקיחת צעצועים והחבאתם ועוד. נטייתם של הילדים בגיל הרך להעניק פרשנות סובייקטיבית מיידית לכל שינוי קל בחייהם מתעצמת בעקבות לידת האח: אמא לא אוהבת אותי יותר, לאבא לא איכפת, סבתא לא מתייחסת אלי.. פרשנות זו מעצימה כל אירוע וחוויה קטנה ככל שתהיה, והופכת את מגרש המשחקים הביתי לזירת התגוששות של האשמות והתגוננויות. 


האם אי פעם חשבתם להתייעץ עם ילדיכם בעניין הרחבת המשפחה?
מן הסתם העליתי כעת חיוך על פניכם, או עווית של תמיהה. אך לא רק שהילד לא בחר להפוך לאח, אלא כעת, מתוך פנטזיית המשפחה המושלמת, אנו גם מצפים ממנו שלא לקנא... ולא לכעוס... ולקבל... תחושת חוסר האונים עלולה להוביל את הילד להתנהגויות תוקפניות ועצבניות ולנטוע בו זרעים ראשונים של דפוס האשמה בלתי פוסקת של אחרים בגורלו ובמצבו (מיקוד שליטה חיצוני) .


מדוע אם כן, ילדים שונים מגיבים באופן שונה לחווית האחוּת?
ההבדל נובע מהטמפרמנט המולד של הילד, דפוסי ההתקשרות שלו, מיקומו בסדר ההולדה וגילו הביולוגי. ילד שנולד עם טמפרמנט סוער יותר, יהיה מטבעו רגיש יותר ויגיב ביתר עוצמה לכל שינוי בחייו. אלו ילדים המתקשים "לנהל" את רגשותיהם וכפי שהם עשויים לגלות חום אנושי יוצא דופן, להצחיק ולמשוך את כל תשומת הלב של סביבתם – הם עלולים ברגע להפוך פגועים ונעלבים ולחוש שלאיש לא איכפת מהם.


בנוסף, ילדים שחוו התקשרות  בטוחה עם האם והם חשים בטחון בהגנתה ונוכחותה (גם כשהיא לא נמצאת!) – יחוו קל יותר כניסתו של ילד חדש למשפחה לעומת ילדים שחוו התקשרות לא בטוחה, והחוויה הסובייקטיבית שלהם מול האם היא של חוסר בטחון ביכולתה לתמוך ולהיות שם בשבילם בשעת הצורך.


ואחרון חביב – גם גילו של הילד עשוי להשפיע על יכולת ההכלה שלו לכניסת ילד חדש למשפחה; התפתחותו הקוגניטיבית של ילד מעל גיל 3 מסייעת לו להבין מסרים מילוליים מרגיעים (מעבר למסרים לא מילוליים המועברים בין אם-ילד) וליהנות מתשומת הלב של הוריו  גם בדרכים אחרות מאלו שהורגל אליהם עד כה. מאידך, ילד בוגר שנהנה (באופן יחסי) משנים רבות של "נסיכות", עלול גם הוא לגלות תסמינים של רגשות קיפוח בהיוולד האח החדש לעומת זאטוט שעשוי לקבל את עובדת הפיכתו לאח באופן הטבעי ביותר (ואפילו לא לזכור את התקופה בה היה בן יחיד / האח הצעיר). 


האם ניתן להכין ילד צעיר למהפך שעומד להתחולל בחייו לאחר לידת התינוק והפיכתו לאח?
אנו יכולים לדבר עם הילד על החוויה של כניסת ילד חדש למשפחה, לקרוא לו סיפורים מתאימים ולהראות לו תינוקות של אחרים -  אולם לעולם לא יהיה זה דומה לדבר האמיתי, ולעוצמות הרגשות שיתעוררו בו בחודשים שיחלפו לאחר הולדת התינוק, בדיוק כפי שאנו ההורים איננו יכולים לחוש את עוצמת החוויה של הפיכתנו להורים עד שהדבר מתרחש בפועל.


אם כך, מהו בעצם מקומם של ההורים בתהליך הפיכתו של הילד לאח, או בשינוי שיחול במיקומו במערך המשפחתי?
ההורים, ראשית בינם לבין עצמם, צריכים להיפרד מהפנטזיות ההוריות ולהתכונן למגוון תרחישי מציאות, בהתאם להיכרותם עם אישיותו של הילד ושאר הנסיבות המשפחתיות. עלינו לזכור כי לידת התינוק מייצרת גם "לידה" של מושגים חדשים עבור הילדים: מה זה אומר להיות אח/ות? מהם חובותי ומהם זכויותי? האם אבא ואמא עדיין יאהבו אותי? מה זה אומר להפוך לאח בכור או "ילד סנדביץ'"? כל מושג שכזה מקפל אחריו טווח רחב של משמעויות רגשיות עבור הילדים ועלינו לכבד את התמודדותם הכנה והאמיצה עם שינויים אלו בחייהם. כהכנה לקראת הלידה וגם לאחריה ניתן ורצוי לדבר על הנושא תוך שימוש בספרים, סרטים ואפילו התבוננות בבעלי חיים המגדלים מספר צאצאים.


זכרו; לילד תמיד קל יותר לדבר על החוויה הרגשית שלו ממרחק בטוח תוך שהוא מספר על מציאות שקורית לכאורה למישהו אחר!


הניחו לו לדבר על מה החתלתול מרגיש בסיפור (או במציאות) כשמסביבו עוד מספר אחים ואמא צריכה להתייחס לכולם, או מה קורה לחבר הטוב מהגן כשנולד לו אח קטן. נסו לדמיין עם הילד מספר תרחישים של תגובות אפשריות של החבר מהגן או החתלתול במצבים משתנים, ומהי התגובה הטובה ביותר עבורם בכל מצב. 


עם כל העייפות והקושי הגדול שבגידול תינוק, עלינו לגלות אמפטיה, סבלנות ויכולת הכלה כלפי רגשותיו וצרכיו של הילד שהפך לאח, ולהיעזר בכל מערכות התמיכה העומדות לרשותנו (סבים, חברים, שכנים...) על מנת לפנות את מירב הזמן האפשרי ולאפשר לילדים הנוספים למצוא את מקומם מחדש בבטחה בתוך המערך המשפחתי. 


לידתו של תינוק מהווה כל פעם לידתה של המשפחה מחדש: כל תינוק משנה את האיזונים במשפחה ועלינו ההורים מוטל לא רק לדאוג לרך הנולד אלא גם להחזיר את המשפחה לאיזון, כך שכל אחד ימצא את מקומו בה והחוויה המשפחתית תחזור להיות טובה, מכילה ומגוננת, למרות (ואולי בגלל?) התרחבותה.






להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites