ריקי לוי דינר

ריקי לוי דינר

טור אישי על הורות, זהות, נשיות, וכל מה שנוגע בבטן הרכה שלנו.

לכניסה



עוד באו-מאמא


ברית מילה – ניתוח ללא מחלה

האם ברית מילה היא לחץ חברתי או הכרח רפואי? יש דעות לכאן ולכאן. לצד אלה הטוענים לפגיעה בזכויות אדם ממשיכים לטעון מוהלים, בהם רופאים מוסמכים, כי היתרונות הרפואיים של המילה עולים על הסיכונים והסיבוכים האפשריים בתהליך
אריאלה זמיר

יומיים לפני שהיה אמור ערן שדה למול את בנו הוא החל לגלוש באינטרנט ולחפש חומרים על ברית מילה, "החומר מאד טלטל אותי וגרם לי להבין שלפחות אני רוצה לדחות את ההחלטה". כמה חודשים אחרי שנולד בנו, הקים את האתר "גונן על הילד" ובו ריכז מידע רב על ברית מילה, בין היתר גם את זה שגרם לו להתנגד למילה.


"אני בן אדם חילוני", מסביר שדה, "בלי שום נגיעה לדת. הסיבה היחידה שרציתי ברית היא בגלל ההנחה שטבועה בנו באופן קולקטיבי, שילד שלא נימול נידון באופן ודאי לסבל חברתי ולנידוי ואנחנו עושים את זה בלי לדעת מה כורתים ואיך כורתים".

לחץ חברתי או הכרח רפואי?

לדעת שדה, המכבש החברתי הוא זה שדוחף הורים חילוניים לבצע את הברית בלי שתהיה להם אפשרות לפקפק בעניין. הוא רואה במילה לא פחות מ"פגיעה בזכויות אדם. זה הליך שאין לו מקבילה בעולם הרפואי." הוא טוען, "כורתים רקמה בריאה שיש לה תפקידים שהטבע ייעד לה בשם התועלת הפוטנציאלית". מבחינתו הדבר דומה לעקירת ציפורנים לתינוק כדי למנוע פטריות או ציפורניים חודרניות. "ארגוני הרופאים של מדינות העולם המערבי, אמריקה, בריטניה, הולנד ואוסטרליה קובעים במסמכי העמדה שלהם שאין הצדקה רפואית למילה".


באתר שהקים מביא שדה מאמרים של הפילוסוף ד"ר חנוך בן ימי והגנטיקאי ד"ר אבשלום זוסמן-דיסקין שטוענים כי העורלה גורמת ליחסי מין מהנים יותר. ד"ר שלמה (סטיב) ג'קסון, נוירו-כירורג מומחה לניתוחי ראש ועמוד שידרה בבי"ח בילינסון, ומוהל מוסמך מטעם הרבנות הראשית, אומר "שכאדם אקדמי ביטוי כזה חסר בסיס מחקרי".


ד"ר ג'קסון וד"ר יוסי בנימיני, כירורג ואורולוג ילדים ומבוגרים בבי"ח איכילוב, טוענים בתוקף כי למילה יש רק יתרונות; סיכויים נמוכים יותר ללקות במחלות מין, מקרים נדירים של סרטן הפין, נשים שמקיימות יחסי מין עם גברים נימולים כמעט ולא סובלות מסרטן צוואר הרחם.


לצד היתרונות הם מתארים את הסיבוכים ההיגייניים אצל גברים שלא נימולו. "העור של העורלה מכסה את העטרה", מסביר ד"ר בנימיני, "זה יוצר כיס סגור. שאם לא מפשילים אותו, ועד גיל 3 אי אפשר להפשיל כי הוא דבוק, מקננים שם חיידקים ווירוסים שיכולים לעבור מאחד לשני.  הפין לדעתי גם הרבה יותר יפה כשהוא נימול ואני רואה הרבה גם כאלה וגם כאלה".
 

ד"ר ג'קסון סבור שיש לבצע בריתות כהלכה ביום השמיני. אבל אומר שעמדתו החד משמעית לגבי ברית מילה לא נובעת רק מכך שזה חלק מהמורשת היהודית ושעם ישראל מקיים אותה כבר 3000 שנה, אלא שיש בה גם יתרונות רפואיים מובהקים.

סיבוכים אפשריים בתהליך המילה

אם נשים לרגע בצד את היתרונות לצד החסרונות בתהליך הברית, הרי שאי אפשר להתעלם מהסיבוכים האפשריים בתהליך שכזה. ד"ר יוסי בנימיני מסביר שמדובר בתהליך פשוט, "המילה היא הסרה של עור העורלה העוטף את העטרה". העור אינו עור מת כפי שרבים נוטים לחשוב אלא רקמה בריאה שיש בה עצבים וכלי דם. הרקמה הזו דבוקה לעטרה (ראש הפין) לפחות עד גיל שלוש ולכן במילה נעשות שתי פעולות: הפרדת העור מהעטרה וחיתוכו. "זו פעולה כירורגית", קובע ד"ר בנימיני,"ניתוח קטן שצריך להיעשות בתנאים אופטימאליים. בתנאים לא נכונים יש סיבוכים."


ד"ר שלמה ג'קסון טוען ש"הסיכון בברית לא שונה מהסיכון שלוקחים כשנוהגים ברכב. צריך לדעת איך לעשות את זה נכון ואם לא יודעים – זה רע מאוד". למרות ששניהם גורסים כי מדובר בפרוצדורה פשוטה וקלה, אם מבצעים אותה בתנאים לא הולמים קיימת שורה של סיבוכים אפשריים כתוצאה מברית לא מוצלחת: דימום, זיהום, עקמת של הפין ותסביב של הפין. סיבוך נדיר יותר וקשה במיוחד הוא איבוד ראש הפין. בנימיני טוען שזה "תוצאה של שימוש במכשירים לא נכונים או אי שימוש במגן פין".

זיהום, תסביב של הפין או עקמת

אחד הסיבוכים השכיחים הוא זיהום. הזיהום מופיע ימים ספורים אחרי הברית, ולרוב נגרם מהצואה. "אני שם על הפין חומר הנקרא: קלטוסטט הבנוי מסיבים של סידן ואצות. " מסביר ד"ר ג'קסון, כיצד ניתן למנוע את הזיהום.  "הם לא לוחצים על הפין ונמסים למחרת במים. ככירורג אני לא מאמין בהשארת הפין חשוף לשתן וצואה. ד"ר בנימיני מציע לחטא את המקום בפולידין, סביעור או יוד.


סיבוך נוסף הנו תסביב של הפין – עור שנרפא אחרי הברית בצורה לא נכונה ומסובב את הפין. הפגיעה תתגלה רק אחרי שלושה או ארבעה חודשים. התיקון נעשה בניתוח על ידי שחרור העור מסביב.


תסביב או עקמת של הפין יכולים להיות מולדים. במקרים כאלו אומר ד"ר בנימיני, "אני ממליץ לעשות ברית כירורגית בגיל שלושה –ארבעה חודשים. "אם לא מחכים, הצלקת של הברית יכולה לעקם את הפין עוד יותר". לרוב, כשתינוק נולד עם בעיה כזו, בבית החולים מיידעים את ההורים, אבל ישנם מקרים שלא רואים את זה. "בצורה שבה אני עושה את הברית עם הרדמה מקומית", אומר ד"ר בנימיני, "יש מקרים שניתן לתקן את העקמת תוך כדי הברית על ידי תפר קטן". 

סכנת דימוםדימום הוא עניין שכיח יותר. "אם המכשיר לא סגר טוב את כלי הדם או שמשתמשים במכשיר לא נכון, מתרחש דימום", מסביר ד"ר בנימיני. "עצירת דימום עקב פגיעה בכלי דם ראשי יכולה להיעשות ע"י לחיצה. אבל בדרך כלל יש לצרוב את המקום או לבצע תפר. לתינוק נפח דם מאוד קטן. לכן איבוד של 150-200 cc הוא קריטי".


איתן צדוק הוא מוהל מסורתי כבר למעלה מ- 32 שנה שמאחוריו כעשרת אלפים בריתות, ולמען הגילוי הנאות –מל גם את בני. צדוק מסביר כי "בברית הלכתית יש דם משום שהמכשיר שעוצר את הדם אינו מותר על פי ההלכה. מרבית הרופאים משתמשים בו וזה מאפשר להם להשאיר את הילד בלי חבישה. אני משתמש בזה כשאני מל לא יהודים. החבישה זה במקום תפרים. בחבישה אני מסדר את העור בדיוק כמו שאני רוצה כך שיש ריפוי מהיר, אין זיהומים וגם המילה אסתטית". 


כדי להימנע מפגיעה בכלי דם ראשיים או כדי להכין עצמו לחיתוכם הוא מסמן את מקום החיתוך לפני הברית. "חשוב לעצור את הדימום מהר", הוא קובע.  לעצירת הדימום הוא משתמש בחבישה באבקה או בהפעלת לחץ, ונשאר כשעה אחרי הברית לבדוק את התינוק. "במקרים בודדים," הוא מספר, "לקחתי את התינוק בעצמי לבית החולים".


ללא סטריליזציה

לא רק חוסר מיומנות וידע יכולים להביא לסיבוכים אחרי הברית, גם שימוש במכשירים שלא עוקרו. "יש לשטוף את הכלים היטב, לחטא אותם ולהעביר אותם תהליך של סטריליזציה ממש כמו שעושים למכשירים שמשתמשים בהם בחדרי ניתוח", מתאר ד"ר בנימיני את התהליך. קיימים כלים חד פעמיים אבל הוא לא ממליץ עליהם מהסיבה "שהם מורכבים מחלקים פלסטיים ולכן גם פחות יציבים".

   
צדוק מעקר את הכלים שלו באוטוקלב הפרטי. "לכל ברית אני לוקח 3-4 מערכות. גם למקרה שיזעיקו אותי באופן פתאומי וגם למקרה שאחד הכלים ייפול".


ד"ר בנימיני חושש מאוד ממוהלים שלא עושים סטריליזציה לכלים, "הייתי פעם בברית וראיתי מוהל שהוציא את הכלים מהכיס שלו. השערות עמדו לי". מוהלים שלא משתמשים בכלים נכונים, עושים את מציצת הדם בפה ("תינוקות בברוקלין מתו מהרפס בגלל זה") ועושים את פעולת ההפרדה והחיתוך בסדר הפוך מסכנים את התינוק. את התוצאות העגומות הוא מתקן. "יש 2 ימי ניתוחים בשבוע ובכל יום ניתוחים כזה יש מקרה אחד או שניים". למרות כל זאת ד"ר בנימיני וד"ר ג'קסון סבורים שיש מוהלים מסורתיים מצוינים, ויש גם דוגמאות הפוכות, "שאין לאנשים לטעות ולחשוב שכל רופא הוא מוהל טוב", ממליץ ד"ר ג'קסון.
 


זריקת אלחוש – ההלכה מול הרפואה

הרבנות הראשית לא מאשרת את זריקת האלחוש, אך יותר ויותר רופאים מוהלים (רובם לא הוסמכו בשל כך) מתעקשים להקל על כאב התינוק.


ד"ר יוסי בנימיני, כירורג ואורולוג ילדים ומבוגרים בבי"ח איכילוב, מאמין בזריקת אלחוש הניתנת לתינוק לפני המילה. זריקה כזו מותרת לשימוש לרופאים בלבד.
על אף שד"ר בנימיני עבר הכשרה דתית, הוא לא הוסמך כמוהל על ידי הרבנות הראשית, כמו מרבית עמיתיו הרופאים, משום שהרבנות לא מאשרת שימוש בזריקת אלחוש. לדברי הרב אברהם בביוף, מנהל מחלקת בריתות ברבנות הראשית, "מדובר בסיכון ולכן ההלכה אוסרת את זה למעט במקרים מיוחדים".


ד"ר שלמה (סטיב) ג'קסון הוא רופא דתי ואחד הבודדים שקיבלו הסמכה מטעם הרבנות הראשית. את ההסמכה שלו כמוהל קיבל בזמן שהיה עתודאי לרפואה ולקח שנה פסק זמן ללימודים בישיבת הסדר. גם הוא משתמש בזריקת אלחוש אבל לטענתו "זה לא מנוגד להלכה, חוץ מאשר בשבת – וזה מסיבות אחרות. הורים תמיד שואלים אותי: "מה אתה מציע?". אני מציע את כל האופציות: אלחוש המקום עם משחת אמלה, או זריקה תת עורית קטנה מאוד". ומוסיף: "יש כאלו שלא רוצים כלום. אני לא חושב שיש נכון או לא נכון, אך זריקת אלחוש משכחת את הכאב באופן משמעותי".


לטענת ד"ר בנימיני הזריקה היא קריטית, "היית רוצה שיורידו לך אצבע בלי זריקה?" הוא שואל. איתן צדוק, מוהל מסורתי, מעדיף להשתמש בספריי מאלחש. "זה כמעט כמו זריקה", הוא קובע, "התייעצתי עם רופאי ילדים ואמרו לי שאין בעיה להשתמש בו. אני משתמש בו המון שנים ולא נתקלתי בשום תגובה אלרגית".




 

להוסיף תגובה
שם
דואר אלקטרוני
נושא
תוכן

כל תמונה היא סיפור 

*לכניסה לגלריות לחצו כאן

 

 

עוד באו-מאמא

 

ידיים, משפחה, ניוזלטר או-מאמא

ניוזלטר שבועי

אחת לשבוע מקבלים חברי מועדון O-mama ישירות לתיבת המייל שלהם, ניוז לטר הכולל מגוון תכנים בנושא משפחה והורות.

*ההרשמה חינם.

לכניסה לחצו כאן 

 

הרשמה לניוזלטר או-מאמא

שם פרטי
משפחה
דוא"ל
Powered by Artvision | Truppo Websites