הקשר בין צפייה בטלויזיה וליקויי למידה

החוקרים קבעו, כי עד גיל שלוש כל שעת צפייה יומית מגבירה בעשרה אחוזים את הסיכון של פעוטות לסבול מבעיות ריכוז בגיל מאוחר יותר. מוחו של תינוק מתפתח מהר מאוד בשלוש השנים הראשונות בחייו. זהו השלב שבו המוח  מתגבש ומתעצב.
מחקרים מצאו עלייה של כ-40% בבעיות קשב וריכוז בקרב מתבגרים שהיו צופי טלוויזיה "כבדים" בגיל צעיר ומראים קשר ברור בין צפייה מרובה בגיל צעיר לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות.

גורם נוסף הוא ההתפתחות הטכנולוגית – טלוויזיה, משחקי מחשב, צג טלפון נייד, אינטרנט וכדומה, שגורמים לעוררות במערכת העצבית בגוף ובכך מגבילים תכונות כגון: יצירתיות,
יוזמה, יכולת ריכוז ועוד.

בעקבות הממצאים הללו, ערכו בזינוק (ביה"ס פסיכומטרי ללקויי למידה) עבודת מטה מקיפה בקרב עשרות תלמידים בני 22 – 26 שאובחנו כלקויי למידה או כבעלי הפרעות קשב וריכוז.
במהלך הבדיקות, חולקו התלמידים כל פעם לשתי קבוצות, כאשר ישנם בכל קבוצה 16 תלמידים. הקבוצה הראשונה קיבלה טקסט – סיפור בן כ- 550 מילים ונדרשה לאחר הקריאה לענות על 30 שאלות אודותיו. לקבוצה השנייה הוקרן סרטון המעביר את אותם מסרים כפי שנכתבו בטקסט הקריאה, אך באמצעות קריין שנעזר בתמונות המחשה. גם כאן נשאלו התלמידים את אותן שאלות.
התוצאות הראו שהתלמידים בקבוצה שצפתה בסרטון ענו כ- 6 שאלות נכון יותר בממוצע מהקבוצה השנייה.
צוות המחקר של זינוק שקד בשנה וחצי האחרונות על מציאת פתרונות לימודיים לאוכלוסיית לקויי הלמידה ולמד את הנושא בצורה שיטתית ושורשית, כאשר הם מייחסים משמעות לתסמינים ולנסיבות בעקבותם מופיעות הפרעות הקשב והריכוז.

ארן נחמיאס, ראש צוות פיתוח והדרכה בזינוק אומר: "החינוך צריך להשתנות ולהתקדם עם הזמנים. הלימוד בכיתה צריך להיות דומה יותר לממשקי הטלוויזיה והאינטרנט. הכוונה היא לכינון מערכת לימודים דינמית, הכוללת שיעורים קצרים ומול פחות תלמידים, סיפורים, עלילה, המחשה, הומור, דימיון, משחקי תפקידים, צבעוניות, שימוש בהקלטות ועוד. בחירת מורים שמעבר ליכולותיהם האקדמיות הם גם שחקנים ובדרנים, בכדי לדמות יותר את הכיתה לעולם הטלוויזיוני. המטרה בכך היא לעשות שימוש במספר רב של גירויים בדומה לדרך בה פועל האינטרנט או הטלוויזיה ובכך להביא לשימוש במרב החושים. בעידן שלנו בו המוח למד להתמודד עם כמויות ענקיות של מידע ולברור מתוכו את הרצוי לו, לא ניתן לעבוד בשיטות הישנות והמשמימות. יש צורך לנצל בכיתה כל חוש וחוש, כל אסוציאציה אפשרית בכדי להביא את התלמידים למיצוי יכולתם".

אורנה מלכי לבנה עורכת או-מאמא: ידוע כי צפייה ממושכת בטלויזיה או משחקי מחשב פוגעים במערכת העצבים ומשפיעים על יכולות הלמידה. במקביל מציג ביה"ס זינוק ממצא מעניין המוכיח כי הטלויזיה והמחשב דווקא הוכיחו יעילות גבוהה יותר בקרב לקויי למידה. המסקנות המתבקשות מהנתונים הנן מורכבות, וכמובן אינבדואליות כאשר נבדק כל מקרה לגופו. אולם, בגדול ניתן להגיד שבעידן המודרני בו המדיה היא חלק משמעותי בחיינו ומשמשת דווקא כלי תקשורת חשוב לבעלי מגוון לקויות (עיוורים, חרשים, אנשים בעלי קשיים גרפומוטוריים וכו') יש חשיבות רבה לשילוב המדיה ככלי המשפר את איכות החיים בעיקר לאלו  המתקשים במשימות "נורמטיביות". כמובן שיש לעשות זאת באופן מושכל ובמינון המתאים, תוך בקרת התכנים. לצערי הרב בתחום הפעוטות אין הקפדה על סטנדרטיזציה בתחום תכני המחשב והטלויזיה, והפעוטות חשופים למגוון רחב ולא איכותי של תכנים. חשוב במקרים אלו שיד ההורים תהיה על הברז ותקפיד על שימוש מבוקר בתכנים אילו".


-