חוקרי הטכניון ורמב"ם הצליחו לראשונה לגרום להתמיינות של תאי גזע מושרים לתאי לב

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם הצליחו לראשונה לגרום להתמיינות של תאי גזע מושרים לתאי לב. על כך מדווח כתב העת המדעי היוקרתי Circulation.
מהפכת תאי הגזע מעוררת עניין רב בקהילה המדעית בשל הפוטנציאל הטמון בהם לתיקון רקמות ואיברים פגועים. מספר רב של עבודות הראו את היכולת של תאי גזע עובריים אנושיים לעבור התמיינות למגוון רקמות כולל תאי לב.


אחד המכשולים בדרך לשימוש קליני בתאי גזע אלו הוא הבעיה החיסונית, שכן הם צפויים להדחות לאחר ההשתלה – אם ישותלו אצל אדם זר. בשנתיים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בתחום עם ההתפתחות של טכנולוגית תאי הגזע המושרים.
(induced pluripotent stem cells או iPS) המאפשרת לתכנת מחדש תאים בוגרים (הנלקחים מהעור) למצב של תאי גזע (iPS) הדומים לתאי גזע עובריים.

קבוצת חוקרים ממעבדתו של פרופ' ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, הצליחה לגרום להתמיינות תאי גזע מושרים אנושיים לתאי לב. תאי השריר שנוצרו הראו תכונות מולקולאריות, מבניות, ותפקודיות של תאי לב. יתר על כן, ההתמיינות של תאי הגזע במעבדה לא הייתה מוגבלת ליצירת תאי לב בודדים אלא הובילה ליצירת רקמת לב פועמת בעלת פעילות קוצב לב ספונטנית והתפשטות חשמלית. ניסויים נוספים הראו את היכולת של הרקמה המתקבלת לשמש כמערכת מודל ייחודית לבחינת השפעת תרופות על רקמת הלב האנושית.


לתוצאות העבודה עשויות להיות השלכות משמעותיות על התחומים המתפתחים של הנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית (משחזרת) וכן רפואה אישית (Personalized medicine) : ליצירת מודלים במעבדה של רקמות  הייחודים לכל חולה לשם הבנה טובה יותר של מנגנוני מחלות גנטיות, ליצירת מודלים אישיים לשם פיתוח והתאמת תרופות, והפוטנציאל העתידי - לפתור את בעיית הדחייה החיסונית בשימוש בתאים לשם השתלה. עם זאת, החוקרים מדגישים כי למרות הפוטנציאל הרב הטמון בטכנולוגיה זו, הדרך ליישום קליני עדיין ארוכה וקיימים מכשולים רבים נוספים שעליהם יש להתגבר.

תאים מושרים – טכנולוגיה שפותחה ע"י חוקר יפאני לפני כשנתיים. הצליח לקחת תאי עור בוגרים, להשתיל בתוכם ארבעה גנים שגרמו לתכנות מחדש של התא – לחזור למצב הראשוני שלהם – תאי גזע. במקרה הזה – לא תהיה דחייה. ההליך אורך בערך שלושה חודשים.


-