השפעת העוני על ההישגים הלימודיים במערכת החינוך

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ זבולון אורלב בתגובה על דו"ח ההשפעת העוני על ההישגים הלימודיים שהוצג בועדה:"נתוני העוני המצביעים בבירור על פער ניכר בהישגים הלימודיים בין תלמידים עשירים לתלמידים עניים צריכים להדליק נורה אדומה בממשלה ובמשרד האוצר. הקיצוצים בחינוך הם הגורם המרכזי לדור שני, שלישי ורביעי לעוני והם שהפכו את מערכת החינוך למלכודת עוני, במקום מערכת המצמצמת את הפערים החברתיים. רק שינוי יסודי במדיניות הכלכלית שתקצה לחינוך 3-4 מליארד שקלים לקידום אכלוסיית התלמידים העניים, תביא לשינוי אמיתי ושיוויון הזדמנויות ריאלי לתלמידים העניים במערכת החינוך".

• בשנת 2008 היו בישראל 420,100 משפחות עניות, שבהן חיו 1,651,300 נפשות ומתוכן 783,600 ילדים. שיעור הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני עמד בשנה זו על 34%.
• מכלול הנתונים הזמינים כיום אודות הישגיהם הלימודיים של תלמידי מערכת החינוך בישראל, במישור הארצי ובמישור הבין-לאומי, מצביע על פער ניכר בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בישראל;
• המחקר המתייחס באופן ישיר להשפעות העוני על החינוך מועט; עם זאת, מן המחקר הקיים ניתן ללמוד בין היתר על השפעתם של גורמים מיקרו-חברתיים, כגון ההתנהלות המשפחתית היומיומית בסביבתו של התלמיד, על ההישגים הלימודיים;
• ישנן עדויות מוצקות לכך שבכוחו של החינוך לצמצם את השפעתו השלילית של העוני, אולם אין ביכולתם של מערכת החינוך ושל בתי-הספר לבדם להתגבר על השפעות העוני. לפיכך, נדרשת מדיניות חברתית-כלכלית מקיפה שתשלב בין שיפור הרמה הלימודית וקידום השוויון בתוך מערכת החינוך לבין צעדים נרחבים לצמצום ממדי העוני בסביבתם הרחבה של התלמידים;
• בצד הגדרתו של צמצום הפערים כיעד מוצהר של מערכת החינוך, ישנו חוסר בהירות באשר למידת יכולתם והתאמתם של צעדי המדיניות הננקטים כיום להביא להשגתו של יעד זה;
• מחקר חדש שנערך ביוזמת תנועת "הכל חינוך" מעלה כי שיטת הקצאת המשאבים הנהוגה כיום בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, הגם שהיא מעניקה העדפה מתקנת, יוצרת אפליה מובהקת בין אוכלוסיות שונות ומקפחת בבירור את המגזר הערבי;
• עקב קיצוצים בתקציבי משרד החינוך בעשור האחרון, שיעור שעות התקן המוקצה כיום לצורך העדפה מתקנת בחינוך היסודי הוא נמוך ביותר ועומד על כ-5.6% בלבד מכלל השעות;
• מנתונים שהתקבלו ממשרד החינוך ומדוח ביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי משרד החינוך לא גיבש מדיניות שיטתית להגשמת יעדיו של אגף שח"ר, המופקד על תוכניות שונות בתחום קידומן של אוכלוסיות חלשות וצמצום פערים במערכת החינוך. זאת ועוד, על-פי נתוני האגף, תקציבו קוצץ בתשע השנים האחרונות בשיעור חד של כ-65%.
• גם בעוני בקרב ילדים נמצאת ישראל בראש הסולם - בשנת 2005 שיעור הילדים מתחת לקו העוני היה 27% לעומת ממוצע של 12% בקרב מדינות ה-OECD. המדינות הממוקמות אחרי ישראל היו טורקיה, מקסיקו, פולין וארה"ב.
• פרק בדוח הלמ"ס עוסק בפערים בהישגי תלמידים כפי שהם מתבטאים בבחינות המיצ"ב ובבחינות הבגרות. באשר לבחינות המיצ"ב, הדוח קובע כי נמצא קשר חיובי בין רמתו החברתית-כלכלית של יישוב בית-הספר לבין הישגי התלמידים בכל אחד מהמקצועות הנחקרים (הקשר החזק ביותר בין הרמה החברתית-כלכלית של היישוב לבין ההישגים הלימודיים נמצא לגבי אנגלית). זאת ועוד, בבחינת הישגי התלמידים לפי משתני הרקע החברתיים-כלכליים של התלמיד (מספר שנות הלימוד של האם, הכנסת ההורים והרמה החברתית-כלכלית של אזור המגורים) נמצא כי ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמיד מבוסס יותר – הישגיו הלימודיים גבוהים יותר.
• הקצאת משאבים והעדפה מתקנת בחינוך. מחקר חדש שערך נחום בלס, במסגרת סדרת מחקרי מדיניות של תנועת "הכל חינוך", מעלה כמה ממצאים בולטים בנושא אי-השוויון בהקצאת משאבים וההעדפה המתקנת הניתנת כיום בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. עיקרי הממצאים: אפליה מובהקת בין אוכלוסיות שונות ומקפחת בבירור את המגזר הערבי, שיטת הקצאת המשאבים מעניקה העדפה לאוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך במגזר היהודי, שיטת הקצאת המשאבים מעניקה יתרון לחינוך הממלכתי-דתי על פני החינוך הממלכתי, בחלקו בשל פיזור האוכלוסייה.

 

-