מרבית התלמידים חווים אלימות מילולית מצד מורים

הועדה שמעה את ד"ר ברנדה גייגר, מרצה בכירה ופסיכולוגית חינוכית במכללה האקדמית גליל מערבי וצפת, אשר ערכה מחקר במשך שנתיים בעשרה מתנ"סים וראיינה 232 בני נוער. ד"ר גייגר מצאה כי כל הילדים טענו שהם נפגעו בעצמם או היו עדים לפגיעה בחבריהם: "המחקר נערך בקרב ילדי כיתות ו'. על פי אריקסון זהו גיל שבו ילד מתפתח ומגבש את זהותו. בגיל זה כל הערה פוגעת מאוד בילדים, גם אם המורה אינו מתכוון לכך. בפועל, מסתבר, כי מורים פוגעים בתלמידים הרבה יותר ממה שחושבים. מורים אינם מבחינים בין הערה לתלמידים בגלל חוסר הלמידה שלהם, ובין פגיעה אישית".

יו"ר הועדה ח"כ זבולון אורלב: "יש לנו עניין עמוק לחזק את סמכות המורים, ומחוייבות עמוקה לשמור על מעמד המורה. אין תהליך חינוכי ללא סמכות מורים והורים. יש להתייחס לנושא התמודדות המורה עם בעיות משמעת כנושא מקצועי בתהליך הכשרת המורים והשתלמותם. אני קורא לארגוני המורים לגבש קוד אתי לטיפול בנושא".

ח"כ מסעוד גנאים: "לצערי המורים מקדישים זמן רב כדי שהתלמידים ילמדו היטב ויכיחו זאת בציונים. עד שלא נשנה את הגישה שאנו רוצים בני אדם, תשתלט גישת ההישגיות ולצערי גם האלימות".
ח"כ אנסטסיה מיכאלי: "האלימות הקיימת כיום בתקשורת משפיעה מאוד על ילדים. אני מגבשת חקיקה בנושא זה. אני קוראת להעמיק את ערכי הדת היהודית והציונות בתקשורת, בטלוויזיה ובאתרי האינטרנט. כך נוכל להיות עם פחות אלים".

ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד אומר כי רוב המורים אינם אלימים: "יחד עם זאת, הפגיעה של אותו מיעוט של מורים אלימים היא קשה. מכה פיסית – חולפת, אך אלימות מילולית והשפלה נשארים במשך זמן רב ולפעמים אינה ניתנת למחיקה. יש להגיע לאפס סובלנות באלימות – לא רק כלפי תלמידים, אלא גם כלפי מורים".

 

 

-