"לאחר שנתיים שבהן ניסינו להביא ילד לעולם, הבנו שאנחנו לא מתקדמים לשום מקום. התחלנו עם בדיקות ובצילום רחם שעשו לי גילו שהחצוצרות סתומות. מכאן הדרך להפריה הייתה קצרה", מספרת ג' ממרכז הארץ, אם לשתי בנות, "למזלי, מרגע שהוחלט על הטיפולים ועד שנכנסתי להריון, עברו רק שלושה חודשים, אבל לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שבה הגענו לבית החולים 'תל השומר' לבדיקות הראשונות. מישהי שעמדה בתור לפנינו ושמה לב שאנחנו חדשים בעניין, פנתה אלינו ואמרה: "אני מציעה לכם שכבר עכשיו תירשמו לאימוץ. אימוץ זה אומנם תהליך ארוך, אבל גם ההפריה יכולה להיות ארוכה ומתישה וההתעסקות באימוץ יכולה להרגיע את הנפש".
במקרה של ג' ההצלחה הגיעה מהר. ע', המתגוררת במושב בצפון הארץ, נאלצה לעבור תהליך הפריה ארוך וקשה יותר: "חמש שנים עברו מרגע שהתחלנו לנסות ועד שילדתי. אחרי שכבר התחלתי את הטיפולים היה לי מאוד קשה. הזריקות היומיומיות, חוסר הידיעה, הפחד להיות עקרה, המתח אם נצליח או לא. את הכאבים של הזריקות כל אחת יכולה לסבול, אבל האכזבות יכולות למוטט נפשית. זה מתח תמידי וכל חודש יש ציפייה מחדש. גם ההורמונים לא מוסיפים לך יופי אלא - שיעור יתר, מצבי רוח ובטן נפוחה, ואז כל הזמן אנשים שואלים אותך 'אפשר להגיד מזל טוב'? ובא לך להרוג אותם", היא מתארת.
איך מזהים שיש בעיה?
גם לסיפורים עם התוצאות השמחות ביותר - היו התחלות קשות ומבלבלות. מהו בעצם מצב של אי-פריון, מתי יודעים שצריך לפנות לייעוץ ומה באמת עובר על זוגות שהתחילו בטיפול הפריה? ד"ר מאיר רוח, מומחה לגינקולוגיה, מיילדות ופריון ורופא בכיר בבית החולים 'פוריה', מסביר: "אי-פריון הוא מצב שבו זוג מקיים יחסים באופן סדיר במשך שנה ללא הצלחה. אחרי שנה מומלץ לפנות לייעוץ, אלא אם יש מצבים בולטים כמו בעיות בעת קיום יחסי מין או בעיה בריאותית כלשהי (אל-ווסת או דימומים לא סדירים) שבגינם ראוי לפנות לגינקולוג גם לפני המתנה של שנה".
"כשזוג מגיע לבירור, בודקים את המצב הבריאותי וההיסטוריה הרפואית: ניתוחים קודמים, הריונות ולידות, תולדות הווסת ודברים אחרים שיכולים לרמז על ליקוי בפוריות האישה. מנסים על סמך ההיסטוריה הרפואית שלה למצוא סימנים מכוונים לבעיות. בודקים גם את ההיסטוריה של הבעל – ניתוחים במפשעה או באשכים בילדות, כאבים באשכים, מחלות זיהומיות ועוד", ממשיך ד"ר רוח. בנוסף, מבררים לגבי המשפחה הקרובה, האם ישנן בעיות פוריות דומות, מחלות קשות, מומים מולדים ועוד.
מעבר לבירור ההיסטוריה הרפואית, הרופא מבצע בדיקה גופנית ומחפש גם סימנים מרמזים כמו הגדלה של בלוטת התריס, השמנת יתר, שיעור יתר ו/או הפרשה מהפטמות. "כשאישה הסובלת מהשמנת יתר עם מחזורים לא סדירים והיעדר ביוץ מורידה 5% ממשקל הגוף שלה– היא יכולה לגרום לחזרת ביוצים ספונטניים", מסביר ד"ר רוח. "בודקים גם את הפרופיל ההורמונאלי – מכיוון שחוסר מאזן הורמונאלי יכול לגרום להיעדר ביוץ. אפשר לבצע גם בדיקת דם למציאת הוכחה עקיפה לביוץ - רמות גבוהות של הורמון הקרוי פרוגסטרון בחצי השני של המחזור. הפרשה מהפטמות יכולה לרמז על נוכחות גבוהה של הורמון הפרולקטין שגם יכולה לגרום להפרעות בביוץ. בנוסף, בודקים את בלוטת התריס ואת איברי המין הנקביים ומבצעים בדיקת אולטרה-סאונד כדי לוודא שהרחם והשחלות תקינים. אחת הבדיקות הנפוצות לבירור מערכת המין של האישה, על מנת לוודא אם קיים מעבר בין הרחם לשחלות – חצוצרות פתוחות – הינה צילום רחם שנעשה תחת שיקוף רנטגן". גם לפרוסקופיה היא בדיקה שנלקחת לעיתים בחשבון במצבים שבהם יש מקום לברר אם קיימת בעיה מכאנית כמו הידבקויות בבטן או מחלה אחרת של החצוצרות.
סיכול ממוקד
טיפולי פוריות ניתנים על פי המצב הרפואי ועל פי ממצאים שהועלו בבירור. הטיפול ניתן בתחילה באופן ממוקד לבעיה שהועלתה בבדיקה הרפואית. ד"ר רוח מסביר: "הטיפול בבעיות פוריות הוא טיפול מדרגי - על פי מדרגות טיפול, מהקל לכבד: אחרי שטיפול ראשוני בכדורים להסדרת ביוץ לא עוזר, ממשיכים הלאה לטיפול בזריקות להגברת הביוץ. המדרגה הבאה היא הזרקות זרע תוך-רחמיות - לקיחת זרע מהבעל, השבחתו והזרקתו לתוך רחם האישה. פעולה זו יכולה להתבצע לעיתים בשלבים מוקדמים יותר של הטיפול במידה ואותרו בשלב זה ליקויי פוריות אצל הגבר. כאשר אין הצלחה בטיפולים שהוזכרו לעיל עוברים לטיפולי הפריה חוץ-גופית וטיפולים מתקדמים אחרים". ד"ר רוח מציין כי אצל כ-10 אחוזים מהזוגות לא מוצאים סיבה לאי פוריות בבדיקות הרגילות.
חלק מבעיות הפוריות ניתנות לזיהוי בבדיקה רפואית וכך הפתרון שלהן קל או ממוקד יותר. ליקויי פריון אצל הגבר מתאפיינים בזרע לא תקין - כמות לא מספיקה של זירעונים, תנועתיות לא מספיק טובה שלהם, מבנה מורפולוגי לא תקין או כל השלושה ביחד. בעיה שכיחה שיכולה להיות הינה ורידים מורחבים באשכים הגורמים לעלייה בטמפרטורת האשכים, מה שפוגם באיכות הזרע. "בעיה זו ניתנת לפתרון באמצעות ניתוח קטן", מסביר ד"ר רוח. "למעשה, מספר לא מבוטל של ליקויי פריון אצל הגבר אינם ניתנים לפתרון רפואי קונקרטי ובמקרים אלה בוחרים בהזרקת זרע תוך-רחמית אחרי השבחת זרע במעבדה. ככל שאיכות הזרע נמוכה יותר, נדרשים טיפולים מתקדמים יותר כמו הפריה חוץ-גופית שבה יוצרים מפגש של זרע וביצית בתוך מבחנה, ובמקרים קשים יותר - הזרקת זרע יחיד לתוך ביצית, באופן ישיר".
הטיפולים המתקדמים מתבצעים ביחידות להפריה חוץ-גופית. "ישנו ארסנל שלם של טיפולים בבעיות פוריות אצל אישה, החל מזריקות או כדורים להסדרת ביוץ, דרך הזרקות זרע וכלה בהפריה חוץ-גופית", אומר ד"ר רוח. "כשמדובר בבעיות אנטומיות יש מקום לניתוחים כמו הפרדת הידבקויות בתוך או מחוץ לרחם ופתיחת חסימה של חצוצרות".
אצל נשים בגיל מתקדם או נשים צעירות עם שחלות בעלות מאגר ביציות מדולדל, הדרך היחידה להיכנס להריון היא על ידי תרומת ביציות, ובארץ זה אפשרי רק במסגרת הפריה חוץ-גופית.
שיעורי אי פוריות אצל נשים
עם התפתחות הקריירה אצל נשים והרצון לתכנן הריון וללדת בגיל מאוחר יחסית, הולכים ועולים שיעורי אי הפוריות. אצל נשים בגילאי 20-34 יש 5-10% שאינן פוריות. בגילאי 35 ומעלה - 25%. גיל 40 - מעל 30%. מעל גיל 40 - 30-70%. גם שיעור ההפלות עולה עם הגיל ומשפיע לרעה על שיעור ההריונות.
איך לחשב ימי ביוץ?
ד"ר רוח מסביר: "הביוץ מתרחש 14 יום לפני הווסת הבאה. אישה שיש לה מחזורים סדירים של 28 יום, הביוץ אצלה יהיה ביום ה-14. אישה שיש לה מחזור סדיר כמו שעון שוויצרי, כל 30 יום, הביוץ אצלה יהיה ביום ה-16. אורך חיי הביצית במערכת המינית של האישה לאחר הביוץ הינו 12-24 שעות. קיום יחסי מין, גם כיומיים לפני הביוץ, יכול לגרום להריון מכיוון שהזרע נשאר חיוני בדרכי המין של האישה לזמן ארוך יותר". למחשבון ביוץ לחצו כאן
הצלחה אחרי 2-3 טיפולים
טיפולי הפריה חוץ-גופית נתפסים בעיני רוב הציבור כתהליך ארוך ומייגע וכמסכת עינויים גדולה. פרופ' דניאל זיידמן, מתמחה ברפואת נשים ופריון ורופא באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, מראה את הצד המלא של הכוס. "לא שזה עניין קל, אבל כן קיים עיוות אצל הציבור מבחינת תפיסת הזמן", הוא מסביר, "וזאת בגלל שאישה שנכנסת לטיפול ומצליחה אחרי פעם אחת או שתיים, לא תספר לאף אחד, לרוב אפילו לא להורים, ורוב הנשים מתחת לגיל 40 מצליחות אחרי 2-3 טיפולים. הנשים שכן מדברות על זה ומגיעות לתקשורת, שייכות לאותה קבוצה חריגה שלא הצליחו אחרי 3-4 טיפולים ולכן יש עיוות גדול בראייה של הציבור".
מי שהתחילה טיפולי הפריה חוץ-גופית, הגיעה אליהם אחרי שנה של ניסיונות של טיפולי פוריות רגילים הנושאים עימם כאבים ותסכול נפשי עצום. אך הבשורה הטובה היא שגם רוב הזוגות שהחלו בטיפולי הפריה חוץ-גופית מצליחים לאחר 2-3 טיפולים והתוצאות רק נהיות טובות יותר.
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama