כיצד משפיע עודף משקל על פריון האישה ותקינות ההריון והעובר

השמנת יתר היא תופעה נפוצה בקרב נשים בגיל הפריון. באנגליה ובמדינות מערביות, חמישית מההריונות מתקיימים בנשים הסובלות מהשמנה. בעיות פריון רבות נובעות מהשמנה ונפוצות בקרב נשים הסובלות מעודף משקל: מחזור וסתי בלתי סדיר או נדיר, סיכון מוגבר לחוסר פריון, סיכון מוגבר בעת טיפולי פריון, סיכון מוגבר להפלות וסיכויים מופחתים להצלחת טיפולי פוריות.

גם כשמושג ההריון המיוחל, השמנת יתר מביאה לשיעור מוגבר של סיבוכי הריון: עליית לחץ דם, התפתחות סוכרת הריונית, סיכון מוגבר למומים מולדים, סיכון מוגבר ללידת תינוקות במשקל גבוה ועליית הסיכוי לניתוח קיסרי. יתרה מכך, לתינוקות לאמהות שמנות סיכוי גבוה יותר להתפתחות השמנה בילוד כבר בתקופת הילדות וסיכוי גבוה  להשמנה גם בבגרות.

אחד המדדים המקובלים להערכה של עודף משקל והשמנה הוא מדידת מדד מסת הגוף, המכונה  (BMI  (Body Mass Index המתקבל מחלוקת המשקל בקילוגרמים לגובה במטרים בריבוע. ערכי BMI מעל 25 מוגדרים כעודף משקל, ערכי BMI מעל 30 נחשבים להשמנה וערכים מעל 35 נחשבים להשמנת יתר חולנית, שהיא השמנה קיצונית התורמת להתפתחות מחלות נלוות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, מחלות לב, תשניק נשימה בשינה, כאבי גב ופרקים והפרעה ניכרת באיכות החיים.

בישראל עולים שיעורי ההשמנה משנה לשנה ובסקרי משרד הבריאות נמצא כי 58.8 אחוז מאוכלוסיית הנשים בישראל סובלות מעודף משקל, 25.8 אחוז סובלות מהשמנה עם ערכי BMI מעל 30 וכחמישה אחוזים סובלות מהשמנת יתר חולנית. שיעור ההשמנה בקרב ילדות ונערות הוכפל ב-25 השנים האחרונות וכיוון שרב הסיכויים שילדות אלו יגדלו להיות נשים שמנות, משמעות הדבר שצפויה להתפתח אצלן פגיעה בפריון.

השמנה ופריון

הקשר בין השמנה לתת פריון נובע בעיקרו מירידה במחזורי הביוץ. אחת התסמונות השכיחות הקשורות להשמנה וירידה בפריון היא תסמונת שחלות פוליציסטיות. תסמונת זו קיימת בארבעה עד שבעה אחוזים מכלל הנשים, אולם שכיחותה עולה עד 61 אחוז בקרב נשים במשקל עודף. נשים שמנות עם שחלות פוליציסטיות סובלות יותר מחוסר ביוץ7 המביא לפגיעה בפריון.

המנגנון העיקרי הגורם לחוסר ביוץ בנשים שמנות נובע מתופעה של עמידות הרקמות לאינסולין. תופעה זו שכיחה בעיקר בנשים עם השמנה בטנית, המכונה השמנה בצורת תפוח, ומלווה בשינויים הורמונליים המונעים מחזורי ביוץ תקינים. אפילו בנשים שמנות שמחזורי הביוץ אצלן תקינים יש קושי גדול יותר להשגת הריון מבנשים בעלות משקל תקין.

השמנה והריון בסיכון

הריון בנשים שמנות, בין אם הושג באופן טבעי או לאחר טיפולי הפריה, כרוך בשיעור מוגבר של הפלות מוקדמות והפלות חוזרות. הגורם לכך הוא הורמונלי ונובע מעמידות לאינסולין, המלווה ברמות גבוהות של אינסולין בדם והשמנת יתר המלווה ברמות גבוהות של הורמון השומן לפטין.

השמנה גם גורמת לשיעור מוגבר של סיבוכים הריוניים באם הכוללים לחץ דם לא מאוזן, סוכרת הריונית, התפתחות קרישי דם ותסחיפים, דלקות ושינויים במצב הרוח. גם שיעור הסיבוכים בעובר גבוה יותר, והם כוללים מצוקה עוברית, חוסר התפתחות עוברית, מצג לא תקין של העובר, ואף היתקעות הכתף בתעלת הלידה. כמו כן עולה הצורך בלידה מכשירנית וניתוחים קיסריים.

שיעור התפתחות מומים מולדים בעוברים לנשים שמנות עולה בכשבעה אחוזים לכל תוספת של נקודת BMI . יכולת הדיוק של בדיקת האולטרסאונד בעת ההריון נפגעת בנשים שמנות, כך שבדיקה זו בשבועות 24-22 אינה מדויקת בכעשרה אחוזים מהנשים השמנות וכך נמנע זיהוי מוקדם של מומים בעובר.

גם שיעור תמותת עוברים תלוי ב-BMI של האם ההריונית ועולה פי ארבעה בנשים שמנות. שיעורי לידה מוקדמת של פג גבוהים יותר בנשים שמנות בעיקר בשל מצבי פרה אקלמפסיה באם ויילוד מוקדם. בקרב נשים הסובלות מהשמנה קיצונית, עם ערכי BMI מעל 40, אחת מתוך 121 נשים יולדות ולד מת.

השילוב של סיכונים לאם ולעובר מחייב ירידה במשקל טרם הכניסה להריון, בין אם היא ספונטנית או בטיפולי הפריה. כדי לקיים הריון תקין ולהביא לעולם תינוק בריא מומלץ לעשות כל מאמץ להפחית את המשקל לפני תכנון ההריון.

נשים שמנות רבות פונות למרכזי פריון. הן נזקקות לעתים ליותר מחזורים של גירוי הורמונלי ליצירת זקיקים, אולם בסך הכל שיעורי הכניסה להריון לאחר שלושה מחזורים בנשים שמנות עומדים על 41 אחוז בהשוואה ל-50 אחוז בנשים עם משקל גוף תקין. נצפית עם כן ירידה קלה ביעילות טיפולי ההפריה בנשים שמנות, אולם יש להדגיש בפניהן דווקא את השיעור המוגבר של סיבוכים הריוניים הקשורים למשקל עודף. מומלצת מאוד ירידה במשקל לפני התחלת טיפולי פוריות למניעת סיבוכי ההריון.

ירידה במשקל אף של חמישה עד עשרה אחוזים ממשקל הגוף משפרת את הרגישות לאינסולין, מגבירה את מחזורי הביוץ, משפרת את המאזן ההורמונלי בנשים עם שחלות פוליציסטיות ומעלה את הסיכוי להריון תקין. למרות נתונים אלה, נשים רבות מתעלמות מעצות הרופאים לרדת במשקל ובוחרות מרכז אחר לטיפולי פוריות.

ירידה ריאלית במשקל ניתנת למימוש בתוך חצי שנה על ידי שינוי באורח החיים, הכולל שילוב של פעילות גופנית ודיאטה מאוזנת. נשים עם ערכי BMI מעל 30 ייהנו לעתים מירידה טובה יותר במשקל כשישלבו גם תרופות להרזיה כגון קסניקל או רדוקטיל.

ניתוחים להרזיה בשילוב סביבה תומכת ושינוי באורח החיים מסייעים לנשים הסובלות מהשמנה קיצונית לרדת באופן משמעותי במשקל, להרות, לקיים הריון ולידה תקינים וללדת תינוקות בריאים.

כך למשל מתארת הספרות המקצועית 35 נשים שסבלו מהשמנת-יתר קיצונית, ניסו להיכנס להריון באמצעות טיפולי פוריות ונכשלו. לאחר שעברו ניתוח להרזיה הצליחו כל ה-35 להרות. במחקר אחר ילדו 40 אחוז מהנבדקות תינוקות במשקל לידה גבוה וחריג מהנורמה. לאחר שעברו ניתוח להרזיה וילדו יילוד נוסף, הצליחו 80 אחוז מהנשים ללדת תינוק במשקל לידה תקין.

חוקרים אחרים, שבדקו שבעה מקרים של יתר לחץ דם הריוני וארבעה מקרים של סוכרת הריונית לפני ואחרי ניתוח להרזיה, גילו שכל הנשים שנבדקו וסבלו מאותן מחלות בזמן ההריון הראשון טרם הניתוח, הצליחו להחלים מהן לחלוטין בזמן ההריון השני, לאחר הניתוח להרזיה.

באופן כללי מסכמים החוקרים, הריון לאחר ניתוח לטיפול בהשמנת יתר הוא בטוח יותר מהריון אצל אישה שנותרה שמנה, אפילו אם הניתוח שעברה מביא באופן פוטנציאלי לחסרים תזונתיים.

לסיכום, השמנת יתר מביאה אמנם לפגיעה בפריון, בעיקר עקב ירידה במחזורי הביוץ, אך ניתן לרוב להתגבר על קשיים אלה באמצעים טיפוליים סטנדרטיים. דווקא הסיכונים לאם ולעובר מהווים פקטור חשוב יותר, שאין דרכים להתגבר עליו פרט לירידה במשקל, והוכח באופן חד משמעי כי ירידה במשקל לפני ההריון משפרת באופן משמעותי את תוצאותיו. לפיכך, מומלצים טיפולים יעילים ומוכחים לשינוי אורח החיים בשילוב עם תרופות להרזיה או ניתוחי הרזיה בקרב נשים שמנות, עוד לפני נסיונות הכניסה להריון. יש צורך לעודד טיפולים אלה להפחתה במשקל עוד בשלב תכנון ההריון ולהטמיעם במרכזי ייעוץ לטיפול בהשמנה ופריון.

 

ד"ר אסנת רזיאל , כירורגית, מומחית בניתוחי הרזייה, מנהלת מלב"י - המרכז לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל, במתחם אסותא.
המאמר באדיבות דה מדיקל
הקישור למאמר המלא: http://www.themedical.co.il:80/Article.aspx?itemID=87&subject=2&medicalField=18



-