למרות שיפור במגמה, עדיין תמותת תינוקות במגזר הבדואי גבוהה

בין הממצאים העולים מן הסקר:

תמותת תינוקות

• משנת 2004 נצפית מגמת ירידה בשיעורי תמותת תינוקות בקרב הבדואים בנגב מ – 16.9 ל – 1000 לידות חי בשנת 2004 ל – 11.5 ל – 1000 לידות חי בשנת 2007. משרד הבריאות מקצה תקציב שנתי לפרויקט מיוחד להפחתת תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב.
  
  יחד עם זאת, עדיין קיים פער משמעותי בשיעור תמותת התינוקות בין האוכלוסייה הבדואית לבין אוכלוסיה הארצית (4.1 ל- 1000 בשנת 2007).

• לא נמצא הבדל עקבי בשיעור תמותת תינוקות בין ישובי הקבע והכפרים הבלתי מוכרים.
• גורם עיקרי לתמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית הינו מומים מולדים ומחלות תורשתיות, שגרמו ל – 43% ממקרי התמותה בשנים 2004-2006.

מניעת מחלות זיהומיות הניתנות למניעה על ידי חיסון

• הודות להפעלת פרויקט מיוחד לשיפור הכיסוי החיסוני במגזר הבדואי, הושגו הישגים מרשימים בתחום כיסוי החיסונים ומניעת מחלות זיהומיות הניתנות למניעה על-ידי   חיסון. 
• משנת 1999 לא התקבלו דיווחים על מקרי תחלואה בחצבת, חזרת, אדמת, קרמת  (אסכרה), טטנוס (פלצת), פוליו (שיתוק ילדים) ודלקת כבד B בקרב ילדים בדואים מתחת לגיל 5 שנים.
• משנת 2001 התקבלו דיווחים על מקרים ספורים בלבד של דלקת קרום המוח ואלח דם שנגרמו על-ידי המופילוס אינפלואנזה  b (בממוצע 1.2 לשנה)
• משנת 2001 אובחנו מקרים בודדים של דלקת נגיפית A עקב הכנסת החיסון נגד המחלה לשגרת החיסונים הניתנים בתחנות טיפת חלב ברחבי המדינה ב- 1998.
• עדיין מאובחנים מדי פעם מקרים מעטים של שעלת בקרב ילדים בדואים (בממוצע  7.3 לשנה).
• קיים פער משמעותי באחוז כיסוי החיסונים בגיל שנתיים בין ילדי הכפרים הבלתי מוכרים ובין ילדי ישובי הקבע. בגיל שנתיים, כיסוי החיסונים של ילדי הכפרים הבלתי מוכרים שנולדו בשנת 2000 היה כ – 80% עבור רוב החיסונים ו – 90% עבור חיסון נגד חצבת לעומת כיסוי חיסון של כ – 92% עבור אותם החיסונים בקרב ילדי ישובי הקבע ו – 96%  עבור חיסון נגד חצבת.
• הרוב המכריע , 90.4% מהילדים הבדואים בנגב משיגים כיסוי חיסונים מלא עד גיל 5 שנים, כאשר כיסוי  חיסונים מלא מוגדר כקבלת כל המנות של כל החיסונים השגרתיים המומלצים על-ידי משרד הבריאות בתוכנית חיסוני השגרה בילדות המוקדמת.

עדיין קיים פער בין  ילדי הכפרים הבלתי מוכרים ובין ילדי ישובי הקבע. כ – 94% מהילדים שגרים ביישובי  הקבע ו – 87% מהילדים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים מגיעים לכיסוי חיסונים מלא עד גיל 5 שנים.

מחלות זיהומיות שלא ניתנות למניעה על-ידי חיסון

• לא נצפה שינוי משמעותי לאורך השנים בשיעור ההיארעות של מחלות זיהומיות במערכת העיכול.
• עדיין קיימים מקרים ספורים של מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם בקרב ילדי הבדואים.

• אחוז היילודים ילידי שנת 2004 שנולדו במשקל לידה נמוך (פחות מ – 2,500 גרם) גבוה יותר באוכלוסייה הבדואית בנגב (9.5%) בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל (8.2%).
• כ – 10% מהיילודים ילידי שנת 2004 בכפרים הבלתי מוכרים נולדו במשקל לידה נמוך לעומת 9.2% מהיילודים ביישובי הקבע.
• 56.6% מהתינוקות הבדואים בני 6 חודשים ילידי שנת 2005 סבלו מחוסר דם ו – 9.9% ממחסור באבץ.
• 27% מילדים בדואים ילידי השנים 2001-2, בהגיעם לגיל שנה וחצי (בממוצע) סבלו מחוסר דם,  11.5% ממחסור באבץ, 5.0% ממחסור בוויטמין A ו – 3.0% ממחסור בוויטמין E.
• כ – 9% מהילדים הבדואים ילידי השנים 2001-2 סבלו מחוסר גדילה   (גובה נמוך לגיל)  ו – 4.4% סבלו מתת משקל, זאת לעומת הערך הצפוי של 2.3%  באוכלוסיית הייחוס.
• כ-16.9% מקרב התלמידים הבדואים בכיתות א' ו – ב' בשנת 2004 סבלו מתת-משקל ו-12.9% סבל  מגובה נמוך לגיל. הימצאות של תת-משקל גבוהה פי 2.4 בקרב ילדים בדואים שגרים בכפרים הבלתי  מוכרים לעומת ישובי הקבע.
• שיעור השמנת יתר גבוה פי 3.6 בקרב תלמידי כיתות א'  ב' בשנת 2004 מיישובי הקבע בהשוואה לתלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים.
• נמצא כי היעדר הנקה באוכלוסייה בדואית בנגב קשור לסיכון יתר של חסרים תזונתיים, גובה נמוך  לגיל ותת-משקל.

מצב בריאותם של ילדי כפרים בלתי מוכרים לעומת ילדי ישובי קבע

• לילדים בדואים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים מספר מדדי בריאות פחות טובים מילדי יישובי קבע.
• אחוז גבוה יותר מקרב הילדים הבדואים שגרים בכפרים הבלתי מוכרים נולדים במשקל לידה נמוך, כיסוי החיסונים בקרבם נמוך יותר ושיעור גבוה יותר מקרבם סובלים מתת-משקל בכיתות א'  ב'.

מתוך נתונים אלו הוציא המשרד המלצות להמשך פעולה:

• חיזוק השירות המונע לאם ולילד העומד לרשות האוכלוסייה הבדואית בנגב בתחנות טיפת חלב.
• המשך הפרויקט להפחתת תמותת תינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב.
• בנייה והפעלת תוכניות לעידוד תזונה נכונה של ילדים בדואים, תוך מתן דגש מיוחד על עידוד הנקה, שימוש נבון בתוספי תזונה והקפדה על תפריט מגוון ומתאים לגיל.
• אספקת תשתיות תומכות בריאות עבור האוכלוסייה הבדואית  לצורך קידום בריאות  (אספקת מים וחשמל סדירים, דרכים סלולות, סילוק שפכים, פינוי אשפה).

-