ע"פ חוו"ד של התמ"ת הכרה בהוצאות טיפול בילדים, לא תשפיע משמעותית על נשים בשוק העבודה

על פי חווד דעת שגובשה על ידי מחלקת מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, שיעור ההשתתפות של אמהות לילדים עד גיל 4, יעלה בשיעורים  זניחים, בעקבות
ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאה מוכרת לצרכי מס, והיא לא תשפיע באופן משמעותי על הגידול בשיעור ההשתתפות של נשים ואמהות בכלל המשק.

חוות דעת זו צפויה להיות מוצגת מחר (ד') בדיון בוועדה למעמד האישה בכנסת, ומטרתה לבחון האם יגדל שיעור ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה כתוצאה מההכרה בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאה מוכרת במס.

המסקנות גובשו לאחר ניתוח הממצאים הבאים:

•  שיעור ההשתתפות בכח העבודה של אמהות לילדים עד גיל 4 היה בשנת 2007 63.5%. יודגש כי קיים פער ניכר בין שיעורי ההשתתפות של אמהות יהודיות (76.9%) לבין אלה של ערביות (22.1%), ולפיכך יש לנתח כל קבוצת אוכלוסייה בנפרד.
• ע"פ הניתוח לא ניתן יהיה להגדיל באופן משמעותי את שיעורי ההשתתפות של אמהות יהודיות בשל הכרה בהוצאות מטפלת לצרכי מס, בעוד שניתן להגדיל את שיעורי ההשתתפות של נשים ערביות רק לאחר שיוסרו חסמים שיפורטו בהמשך, ואלו אינם קשורים להוצאות הטיפול בילדים.
• שיעור התעסוקה של אמהות יהודיות שהילד הצעיר שלהן עד גיל 5 הוא 69.3% - נמצא כי שיעור זה גבוה באופן ניכר מממוצע שיעור התעסוקה במדינות ה-OECD שעמד על  56.6%.
• היציאה של אמהות משוק העבודה היא זמנית
• שיעורי ההשתתפות של אמהות יהודיות גדלים באופן משמעותי ממועד סיום חופשת הלידה בתשלום (שהינה בת 14 שבועות) ועד שהפעוט בן שנתיים.  על-פי אומדן המינהל, שיעור ההשתתפות של אמהות יהודיות לילדים עד גיל שנה עומד על 66%, עולה לכ- 78% בעת שגילו של הילד שנה עד שנתיים, ועולה פעם נוספת ל-  % 82-85, כאשר הילד גדול יותר.
• מגמה דומה נמצאה גם בקרב אמהות ערביות, אולם שיעורי ההשתתפות שלהם ככלל הינם נמוכים מאד (26% בקרב אמהות לילדים בגילאי 5-9, בהשוואה ל- 21% בקרב אמהות לילדים בגילאי 0-1).

מספר האמהות הצפויות להשתלב בעבודה בשל ההכרה בהוצאות הטיפול הוא קטן ביותר
על פי אומדן המינהל, המתבסס על ניתוח המאפיינים של אמהות לילדים צעירים שאינן משתתפות בכח העבודה, מספרהאמהות לילדים צעירים היכולות להשתלב בכח העבודה עומד על כ- 24 אלף אמהות ערביות וקרוב ל- 12 אלף אמהות יהודיות.  רק  כ- 35% - 50% מתוכן ישתלבו בכח העבודה, אם תפעיל המדינה תוכניות מיוחדות .  ראוי לשוב ולהדגיש כי החסמים המרכזיים המונעים מנשים ערביות להשתלב בעבודה, אינם רצונן של האמהות לעבוד, וההוצאות הגבוהות הצפויות בשל הטיפול בילדים.  מכאן שההכרה בהוצאות הטיפול לא היא שתסייע בשילובן בעבודה, אלא  קיומם של מקומות עבודה, נגישות תחבורתית ושינוי עמדות בקרב מעסיקים, וללא פתרונן של בעיות אלה, נראה כי רק אמהות מעטות יצליחו להשתלב בעבודה.  לגבי אמהות יהודיות מעלה הניתוח שההכרה בהוצאות הטיפול תוכל אולי לעודד כ-  6,000    אמהות, שחלק מביניהן הן נשים חרדיות בעלות משפחות ברוכות ילדים, נשים בעלות השכלה נמוכה וכדומה, שספק אם ההכרה בהוצאות הטיפול לצרכי מס, לכשעצמה, תוכל לעודדן לצאת לעבודה מחוץ למשק הבית.

ההמלצות :

• קידום נשים ואמהות ערביות - על המדינה להתמקד בטיפול בנשים ערביות בכלל ובאמהות בפרט, ולסייע בהסרת החסמים המרכזיים המונעים בעדן מלהשתלב בעבודה, שהם כאמור העדר מקומות עבודה מתאימים, בעיות  של נגישות תחבורתית, ועמדות מעסיקים.
• שיפור מערך הטיפול-חינוך בגיל הרך - מסגרות חינוך-טיפול איכותיות יותר יתרמו להישגיה הכלכליים-חברתיים של המדינה בכללותה, וכמו כן יוכלו להשפיע על החלטות משקי הבית ללא התערבות המדינה: אמהות לילדים קטנים ישלבו את ילדיהן במסגרות לאור תרומתם החינוכית, דבר שיעודד את שילובן בשוק העבודה , חינוך הדור הבא יסייע למצוי פוטנציאל ההתפתחות שלו, ויכין אותו טוב יותר להתמודדויות והאתגרים הצפויים לו בעולם העבודה החדש, לכשיתבגר.
• בחינה מחודשת של הפטורים וההוצאות המוכרות – למרות שהשתכנענו שהשלכות ההכרה בהוצאות הטיפול לצרכי מס תהיינה מצומצמות ביותר, ולא תשפענה על הגידול בשיעורי ההשתתפות, אנו סבורים שראוי שמסגרת סך התקציב המיועד לפטורים מתשלום מס הכנסה וההוצאות המוכרות לצרכי מס תיבחן מחדש במטרה לחזק את ההוגנות המגדרית ורווחת האישה ומשפחתה. במסגרת מגבלת התקציב מוצע לבחון הגבלת הסכום המוכר כהוצאה בסעיפים שונים, ולהכיר בהוצאות השגחה על ילדים בתנאים מסוימים. 

אורנה מלכי לבנה עורכת או-מאמא: זהו דו"ח קר שבדק מספרים ולא תכנים. אני סבורה כי כאשר תהיה הקלה בהוצאות המשפחתיות בכלל, תוכלנה נשים לעשות פחות ויתורי קריירה, ותשתלבנה באופן שוויוני יותר בשוק העבודה.


-