אחת מהמחלות הזיהומיות השכיחות ביותר בקרב תינוקות וילדים עד גיל 4, הן דלקות אוזניים. כמעט כל ילד סובל מדלקת אחת לפחות במהלך הילדות, אולם חלק מהילדים סובלים ממספר רב של דלקות חוזרות.
רוב דלקות האוזניים בילדים פוגעות באוזן התיכונה, שהיא החלק באוזן הממוקם מאחורי עור התוף. לשם תפקוד תקין של האוזן, צריך עור התוף להיות מאוורר משני צדדיו, כך שתיווצר תהודה. האוורור כלפי חוץ מתבצע דרך התעלה החיצונית המובילה מהאוזן אל האפרכסת ומשם החוצה. האוורור כלפי פנים נכנס דרך האף ומגיע אל האף דרך תעלת ניקוז ומשם לתוך האוזן. במקרים בהם התעלה הפנימית אינה מתפקדת כראוי, קיים סיכוי ללקות בדלקת אוזניים.
הסיבה שרוב הסובלים מדלקת אוזניים הם ילדים, מוסברת בכך שאצל מבוגרים התעלה הזו ארוכה בעוד אצל ילדים המקום קצר יותר ותפקודו אינו פשוט.
נזלת היא אחד הגורמים העיקריים לדלקות אוזניים. היא גורמת לתפיחות בפתח צינורית הניקוז באף ולהצטברות נוזלים מאחורי עור התוף, המושכים חיידקים או וירוסים לאזור וגורמים לדלקת באוזן.
כיצד מאבחנים?
תינוק או ילד שלקה בדלקת האוזן התיכונה סובל ברוב המקרים מכאבים, ולכן הוא נוטה לכעוס ולבכות ומראה סימנים של אי שקט. כתוצאה מהדלקת מתפתח פעמים רבות חום, חלה ירידה בערנות, ירידה משמעותית בתיאבון, ולעיתים מתלוות לסימפטומים אלו גם הקאות. המצאות הדלקת גורמת גם לירידה זמנית בשמיעה. לעיתים, ניתן לזהות את המחלה עקב דליפת מוגלה מהאוזן, ובמקרים נדירים יותר יתרחשו גם הפרעות זמניות בשיווי המשקל, התפשטות חיידקים לעצמות המקיפות את האוזן, או מעבר חיידקים לתוך קרומי המוח ויצירת דלקת קרום המוח.
על מנת למנוע סיבוכים בהמשך, חשוב מאוד לאבחן ולטפל בדלקת אוזניים. בעזרת אוטוסקופיה (פנס) המוחדר בעדינות לאוזן, בודק הרופא את אוזנו של הילד, ובמקרים של דלקת באוזן התיכונה, הוא יכול להבחין בשינויים בעור התוף.
חשוב לזכור כי בימי המחלה חלה פגיעה זמנית בשמיעה, אולם לאחר טיפול מתאים והחלמה מלאה, חוזרת השמיעה להיות תקינה ונורמלית.
איך מטפלים?
ישנן מספר דרכים למניעת דלקת באוזן ולטיפול בה:
מה צפוי לאחר ניתוח כפתורים?
הפרשות מהאוזניים לאחר הניתוח: יש לצפות למידה מסוימת של הפרשה מהאוזניים למשך 3-4 ימים. צבע ההפרשה אפור – חום ללא ריח. אם צבע ההפרשה הופך לירוק- צהוב ובעל ריח רע, יש להודיע לרופא המטפל. כמו כן יש להודיע לרופא במידה והחום עולה מעל 38.5 מעלות, או אם מופיעה הפרשה כעבור זמן מה.
צריך לדעת, הפרשה מוגלתית מהאוזניים לאחר הכנסת כפתורים מעידה על דלקת באוזן תיכונה. היות וישנם כפתורים הדלקת אינה מלווה בכאב וחום בד"כ, היות והמוגלה מופרשת ישירות החוצה. יש לטפל בהפרשה מוגלתית כמו בדלקת אוזניים בד"כ ע"י אנטיביוטיקה וטיפות אנטיביוטיות מקומיות.
ב- 10-15% מהילדים יש חזרה של נוזלים וירידת שמיעה לאחר יציאת הכפתור. זה אינו מעיד על כשלון של הניתוח אלא על בעיה יותר משמעותית בניקוז הטבעי של האוזן התיכונה. לכן, בזמן המצאות הכפתורים יש לבוא לביקורת פעם ב- 3 חודשים על מנת לבדוק את מצב הכפתורים והאוזן התיכונה. באחוז קטן מהמקרים דרושה פעולה נוספת להוצאת הכפתור או לסגירת נקב קטן.
כאבים: בד"כ אין כאבים לאחר הכנסת הכפתורים אלא אם כן ילדכם עבר ניתוח נוסף באותו הזמן כגון כריתת אדנואיד (פוליפים) ו/ או שקדים. במידה וישנם כאבים אקמול במינון מתאים בד"כ פותר את הבעיה. כאשר הכפתורים במקום ילדכם אינם אמור לחוש בכך, אולם אם מופיעים כאבים יש לפנות לרופא.
מה קורה לכפתורים?
הכפתורים נשארים במקום מספר חודשים – 9 חודשים בממוצע. הכפתורים נפלטים בעצמם ועקב גודלם הקטן לא תבחינו בכך. אם ישנה ירידה בשמיעה חודשים אחרי הניתוח, יתכן והכפתורים נפלטו ושוב הצטברו נוזלים.
לסיכום, ניתן לטפל ביעילות בדלקת אוזניים, אולם קיימת חשיבות רבה לאבחן את המחלה בזמן על מנת למנוע סיבוכים אפשריים ומיותרים.
-
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama