מחקר שנערך בראשותי בחן את אמיתות הנחת היסוד של החוקר ז'אן פיאז'ה, לפיה פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי מגיעים לבשלות של "קביעות האובייקט", ואת הצורך של פעוטות בהיזון חוזר מההורה. בנוסף בחן המחקר את עמדתם של הורים לפעוטות ביחס לחמשת האספקטים המשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית: גיל ההתפתחות הקוגניטיבית, מידת ההשפעה של ההורה, חשיבות המשחק עבור הפעוט, חשיבות המשחק של הפעוט עם ההורה וחשיבות הקשר המילולי של ההורה עם הפעוט.
במחקר השתתפו 120 פעוטות בגילאי שנה עד שנה וחצי והורה אחד של כל פעוט. הגיל הממוצע היה 15.06 חודשים עם סטיית תקן של 2.32. 55.8% מהפעוטות היו בנים ו-44.2% היו בנות. הרכב ההורים שהשתתפו במחקר היה: 19.2% גברים ו-80.8% נשים. 98.3% מההורים שנטלו חלק במחקר, הצהירו כי המטפל העיקרי בפעוט/ה הוא האמא. הממצאים נאספו באמצעות ניסויים ושאלונים בפגישות אשר נערכו בבתי המשפחות של הפעוטות בשעות אחה"צ והערב. בכל פגישה נכחה משפחה אחת (הורה אחד ופעוט אחד). לאחר שהושלמו כל הניסויים וכל השאלונים מולאו, הממצאים הוזנו, עובדו ונותחו באמצעות תוכנת SPSS.
ממצאי המחקר
עמדות ההורים
מסקנות המחקר
הממצאים בחלק השני של הניסוי מצביעים על האפשרות שיחסיהם של פעוטים עם אמהותיהם שונים מיחסיהן של פעוטות עם אמהותיהן. ההבדלים בהתנהגות ובתגובות עשויים להיות תוצר של תסביך "אלקטרה" ותסביך "אדיפוס".
ככל שההורים מעריכים את ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כמתרחשת בגיל צעיר יותר, כך עולה הערכתם את השפעתם האישית על התפתחותו הקוגניטיבית וכן גם הערכתם כלפי השפעת המשחק, חשיבות המשחק של ההורה עם הפעוט והקשר המילולי של ההורה עם הפעוט.
נראה כי הורה, שרואה גורם אחד מבין הגורמים שנבדקו במחקר זה כמשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כבעל השפעה, רואה גם את כל יתר הגורמים כבעלי השפעה.
מסקנה נוספת העולה מן הממצאים היא כי קצב ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט אישי ותלוי בשלב בו הפעוט נמצא מבחינה התפתחותית וביכולותיו באותו שלב ואינו תלוי בגילו הכרונולוגי של הפעוט.
נראה כי הורים לפעוטים ופעוטות שמצאו את האובייקט הלא מוכר, העריכו את הגורמים שנבדקו במחקר זה כמשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כחשובים יותר מההורים של הפעוטים והפעוטות שלא מצאו את האובייקט הלא מוכר.
ייתכן שהסיבה לך טמונה במידת ההיכרות של ההורה עם הפעוט או בשל העובדה כי ההורים שהעריכו את הגורמים שנבדקו במחקר זה כמשפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית של הפעוט כפחות חשובים, מבלים פחות זמן עם הפעוטות ומשקיעים פחות בחשיפתם לגירויים וייתכן כי מסיבה זו הפעוטות הצליחו פחות בניסוי.
סיכום
הורים המאמצים את הטרנדים האחרונים בגריית תינוקות ופעוטות עושים, למעשה, מספר שגיאות יסוד מבחינה שיפוטית. ראשית, הם אינם מבינים כי מה שמקדם את התפתחותו של ילד בגיל מסוים, אינו בהכרח מקדם את התפתחותו בגיל צעיר יותר או מבוגר יותר.
בנוסף, הם שוגים בהנחה כי פיתוח יכולות מסוימות מבחינה קוגניטיבית ישפיע על רמת ה-IQ ויעלה אותה או יתרום להישגיו הלימודיים של הילד בעתיד. למשל: פעוט שכבר בגיל שנה הגיע לבשלות של קביעות האובייקט ויודע כי גם אם האובייקט נסתר מעיניו הוא ממשיך להתקיים, לא יידע זאת בגיל 6 טוב יותר מאשר ילד שהגיע לבשלות של קביעות האובייקט בגיל שנה וחצי, ולכן הדבר לא יתרום לו יותר. דוגמה זו ממחישה את המתרחש גם מבחינת כל שאר האספקטים.
ד"ר אפי הרנוי – דוקטור לחינוך, בהתמחות התפתחות הילד, תנועה לגיל הרך וקשרי הורים וילדים, M.A. בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית, מורה לחינוך גופני, מומחה לגיל הרך, מאבחן ומטפל בספורט טיפולי, שחייה שיקומית והידרותרפיה, מנהל חברת "יופי-טופי", העוסקת בתנועה לגיל הרך ובשיווק ציוד ספורט.
-
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama