בקיעת שיניים וההתיחסות ההומיאפתית

מתי אפשר לצפות לבקיעת השיניים?

בדרך כלל צמד השיניים הראשון מופיע בקדמת החניכיים התחתונות בסביבות גיל 6 חודשים. אצל בנות, בממוצע, קצת יותר מוקדם מאשר אצל בנים.
השיניים יוצאות לרב ברביעיות כל ארבעה חודשים עד להשלמת התהליך בסביבות גיל שנתיים וחצי (אך לא בהכרח).

לעיתים נראה עם צמיחתן כי השיניים אינן בוקעות ישר. אל חשש במרבית המקרים הן מתיישרות עם סיום הצמיחה, תוך השלמת הרווחים ע"י שיניים נוספות שבוקעות.
אמנם נדיר, אך קיימים מקרים שבהם תינוק נולד כאשר בפיו מספר שיניים. לרוב שיניים אלו נעקרות מיד לאחר הלידה מחשש לבליעתן ובשל כאבים אשר יכולים להיגרם לאם בעת ההנקה.

איך בקיעת השיניים יכולה להשפיע על התינוק?

השיניים אינן מתפרצות החוצה או בוקעות בפתאומיות, זהו תהליך ארוך שבו השיניים מפלסות ודוחקות את דרכן באיטיות החוצה, דרך רקמת החניכיים. תהליך זה יכול ליצור מצב כמו- דלקתי הגורם לנפיחות ואודם במקום הבקיעה. בקיעה במקביל של מספר שיניים טוחנות או חותכות יכולה  לגרום לכאב וסבל רבים.

למה ניתן לצפות?

יש לא מעט מקורות מידע הטוענים שקשר ברור בין הוצאת שיניים לבעיות משמעותיות אחרות כמו שינוי בצבע הצואה, עליית חום, פצעים, דלקות אוזניים וכו', הוא בגדר מיתוס בלבד ושהעניין אינו הוכח, אולם בהחלט ניתן לומר שהניסיון הקליני של רופאים ומטפלים רבים מכל התחומים מלמד על כך שהקשר ברור.
המשתנה הוא תגובת התינוק/ת.

תופעות רווחות ומוכרות שלרפואה הרגילה יש קושי בהתמודדות איתן:

• ריור מרובה – שיכול לגרום לתופעות לא נעימות נוספות, למשל, רגישות בעור. עור רגיש ורוק מרובה לא מסתדרים טוב ביחד, והמפגש יכול להוליד פריחה אדומה ומציקה סביב שפתיו וסנטרו של התינוק.
• שלשולים -  בשל הריור המוגבר וסיבות נוספות פחות ידועות, תינוקות רבים סובלים משלשולים. לעניין זה יכולה להתווסף גם תפרחת חיתולים.
• חום- הוצאת השיניים יכולה לגרום לחום ולהתנהגות דואבת.
• נשיכות- התינוקות בשלב בקיעת השיניים נמצאים בשלב ההתפתחותי בו הם בוחנים את העולם דרך פיהם (השלב האוראלי) במקביל, כאשר הם סובלים ניתן להבחין בכמיהה לנשיכה ובכוח המופעל לנשיכת חפצים, ידיים, השד וכו'.
• התעוררויות מהשינה- צמיחת השיניים אינה מפסיקה בלילה, ובעיתות מצוקה אלו התינוק/ת יכולים להתעורר לעיתים תכופות, גם אם הם היו מתמסרים לשינה בקלות בזמנים קודמים.
• עצבנות- בכי מרובה, קושי בהנחת הדעת, צרחות, ובקיצור מצב רוח רע. הורים לתינוק נינוח יכולים להיות מופתעים מחוסר יכולתו להירגע בתקופה זו.

להומיאופתיה יש מענה מרשים למגוון בעיות אלו ולבעיות רבות נוספות

כל תרופה הומיאופתית שמתאימה להוצאת שיניים מאופיינת ע"י תמונת תופעות המיוחדת לה.  בד"כ תרופות אלו עונות על מצבים מורכבים, הכוללים פרטים נוספים מעבר לסימפטומים המוכרים והכלליים של הוצאת שיניים.

התגובה המיוחדת של כל תינוק להוצאת השיניים והמאפיינים הכלליים גורמים להומיאופת להיות מסוגל להבדיל בין התרופות השונות המיועדות למצבים השונים.

דוגמאות אופייניות למצבים שונים היכולים להיעזר בתרופות הומיאופתיות:

תרופה (רמדי) מס' 1:

• הוצאת שיניים קשה שמלווה ברגזנות. התינוק אינו יודע מה הוא רוצה. התינוק רוצה להיות על הידיים. תנועה של נדנוד ונענוע עוזרים לו.
• התינוק לא ניתן לניחום, לא רוצה שיגעו בו, קיימת רגישות רבה מאוד לכאב, חוסר מנוחה, יכול להיות בכי מתוך שינה, התינוק יכול להכות את ההורה מתוך הכאב והעצבים.
• קור מקומי מקל על הכאב.
• התינוק יכול להיות עם לחיים ופנים סמוקות, להעלות חום ולסבול מצואה נוזלית בצבע ירקרק בעלת ריח לא נעים ובמקביל גם מופיעה תפרחת חיתולים.
• תרופה זו מתאימה למשל לפרכוסים המלווים את הוצאת שיניים.
   

תרופה (רמדי)  מס' 2:

• בקיעת שיניים המלווה בבעיות נשימה כגון ברונכיט וסטרידור.
• תינוק בכיין ועצבני.
• יכול להיות ריח חזק ולעיתים מסריח מהפה. 
• ריור מרובה.
• חוסר מנוחה, רצון להיות בתנועה, ויתכן בכי ממושך לאורך כל הלילה.
• מחסור בשינה בעקבות הסבל.
• נפיחות של החניכיים.

תרופה (רמדי)  מס' 3:

• בקיעת שיניים המאופיינת ברצון בולט ללחוץ את החניכיים אחת אל השנייה (תנועות כמו של נשיכה).
• התרופה מתאימה גם להוצאת שיניים שמלווה בשלשולים מימיים מלווים בגזים וכאבים עוויתיים.
• הצטברות ליחה בדרכי הנשימה בזמן הוצאת שיניים.

תרופה (רמדי)  מס' 3:

• הוצאת שיניים המלווה בשלשול מתמשך. 
• זיעה ושלשולים בריח חמוץ מאוד.
• ריור מרובה, פנים וראש מזיעים מאוד בשינה.
• פה שמלא בקרום ובריר בעל ריח לא נעים לאחר הקימה.
• חוסר שינה וחוסר תיאבון.
• התינוק יכול להיות תשוש, במצב רוח רע, הוא אינו מעוניין לשחק, שום דבר לא מרצה אותו.
• עוויתיות – יכולה להיות בהבעות הפנים או בקצות הגפיים, בבטן.

תרופה (רמדי)  מס 5:

• בקיעת שיניים המלווה בריור מרובה ואפטות המלוות בהבל פה חם בריח לא נעים.
• תינוק שבוכה מכאבים בזמן הנקה.

תרופה (רמדי)  מס' 6:

• הוצאת שיניים המלווה בפטריות בפה.
• צמיחת שיניים מאוחרת.
• התקררויות בתקופת הוצאת השיניים, כאבי בטן עוויתיים ושלשול.
• התעוררויות בלילה.
• הזעה בקרקפת בעיקר בלילה.
• הכאבים מוקלים ממים קרים.

ששת המצבים המפורטים האלו הם תיאורים המתאימים לתרופות שונות שיכולות לפתור אותן. להומיאופתיה יש הרבה יותר מ-6 תרופות למצב של הוצאת שיניים בעייתית. כל תרופה מתאימה למצב אינדיווידואלי ומיוחד של התינוק.

איך ההומאופתיה עובדת?

התרופות ההומיאופתיות מסוגלות לעודד את הגוף לרפא את עצמו.
ברור שהוצאות שיניים קשות, הגורמות לסבל, חוסר שינה, פרכוסים, חוסר תיאבון, מחלות וחולשה הן לא מצב נורמטיבי של בריאות תקינה. העובדה שתופעות אלו רווחות אינה קובעת שהן תקינות ושאי אפשר לפתור אותן.
אנשים רבים העוסקים ברפואות משלימות למיניהן יודעים שכל אדם ותינוק מגיבים למצבים בריאותיים, לשינויים גופניים ולנסיבות חיים באופן שונה לחלוטין. לכל אדם ולכל תינוק יש את הרגישויות שלו ואת נקודות התורפה הבריאותיות המיוחדות לו. אנחנו רק צריכים לקרוא טוב את ה'מפה'. קרי, את איך שהגוף מבטא את הבעיה ולהתאים את התרופה הנכונה.

התרופה (רמדי) ההומיאופתית מותאמת לכל מטופל בשלמות, בהתייחס למצבו הכולל ולכן היא מסוגלת להביאו לאיזון עמוק המגיע עד לשורשי הבעיה ולעודד בו ריפוי שלם.

 

הכותבת מירב כהן-נחמיה RCHom, הומאופתית קלאסית מוסמכת, ומרצה להומאופתיה.

-