מתוך ספרה של ד"ר כצנלסון "דיאלוג עם ילדים", באדיבות הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר.
הצבת גבולות לילד פירושה העברת מסר ברור של מותר ואסור, ועמידה עקיבה מאחוריו. מטרתה של הצבת הגבולות ללמד את הילד להתאפק, לוותר, לדחות סיפוק, להתחשב ולתכנן. יצירת איזון בין נתינה לדרישה, בין אהבה לגבולות, היא הערובה להתפתחות ילד בעל מוקד שליטה פנימי, בטוח בעצמו, שאינו הולך שבי אחרי הדחפים הפנימיים, והמסוגל לחיות בסביבה חברתית שבה הוא אחד מתוך רבים.
שימת הגבולות לילד מבוססת על התהליכים הבאים: מודעות לחשיבות של שימת הגבולות, הבנת הרגשות שתהליך זה מעורר בכל אחד מההורים, תיאום בין ההורים לגבי העקרונות הבסיסיים של שימת הגבולות, עקביות הדרישות לגבי הגבולות והתגובות לגבי הפרתם ותגובה מיידית ולא היזכרות לאחר זמן.
חלקים אחרים בתהליך הם ההדרגתיות בתהליך הקניית הגבולות מהגיל הרך במהלך ההתפתחות, הימנעות ממניפולציות רגשיות (כגון האשמת הילד, הפחדתו), ניצול דרכי פיקוח שמקורן בסמכות הורית ולא בקניית שקט תעשייתי על ידי פיתויים פיזיים, מתן הסבר לילד (כשהדבר אפשרי) לגבי הסיבות לשימת הגבולות, וניהול דיאלוג עימו כשמתעוררים קשיים.
ילדים בעלי טמפרמנט שונה, גיל שונה וביוגרפיה שונה, זקוקים לדרכים אחרות בשימת גבולות. יש חשיבות בהתאמת הדרך למאפייני הילד ולטיב הקשר עם הוריו. חשוב שעוצמת התגובה תתאים לאופי הבעיה, מפני שחוסר פרופורציה בין הקושי לבין התגובה פוגם מאוד בסיכוי להצליח. חשובה גם התגובה שלא מתמקדת רק באיסורים, אלא מציעה לילד דרכי תגובה או התנהגות ראויים.
מדוע קשה להורים להטיל משמעת? מפני שהם פוחדים לאבד שליטה על כעסם, ופוחדים שהילדים לא יהיו "חברים" שלהם. מפני שיש להם רגשות אשמה על שהם נעדרים שעות רבות מהבית, ואין להם אנרגיה להטיל משמעת על ילדיהם בסוף יום העבודה. התרבות המודרנית לא נתנה להורים כלים כיצד להתמודד עם בעיות משמעת. "הכלים הישנים", כגון הכאה והשפלה, לא מקובלים יותר, והם לא רוצים להיות דומים להוריהם באופן הטלת המשמעת. הם מצפים שמערכת החינוך תלמד את הילד משמעת מהי.
מתי יש מקום להעניש? כאשר ההורה שב ומסביר לילד מה אסור ומוודא שהילד הבין, ולמרות הכול הבעיה ממשיכה. כאשר ההורה עושה מאמץ שבסביבתו של הילד לא יהיו מכשולים או פיתויים בלתי סבירים, שספק אם ילד בגילו יכול לעמוד בהם.
מתי הענישה יעילה? כשהעונש ניתן סמוך להתנהגות בעייתית, כשהילד מקבל הסבר על הקשר בין התנהגותו לתגובה. כשיש קשר בין העונש לבין המעשה, והעונש אינו שרירותי. כשהענישה לא פוגעת בנורמות החברתיות המקובלות (אינה מכאיבה פיזית, אינה משפילה). הענישה יעילה כשהעונש ניתן מתוך שיקול דעת, ולא רק כפורקן או כנקמה, כשמוסבר לילד מהי דרך ההתנהגות החלוּפית הרצויה, וכשהעונש ניתן על ידי מי שסמכותו לחנך את הילד, לא על ידי אחים או חברים.
לסיכום
- - - - -
לאחרונה התעורר בישראל דיון בנושא חיסון כנגד נגיף הפפילומה האחראי על התפתחות סרטן צוואר הרחם. מדובר בסוג סרטן שכיח ביותר בקרב נשים בעולם, אם כי בישראל מעטות יחסית מאובחנות כלוקות בו (פחות ממאתיים נשים בשנה). מאת: מערכת O-mama